נגנז בגנזך 19.06.16: בחזרה לאפריקה, נרקומן של ספרים, שיטוט איטי בהמבורג, תערוכת כלי נשק, סרט לסבי ועוד…

[נגנז בגנזך הוא טור שבועי שאוסף פוסטים ישראליים מהשבוע החולף. הוא נכתב בעזרת פורטל הבלוגים העברייםגנזך הרשתתעשו לבלוג לייק]

הערת הכותבת: בעקבות ההקנטות של הדוקטור משבוע שעבר, (טור דו חודשי בת** שלי), עשיתי מאמצים כבירים לכתוב את הטור השבוע. זאת למרות שבוע לא קל שעבר על כוחותינו. הכוונה שהייתי בשתי חתונות. אני עדיין מאזנת את רמות האלכוהול בדם.

אוסף הלינקים השבועי מערבב שני נושאים חביבים.

הראשון הוא ספרים. בעקבות חג שבוע הספר האהוב, יש מגוון של המלצות, ביקורות ועוד כל מיני דברים כיפיים.

הנושא השני, קצת קשה להגדרה. בגדול, הוא שום דבר. אוסף פוסטים שאין ביניהם קשר אבל אפשר להגיד שהם אומרים ששום דבר הוא לא מה שנראה. אשליה מפוארת שמטרתה להסיח את דעת ההמונים מהעיקר. אבל כשבאים לרדת לעומקו של העיקר, גם שם מוצאים שום דבר.

כמו במופע קסמים, ברגע שחושפים את החוטים ואחיזת העיניים, מה נשאר?

לקסם הבא שלי אצטרך את עזרתכם – שתפו לינקים בתגובות.

button_ginzachi
1. ב’עין השביעית’ קוראים לזה מכונות עשן ומאשימים את התקשורת באותו שום דבר שהזכרתי למעלה.

2. המלצות על ספרי מד”ב בדיוני בבלוג Three Laws, Ten Dimensions. זה מתחיל כאן וממשיך עם ספר זומבים שאמור היה לשבור את הז’אנר, אבל לדעתי היה נחמד פלוס ולא הביא את הגאולה המיוחלת.

3. דני אורבך כותב על הטבח באורלנדו ונקודות העיוורון בניסיון להגדיר את האירוע. כל הגדרה היא לפי אג’נדה פוליטית, טרור אסלמי שנותן נקודות לרפובליקנים או התיקון השני לחוקה והזכות לשאת נשק שמקדם את הדמוקרטים.

4. קליינברג כותב “חיי השתנו כשלמדתי לקרוא“. זהו טקסט על ספרים, לא על ספר מסוים אלא על הרעיון של ספרים. זה מדויק ואישי ויחד עם זאת מדבר לכל נרקומן ספרים אי שם.

ההתמכרות האישית שלי התחילה בצבא. לא הייתה לי ברירה, כי לא היה שום דבר אחר לעשות במשמרות לילה מלבד לקרוא. אז תודה לצה”ל.

5. לשוטט בעיר זרה. בלינק העיר הזרה היא המבורג שעבורי היא הרבה דברים אבל ממש לא זרה.

לא תמצאו שם את האטרקציות העיקריות בעיר (ויש לא מעט!) אלא רעיון נחמד שאומר שאולי כדאי לשחרר ולהתחיל ללכת, להתנתק מהטכנולוגיה, מהפחד ולא למהר (הי! מכאן השם של הבלוג).

קוסם מרים אשה באוויר
[מקור. CC]

6. סטיתי מהמסלול ואנחנו כבר לא בעניין ספרים או שום דבר – אלא בחזרה למקורות: לינקים מעניינים.

קישרתי בעבר לפרויקט הזה כשהוא התחיל, אבל מדובר בהרפתקה מטורפת, ארוכה ושווה תזכורת: אחינועם מטיילת ביבשת אפריקה על אופנוע.

7. ברור שאין טעם להביא לינקים שהתפרסמו בעיתונים או באתרים מרכזיים. אבל במקרה הזה הפרסום בעיתון לוקה בחסר כי הוא לא מאפשר את הדיון בתגובות.

טל שניידר ב’פלוג’ כותבת על התנהלות הרשויות לאחר פיגועים וכמות מסיבות העיתונאים יש בארצות הברית לעומת ישראל.

אני תוהה, אם תרבות הסנאף שהתפתחה כאן נובעת בדיוק מהיחס הזה. התקשורת לא מקבלת את המוג’ו שלה מהרשויות ופשוט מנסה להשיג אותו בכל דרך אפשרית.

8. בחזרה לספרים. ‘קורא בספרים’ במגוון לינקים ברוח חג שבוע הספר.

9. נסיים עם ביקורת סרט מהבלוג ‘סריטה’ שעושה חשק לראות את הסרט ‘ברש’.

282328029_0bc892636c

 

1.  מבחן בקדל (בכדל?) לסרטים. הסרטון ישן מאוד במושגי אינטרנט אבל מסביר מעולה את הרעיון מאחורי המבחן. יש לכם הצעות לסרטים שעומדים בו?
2. Eran Cherpak ברצף ציוצים מתערוכת כלי נשק בפריז הכוללת כמה דוכנים כחול לבן.
3. נאס”א עושה זאת שוב. גיוס מתנדבים למשימה במאדים בעזרת פוסטרים מגניבים.
4. מוזיקת הרקע שלי להיום הייתה מהמיקס הישראלי של קולמבוס ומהבלוג של יובל אראל.

4 תגובות

  1. פשוט יעל הגיב:

    רק לגבי “מבחן בכּדל” (זה התעתיק שאני אישית מעדיפה, אבל לא יודעת כמה הוא מקובל):
    א. קבלי קישור לקומיקס המקורי שעל שמו הוא נקרא: http://dykestowatchoutfor.com/the-rule
    ב. במהלך החיפוש אחרי העמוד הספציפי בשביל סעיף אל”ף, גיליתי שאליסון בכּדל בכלל מעדיפה את השם “מבחן בכּדל-וואלאס”, כי היא קיבלה את הרעיון מחברה בשם ליס וואלאס.
    ובעיקר, ג. הפואנטה של “מבחן בכּדל”, כפי שהיא התקבעה כיום בכל אופן, היא לא להיות מבחן על סרט *ספציפי* אלא על *מאסה*. העקרון הוא לבדוק נוכחות נשית בסרטים, וזה עובד יותר כשרואים את המספר העצום של סרטים – גם באופן כללי ועוד יותר מזה בכל מיני מוסדות כמו רשימות “X הסרטים הטובים ביותר” או טקסי פרסים וכד’ – שלא עוברים משהו עד כדי כך בסיסי, בין אם כי אין בהם נשים [מדברות] בכלל, או שנשים נדחקות לתפקידים שוליים הרבה יותר.
    לכן זה גם לא מבחן שאומר אם סרט הוא טוב או לא, או אם סרט הוא פמיניסטי או לא. הסרטים של “סקס והעיר הגדולה”, למשל, יעברו אותו בקלות, כי יש בהם נשים שמדברות זו עם זו על בגדים ונעליים. החוכמה היא לא “תמצאו לי סרט שעובר את המבחן”. החוכמה היא לראות כמה סרטים *לא* עוברים.

    • Reef הגיב:

      תודה על המידע והתגובה 🙂

      לא כל כך מסכימה עם הרעיון שהמטרה היא למצוא סרטים *שלא* עוברים את המבחן אבל זה פחות המקום לדיון הזה. נפגש בצהרי היום ברחוב הראשי?

      • מורן הגיב:

        אם את לא מסכימה עם יעל, אז מה בעיניך בודק המבחן? אם סרט עבר אותו – מה אני יכולה להגיד עליו מעבר לזה שהוא עבר אותו?

        • Reef הגיב:

          אני יכולה להבין את הרעיון שהמבחן בודק מסה של סרטים שלא עוברים אותו ומה זה אומר.
          רשימות סרטים כקבוצה וניתוח התפקידים הנשיים בה ככלל, לדוגמא רשימת סרטי מדע בדיוני שנכשלים בו.

          אך משהו במטרה השלילית הזו מוזר בעיני כי למה לא לבדוק סרטים שעומדים במבחן או לעודד סרטים שיעמדו בו…קווים מנחים ליצירות עתידיות או משהו בסגנון 🙂

          זה באמת על רגל אחת וזה לא הוגן.

          תודה על התגובה 🙂 ואולי נמצא מקום אחר להמשיך בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting