ארכיון הקטגוריה: המדף הז’אנרי

מטרופוליטן, שנכתב ב-1995, הוא ספר מיוחד. הוא פנטזיה שמרגיש כמו מדע בדיוני. הוא סיפור חברותי שמרגיש כמו סייברפאנק. מטרופוליטן ספר איטי ומתוחכם. ייקח לכם זמן לקרוא אותו, אבל אם תתמידו הוא יתגמל אתכם, כי מטרופוליטן הוא יצירה נהדרת. להמשיך לקרוא ←

הספר Trail of Lightning הוא יצירת פנטזיה אורבנית, שקיבלה מועמדות לפרס ההוגו 2019. הייחוד שלו הוא שהוא מבוסס על מיתולוגיית הנוואחו האינדיאנית, ונכתב בידי אשה נוואחית. אבל האם התרבות הנוואחית מצילה אותו מלהיות “סתם” עוד ספר פנטזיה אורבנית שגרתי? להמשיך לקרוא ←

מלחמה לנצח הוא הקלאסיקה של הקלאסיקה של ספרי המד”ב. מהספרים שכולם מעריצים וממליצים לקרוא. אז איך זה שהביקורת הזאת על הספר עומדת להיות שלילית? להמשיך לקרוא ←

למרות השם, Symphony of the Wind הוא לא סתם עוד ספר פנטזיה. הוא ספר פנטזיה מצוין בפירסום עצמי יחסית אלמוני. מה שכבר מייחד אותו מרוב הביקורות בבלוג.

הכי מפתיע? הוא ספר פנטזיה קצת מבולבל, אבל מצוין. להמשיך לקרוא ←

[המפגש ה-41 של מועדון הקריאה. הביקורת חפה מספויילרים, התגובות לא] תפקידם של מספרי האגדות מודרניים הוא לווא דווקא להמציא אגדות חדשות. הם לא יתעלו על שלגיה או סינדרלה. גם הטובים ביותר – קורליין של ניל גיימן או פרוזן של דיסני … להמשיך לקרוא ←

מכירים את ריק ומורטי? בטח שמכירים! נכון? זאת אחת הסדרות הגאוניות של השנים האחרונות. רקי ומורטי היא סדרה מצוירת למבוגרים. היא נעה על הקו הדק בין פרודיה לסיפור עמוק, בין סאטירה לבין דמויות עגולות. הסדרה היא המואז’ לכל סיפור ויצירת … להמשיך לקרוא ←

השורה התחתונה הראשונה? זאת עומדת להיות ביקורת מוזרה להפליא. השורה התחתונה השניה מסבירה את הראשונה. Software הוא אחד מספרי המד”ב הגרועים שקראתי אי פעם. לכן, הרבה יותר מעניין לדון בשאלה למה קראתי את הספר. אז נתחיל מזה, ורק אחרי התמונה … להמשיך לקרוא ←