המדף הז'אנרי: הנסיך הפרקטלי – האנו ראג'ניאמי

בעולם הפוסט-אנושי של הגנב הג'נטלמן, ז'אן לה-פלמבה, שום דבר לא פשוט. נקודות Q נוזלות מסליל טסלה, בזמן שלה-פלמבה הורג חתולי רפאים מקופסת שרדינגר. ג'ינים חסרי גוף מהמדבר של הקוד הפראי גולשים על זוויות דפיציט בדרכם לצאת עם נסיכות.

ולי אין מושג קלוש של מה קורה שם כל הזמן

.

הנסיך הפרקטלי הוא ההמשך לגנב הקוואנטי.

כבר בגנב הקוואנטי היה אפשר להבחין בכך שהאנו ראגניאמי, הסופר, אוהב להראות את העולם שלו, אבל לא ממש להסביר אותו. לא מכירים את תיאוריית התודעה המורחבת של אנדי קלארק? בושו והיכלמו לכם! רוצו לקרוא את הספרים שכתב עליה, ורק אז תחזרו לספר! מה זה פה, גנון?

אבל הגנב הקאוונטי, מעבר לטון האולטרה-פיזיקלי טכנולוגי שלו, היה סיפור טוב. הוא היה סיפור קלאסי של בלש על מול גנב על, ובזה תפקד מצוין. רעיונות המד"ב הוטמעו פה ושם בין הסיפור. בסופו של דבר, גם נהניתי וגם למדתי משהו. ככה כותבים מד"ב טוב.

בהקשר הזה, הנסיך הפרקטלי הוא סיפור רע. בעצם, תנו לי להתנסח מחדש: החלקים שהבנתי מהסיפור הם רעים. סביר להניח שאם הייתי מתרכז אז הייתי מצליח להבין בין כל הבבל"ת המדעי יותר טוב מה קורה שם, אבל בשביל טקסטים מאומצים יש לי דוקטורט, לא ספר שבכל זאת אמור להיות קריא.

גם החלקים שהבנתי בסיפור, היו די משמימים: מרדפו של ז'אן לה-פלמבה לפתוח את קופסת שרדינגר בה מוחזקים זכרונותיו. קווסט קלאסי של "לך לשם, תעשה ככה".

הסיפור מתרחש בעיר סירר; הוא גירסא עתידנית (מאד מאד עתידנית) לאלף לילה ולילה. בספר שזורים המון סיפורים קטנים. גירסאות פוסט-אנושיות לאגדות של אלף לילה ולילה. עצה לסופר: לך לסאלאדין אחמד לבדוק איך עושים את זה נכון.

מאד שמחתי שאהבתי את הגנב הקוואנטי. ספרי מד"ב קשה הם לא כוס התה שלי בדר"כ, וזה נחמד כשמגיע אחד שכן. לכן ציפיתי לנסיך הפרקטלי. ציפיתי והתאכזבתי. כן, יש בו כמה רגעים אנושיים אמיתיים (האנו ראג'ניאמי יודע לכתוב אנשים הרבה יותר טוב ממה שהוא יודע לכתוב טכנולוגיה). כן, יש בו כמה רגעים סיפוריים מעניינים. אבל בגדול הכל טבוע בקשקוש טכנולוגי לא ברור.

יכול להיות שהעתיד של האנו ראג'ינאמי גאוני. יכול להיות. אולי אם הייתי משקיע מאמץ היו נפתחים לי האופקים. אולי. אבל במצב הנוכחי, אני לא רואה שום סיבה לכך. אם כבר לקרוא ספר טכנולוגי כבד בלי סיפור, עדיף לעשות את זה עם ספר מדע אמיתי.

[הנסיך הפרקטלי. 2012. 448 עמודים. נקרא באנגלית]

נהניתם? יש מצב שתאהבו גם את הכתבות האלה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *