המדף הז’אנרי: We Are Legion, we are Bob – דניס אי. טיילור (בוביוורס #1)

מכירים את ריק ומורטי? בטח שמכירים! נכון? זאת אחת הסדרות הגאוניות של השנים האחרונות.

רקי ומורטי היא סדרה מצוירת למבוגרים. היא נעה על הקו הדק בין פרודיה לסיפור עמוק, בין סאטירה לבין דמויות עגולות. הסדרה היא המואז’ לכל סיפור ויצירת מדע בדיוני ופנטזיה שנעשו אי פעם, ואיכשהו מצליחה להתעלות על כל המקורות.

אני משתפך על ריק ומורטי, זה נכון, אבל אני לא היחיד. יש מקומות באינטרנט בו ריק ומורטי, ולא משחקי הכס, היא הסדרה הפופולרית ביותר של העשור האחרון.

ופתאום, במקומות האלה באינטרנט שמאוהבים בריק ומורטי, התחלתי לשמוע על בוביוורס. טרילוגיית ספרי מד”ב שמדברת באותם האלמנטים של ריק ומורטי, וקנתה לה צבא מעריצים אדוק, כולל כמה מכרים שלי עם טעם משובח.

הלכתי וקראתי את הספר הראשון של בוביוורס, We are legion. השורה התחתונה? ספר חביב אבל לא מדהים.

ההשוואה שלו לריק ומורטי מתחילה ונגמרת בקטע הצורני: We are legion הוא פארודיית מד”ב עם הומור ועלילה מושקעת. בסוף שהעלילה הופכת לגדולה מהפרודיה. אבל מבחינת איכות? מדובר בעולמות שונים לגמרי.

עכשיו קצת ביותר כנות: עד השליש חשבתי לוותר על הספר. הוא היה נראה כמו פארודיה עם חוש הומור חביב ותו לא. אחרי השליש היו בו כמה תתי-עלילות מצויינים, שהזכירו מאד את סטאר טרק (בצורה ברורה ומודעת לעצמה), אז נהניתי.

נראה לי שאמשיך לספר הבא, כי סיפרו לי שהוא יצירת המופת של הטרילוגיה. אבל עד שזה יקרה, הדעה שלי תשאר כזאת: ספר חביב. מתאים בעיקר לחובבי מד”ב שאוהבים את הסוג הזה.

כריכת we are bob

תכירו את בוב. יש לבוב שם משפחה, אבל אני לא זוכר מהו, וגם אתם לא תזכרו החל מהעמוד החמישי של הספר אז בואו נדלג על הקטע המיותר הזה.

בוב גיק טכני בתחילת המאה ה-21, שעובר תאונה ונכנס לקומה.

הופ, עוברים בערך 200 שנה קדימה ובוב מתעורר. סליחה, תיקון טעות: בוב לא מתעורר. בעצם העבירו את התודעה שלו למחשב על, ועשו ריסטרט.

מי שהעיר את בוב מעדכן אותו מהר (אנחנו בעמוד ה-10 בספר בערך): ארצות הברית הפכה לדיקטטורה נוצרית, מלחמת העולם השלישית בפתח, כדור הארץ כנראה יחרב בגלל אסון אקלים, והם רוצים שבוב יציל אותם.

איך בוב אמור להציל אותם? או, יפה. את מחשב העל שהוא בוב יחברו לחללית וישלכו לשייט בגלקסיה. בזמן הזה בוב יוכל לבנות מחשבי על וחלליות נוספים, ואז לשכפל את עצמו אליהם. בוב גם אמור לחפש כוכבי לכת שמתאימים ליישוב בני אנוש, ואז לחזור לכדו”א כדי להציל את האנושות וליישב אותה בחלל.

כל זה נאמר בערך ב-15 עמודים. נראה לי שאתם יכולים להבין איך קיבלתי כאב ראש מהפרודיה העמוסה הזאת בהתחלה.

אבל אחרי זה הדברים משתפרים. די ברור שהכוונה של הסופר הייתה להביא את העלילה כמה שיותר מהר לזה שבוב מתחיל לשכפל את עצמו. כל בוב משוכפל מתנהג קצת שונה מהקודם. עם אופי שונה, כשרונות שונים (כי כשרון נגזר מהאופי).

הבובים החדשים לוקחים לעצמם שמות אחרים: אחד קורא לעצמו גארפילד, אחד הומר (סימפסון), אחד סטיב כי סתם ככה, ואחד רייקר.

הבובים מתפזרים בגלקסיה, מי בצוות מי לבד, ומתחילים לעבור כל מיני סיפורים סטייל סטארטרק בכוכבים רחוקים. בדרך הם גם צריכים להציל את אוכלוסיית כדור הארץ, שזאת בעצם העלילה הכללית.

עד שליש ספר העלילה לא סוחפת, כי יש בה בעצם רק דמות אחת: בוב. הבעיה בבוב זה שהוא בוב. כלומר, דמות גנרית לגמרי של גיק מהנדס. עם חוש הומור גנרי של גיק, ויכולות הנדסיות של אינשטיין פוגש את דה-וינצ’י, שזה בערך מה שרוב הגיקים חושבים על עצמם.

זה ההפך המוחלט מריק ומורטי. בריק ומורטי כל דמות נראית “רגילה” בשניה הראשונה, אבל בשניה השנייה רואים שהיא מיוחדת עם אופי יוצא דופן. בוב לעומת זאת, הוא בוב. סתם גיק.

אבל משליש הספר מתחילים להיכנס הבובים האחרים ולצקת עניין. גם כי הם יותר מיוחדים בתור דמויות וגם כי יש אינטרקציה ביניהם.

גם ההרפתקאות של הבובים מתחילות. ההרגשה שקיבלתי היא שדניס אי. טיילור לא ממש נהנה לכתוב את סיפור המסגרת, אלא עשה את זה “כי צריך”. אבל מהרגע שהתחילו עלילות הבובים בחלל, הוא ממש הראה איכויות יפות של סופר.

השורה האחרונה היא היתרון והחסרון של הסופר. דניס אי. טיילור יודע לכתוב. הוא כותב טוב. מצד שני, הוא לא כותב מצטיין.

הספר We are legion די קצר: 304 עמודים קטנים בלבד. סיימתי אותו בקלות, והוא לא היה מעיק. כמו ששמתם לב, קשה להמליץ עליו בפה מלא. זה לא שהוא רע, אבל יש כל כך הרבה ספרים יותר טובים.

מצד שני, הוא קליל, מהנה, עם כמה הברקות, ויש הרבה אנשים מבינים בעולם שמשוכנעים שהוא ספר מד”ב נפלא. נראה לי שאמשיך לשני בעתיד. אם הוא טוב בהרבה מהראשון כמו שאומרים, יש למה לצפות.

[We Are Legion, we are Bob – דניס אי. טיילור , 304 עמודים, 2016]

פורסם בקטגוריה המדף הז'אנרי, מד"ב ופנטזיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting