המדף הז'אנרי: ג'ון סקאלזי – בריגדות הרפאים

אי אפשר לדבר על הספר השני ביקום האדם הזקן של ג'ון סקאלי, בלי לדבר על הספר הראשון שלו, מלחמת האדם הזקן. ואי אפשר לדבר על מלחמת האדם הזקן*, בלי לספיילר קצת, אם כי ממש ממש טיפה, את העלילה. כך שאם קיבתכם רגישה לאי אילו ספויילרים, אפילו דקים מאד, אתם מתבקשים לוותר על קריאת פוסט זה.

עדיין פה? ברוכים הבאים לעתיד המין אנושי. עידן בו פרצנו את מחסום החלל והחלנו ליישב כוכבים חדשים. וכמו באמריקה, או אוסטרליה (ויש שיוסיפו בחוסר דיוק משווע: או ישראל), המין האנושי מכיר בדיוק דרך אחת ליישוב: מלחמת חורמה בתושבים המקוריים. כדי לא לבעס את האנושות כולה בגיוס חובה (שלא להזכיר שירות מילואים. שפוגע קשות בסטודנטים לאורך השנים), מגייס צבא הגנה הכוכבים את חייליו מקרב אוכלוסיית ה… גריאטריים. איך הוא עושה זאת? זה כבר ספויילר גדול מדי. אבל הספר הראשון, מלחמת האדם הזקן, גולל את סיפורו של חטייאר מגויס כזה והרפתקאותיו בצבא. הוא תורגם לעברית בידי זמורה ביתן, ומומלץ מאד לקריאה. בעיקר לחובבי היינלין, היות וג'ון סקאלזי הוא חקיין-היינליין הטוב ביותר מאז היינליין עצמו. כולל הדמויות הפשיסטיות אה-לה-ליברמן והגיבורים המבריקים.

בספר השני אנו זונחים לחלוטין את גיבור הספר הראשון, ומתמקדים בפלוגות הרפאים. פלוגות העילית של צבא הגנת הכוכבים. הפעם ההתמקדות היא בג'ארד, חייל מאד לא שגרתי בפלוגה, שסיפורו מובא בגוף שני מיום לידתו ועד, נו, עד שנגמר הספר. הסיפור מתאר הפעם עלילת בגידה ונקמה, ומציג את המין האנושי בגוונים מאד לא מחמיאים. לא שחורים, חס וחלילה, אבל אפורים למדי. לצד כל אלו נשאר מקום מועט לאקשן הפעם (לעומת הספר הראשון, שכל כולו ספר אקשן מבריק). וזה חבל. כי סקאלזי הוא אחד מכותבי האקשן הטובים ביותר בעשור הנוכחי.

זהו הספר היחיד בסידרה שלא היה מועמד לפרס הוגו. ובהתאמה, הוא חלש בהרבה מהספר הראשון (וכנראה שגם מהשלישי והרביעי, שטרם הגעתי אליהם). אבל למרות כל זאת, הוא קריאה מהנה. קולחת. מאוזנת היטב בין הרהור עמוק לבין אקשן אנדרנליני מרעיד עורקים. סיבה נוספת לקרוא כל דבר שג'ון סקאלזי כותב הוא הבלוג המצוין שלו. בלוג שמראה שהבחור מעריץ מד"ב אמיתי, שדן ומתעניין בכל מה שקורה בתחום. עד כמה טוב? עד כדי כך שאם תחליפו את הבלוג שלי ברסס בבלוג של סקאלזי, לא אעלב אפילו טיפה! (אבל כל החלפה אחרת תגרור את זה שאשסה בכם האקר טורקי).

לסיכום? 7 מתוך 10 בסולם ניימן. הספר הראשון קיבל 9 מתוך 10, והסידרה כולה מומלצת בחום רב רב רב.

——————–
* מלחמת האדם הזקן הוא כוכב מועדון הקריאה של פורום המד"ב של תפוז בחודש הקרוב. ראו הוזהרתם.

נהניתם? יש מצב שתאהבו גם את הכתבות האלה..

10 תגובות

  1. מרק ק. הגיב:

    טעות חמורה ביותר!!!1!!! ודאי שזה ספר טוב יותר מהספר הראשון, לספר הראשון חסר עומק רעיוני ואפילו אם אתה קורא רק בשביל האקשן בטח מגיע לו ציון 8 🙂

    סקאלזי פשוט מוכיח למה הוא סופר המד"ב הטוב ביותר היום. כל אדם אחר עם ספר מצליח היה מנסה לכתוב המשך באותו הסגנון והוא הלך על קונספט אחר. לדעתי הספר הזה הרבה יותר מזכיר את היינלין שכמעט תמיד שילב רעיונות ליברנטינאים מתחת להמולת הפעולה בספרים שלו.

    נראה לי שיש סיכוי שתתאכזב קצת גם מספרים 3 ו 4 שבהם אפילו פחות אקשן מהשני (לא קראתי את 3 אלא את 4, אבל העלילות שלהם להבנתי שונות בעיקר בנקודת המבט) .

    אם אתה חושב שתוכל להתמודד עם מורכבות גדולה יותר אני ממליץ על the androids dream. יש בו המון קטעי אקשן, אבל עד בערך עמוד 200 בכלל לא ברור מה הרציונל מאחרי כל מה שמניע את העלילה.

  2. ניימן הגיב:

    מורכבות גדולה יותר? מה אני? אינטלקטואל? :p

    אני לא מסכים שלספר הראשון היה חסר עומק רעיוני. אני כן מסכים שהעומק הזה היה מוחבא בין שלל סצינות אקשן מעולות – מה שעשה אותו ספר מופתי באופן כללי. לספר השני יש אמנם אחלה רעיונות ודיון פילוסופי עמוק לעיתים, אבל העלילה שלו לא מי-יודע-כמה ודי איטית. ואם הייתי מחפש רק רעיונות, אז הייתי לוקח ספר עיון ליד.

    מעבר לזאת, וזה עניין של טעם אישי לגמרי, הדיונים הרציניים של סקאלזי לא סוחפים אותי. יש אחרים, כמו דן סימונס או קים סטנלי רובינסון, שמקדישים עמודים שלמים לדיונים תיאורטיים ופילוסופיים לגמרי שסוחפים אותי בקלות. אצל סקאלזי זה לא קורה. אולי עניין של סגנון כתיבה. אולי עניין של נושאים שפחות מדברים אלי.

  3. עמית הגיב:

    לצערי הספר לא זמין להורדה אלקטרונית מחוץ לארה"ב 🙁 אני אנסה להוריד אותו מכיוון שלא קראתי אותו.

    לאחרונה קראתי את ריינולדס ואחריו ואחרי בנקס כבר קשה לקרוא אופרות חלל מתמשכות. הסגנון נשמע דומה לאליסטר ריינולדס – אתה חושב שהם באותה הרמה? לפני שאני ממשיך וקונה ספר בעל קיום פיזי.

  4. ניימן הגיב:

    קראתי רק את עיר הבקיע של ריינולדס, וגם זה היה יחסית מזמן, אז נדמה לי שהם מזכירים אחד את השני (סקאלזי יותר קצר..), ועם זאת אני לא מתחייב, היות והזכרון שלי מהעיר הבקיע לא כזה חד.

    אבל לא צריך להסתבך: לפחות מבחינת הספר הראשון בסידרה (מלחמת האדם הזקן), די ברור, בצורה מוצהרת, שהסגנון והרוח הם סגנונו ורוחו של הינליין. לגבי הרמה: סקאלזי סופר נהדר(!!!). יש סיבה לכך שהוא זוכה בכל פרסי ההוגו האלה.

    לבנקס אף פעם לא התחברתי. ניסיתי לקרוא את השחקן שלו – ועוד ספר שנמצא בישראל ואני לא זוכר את שמו (לא מסידרת התרבות), ושניהם היו 'פסדר' ולא יותר. פיספסתי את המיטב שלו? מאיפה מתחילים איתו?

  5. מרק ק. הגיב:

    לסימונס יש רעיונות נהדרים, אבל לדעתי הוא לא יודע לאחד את כולם לסוף קונסיסטנטי ואני תמיד מוצא את עצמי נאבק לסיים את הסדרות שלו.

    מריינולדס נמאס לי אחרי שקראתי את אוסף הסיפורים zima blue, אחרי שקראתי את galactic north ו revelation space שלו, ומכל הספר העבה הצלחתי למצוא רק שני סיפורים שאהבתי. ההרגשה שלי היא שהוא יותר מדי צפוי בשבילי וכשהוא צפוי אין לו יכולת כתיבה שמחפה על זה.

    הספר הראשון של בנקס שקראתי הוא the algebraist והוא ספר מעולה לדעתי. קראתי גם ספר שלו מסדרת התרבות – matter, ואהבתי פחות.

    ועוד המלצה והפעם אקשן נטו בתיבלון מעט פנטזיה – pandora's star ו judas unchaned של peter f. hamilton

  6. ניימן הגיב:

    תשמע. קראתי רק שלוש סדרות של סימונס (את היפריון ואנדימיון אני מחשיב כשתי סדרות נפרדות) – וסיימתי רק שתיים מהן (את אולימפוס טרם קראתי). מתוכן היפריון הסתיימה נהדר, בעוד שאנדימיון הייתה גרועה מההתחלה ועד הסוף. כך שלא ראיתי בעיה מיוחדת בסופים שלו. וגם אם יש אחת, הדרך שלו לסוף העלילה כל כך מרתקת שזה פשוט לא איכפת לי :]

    קראת את עיר הבקיע?

    והמילטון בהחלט ברשימת הדברים שאני צריך להגיע אליהם. לאיזה מהשניים שהזכרת היית ניגש ראשון?

  7. עמית הגיב:

    בנקס מדהים אבל מעייך לקרוא. האלגבראיסט שלו באמת הכי טוב שקראתי אבל התייאשתי ממנו. לוקח זמן להכנס אלין והוא מבלבל מהתחלה. אם אהבת את אלגבראיסט אז לך על זה. אגב – הוא לא עובר טוב בעברית – הייתי קורא באנגלית אותו.

    ריינולדס מצויין – יש לו טרילוגיה מדהימה על העתיד האנושי – מורכב לקריאה אבל בהחלט זורם שנכנסים לזה. מה גם שהוא די טכני למי שאוהב את זה. בנוסף כל ספר שלא מהטרילוגיה שקראתי שלו היה מצויין. ממש חובה לנסות. אני אנסה להזכר איזה ספרים קראתי אם אתם רוצים. הוא הסופר העכשווי האהוב עלי.

    המילטון קראתי – יש לו איזה סאגה של איזה עשרה ספרים באותו העולם. אבל הוא לא מחדש ממש – יותר כותב כאילו לעשות סרט מאשר רעיונות מורכבים

  8. מרק ק. הגיב:

    ניימן, אז ממש כדאי להכניס לרשימת הקריאה את אולימפוס.
    הספרים של המילטון הם "סדרה", אז את שניהם ביחד 😉 מעבר לאקשן יש שם קצת רעיונות על איך עשויה להראות חברה אנושית בה המעבר בין כוכבים קל כמו עליה לרכבת ואלמוות וירטואלי מזומן לכל מי שיש לו כסף לזה. הספרים האלו הם לא חלק מהסדרה הגדולה של המילטון, אבל הם באמת לא יותר מדי מורכבים, קצת כמו מלחמות האדם הזקן…..

  9. ניימן הגיב:

    מרק: האולימפוס ברשימה. בא לי לקרוא אותו בעברית, ושכחתי\לא הספקתי\התעצלתי לקנות בביקור האחרון בארץ. כך שהוא ייאלץ להמתין קמעה. אבל אולי זה טוב, כי המחיר הולך ויורד בספרים מהסוג הזה עם הזמן. קראת עוד דברים של סימונס מלבד אלו שתורגמו לעברית?

    עמית: נראה לי שאנסה לגשת להמילטון או ריינולדס בתור "משימת הקריאה" הבאה שלי (כשאסיים את הארבע הנוכחיות שממתינות בסבלנות על המסף). ונראה לי שזה יהיה ריינולדס – היות ועיר הבקיע זכור לי ממש לטובה. אולי את הטרילוגיה הזאת שהזכרת.

  10. איש סיכות משוטט הגיב:

    גבר, ינשוף, לא זמורה ביתן, זה די ספר הדגל שלנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *