לפני 30 שנה החליט ביל ווטרסון, מחבר הקומיקס הכי מצליח דאז, קלווין והובס, לפרוש מחיי היצירה ולהיעלם מעיני הציבור. שלושים שנה מאוחר יותר הוא חוזר עם ספר חדש. שמעריץ אדוק כמוני ישאר אדיש? אין מצב!

מי דמיין שהספר הכי טוב שאקרא השנה הוא ספר מד"ב מלחמתי מ-2006 שתורגם לעברית ב-2013 ובכלל לא שמעתי עליו עד 2023? אבל שלושת הספרים הראשונים, מתוך שישה, של סדרת הצי האבוד, מעולים.

המשחק Freeciv הוא משחק קוד פתוח מבוסס Civilization, אבל הרבה יותר מורכב ומופרע. בואו נדבר קצת עליו, קצת על משחקים שמבוססים עליו, וקצת על משחקי קוד פתוח באופן כללי.

הספר Thief of Time הוא ה-26 בסדרת עולם הדיסק, ולמרות שיש בו כמה חלקים מוצלחים, בכל זאת מדובר בספר של טרי פראצ'ט, בסה"כ הוא אחד הספרים הפחות טובים שקראתי בסדרה.

BooTok הוא שם של תופעה של ספרים שהפכו לרבי מכר בעקבות סרטון טיקטוק. למרות שאני לא בטיקטוק, החלטתי לכתוב כמה הגיגים אקראיים על איך בוחרים מה לקרוא בעולם המודרני.

A Natural History of Dragons הוא מחווה לספרי ההרפתקאות של המשלחות המדעיות של המאה ה-19, רק בעולם פנטזיה עם דרקונים. תחשבו מה היה קורה אם ז'ול וורן היה כותב פנטזיה ולא מד"ב. מצד שני, מארי ברנן כותבת מוכשרת אבל היא לא ז'ול וורן, והתוצאה חביבה אך לא יותר.

החיבה שלי לטוביה טננבום התחילה עם ספרו המצוין "אני ישן בחדרו של היטלר" מ-2011, והמשיכה לאורך השנים עם ראיונות מרתקים שקראתי עימו. עכשיו הוציא טננבום ספר המתאר את קורותיו במהלך תקופת מגורים במאה שערים, וחובה לדבר על זה קצת.

סיכום חצי שנה של בעל האתר, בשלל קטגוריות שהומצאו על המקום. חלקן הגיוניות, חלקן איזוטריות, חלקן הומוריסטיות.

בצירוף מקרים קוסמי סיימתי לקרוא את The Kaiju Preservation Society של ג'ון סקלאזי בערך ביום בו זכה בפרס לוקוס היוקרתי לשנת 2023. האם אני מסכים עם הזכיה? תאלצו לקרוא את הביקורת כדי לדעת.

פוסט שמתחיל בביקור של שוטרי משטרת ההגירה בביתי וממשיך בחמישה סיפורי פיל-גוד קטנים כי זה מה שמתאים לי עכשיו.

Paladin's Grace הוא קומדיה רומנטית בספר פנטזיה עם גיבורים בפרק ב' בחייהם. אם זה לא נשמע מספיק Feel Good אז תדעו שיש גם תעלומת רצח עם ראשים כרותים והרבה, הממ, בשמים.

טד צ'יאנג הוא אחד הכותבים המוכשרים ביותר של ה-30 שנה האחרונות. כל סיפור שהוא כותב בונבוניירה וכל מאמר מלמיליאן. בדר"כ הוא מפרסם פעם בכמה שנים, אז כשיוצאים לו שני מאמרים על AI תוך זמן קצר, חובה להקדיש להם פוסט.

כל כך אהבתי את שתי הטרילוגיות הראשונות של בריאן מקללן, עד שהכרזתי על עצמי כמעריץ מספר אחד שלו בישראל. In the Shadow of Lightning הוא ספר ראשון בטריולוגיה חדשה של מקללן, אז מה, נראה לכם שלא אוהב?

באיזור הזמן שאיילון מאסק רכש את טוויטר, החל מיני טרנד של רשתות חברתיות מבוזרות. בדקתי במאי ברצינות את אחת הבולטות בהן, Lens, ויש לי הרבה מה לאמר עליה.

יכול להיות שכשיצא Magician: apprentice ב-1982 הוא היה יוצא דופן לסוגו: פנטזיה אפית פשוטה וישירה, עם הרבה מבוכים וקסמים. אבל ב-2023 הספר מרגיש כמו קלישאה מיושנת שלא עומדת במבחן הזמן. זה הספר הראשון בסאגת Riftwar המפורסמת.

זה ישמע לכם מוזר, אבל אני חובב יוקולילי אדוק שיכול לנקוב בכמה משמותיהם של נגני היוקולילי המובילים בעולם. הגעתי לעיירה מונופולי עם אקורד הסיום של פסטיבל היוקולילי המקומי, Monopolele. התוצאה היא כמובן פוסט על מוזיקת יוקולילי.

אני מאד נהנה לקרוא ספרים של סדרת גנזך אורות הסער של ברנדון סנרדסון, אבל חושש מכתיבת הביקורות כי אין המון מה לאמר עליהם. רסיסים של אור הוא הספר השני בסדרה, מתוך עשרה שעתידים לצאת, והוא מסיים את האקספוזיציה לסדרה, אחרי יותר מ-2000 מילים.

בארי היא בירת מחוז פוליה שבאיטליה, ונמצא בעקב של המגף האיטלקי, על חופי הים האדריאטי. עד לפני כמה שנים היה מסוכן להסתובב בעיר העתיקה שם, אבל כיום היא בטוחה, הומה, ומלאת מאכלים בארינזיים איטלקיים שאפשר למצוא (כמעט) רק שם. הנה התרשמות מכמה ימי שהות בבארי.