המדף הז'אנרי: Something More Than Night – יאן טרגיליס

ניסיתי וניסיתי, חיפשתי וחיפשתי, ואני לא מוצא שום פגם בתיאוריה שלי: יאן טרגיליס היפנט את כל מבקרי הפנטזיה בעולם.

או זה, או שהוא יודע סוד מלוכלך על כל אחד מהם וסוחט אותם. אחרת, איך תסבירו שספר איום כזה קיבל גל ביקורות מהללות? המבקרים מדברים כאילו זה החדש של שייקספיר! איך?!

קראתי ספר אחד של טרגיליס בעבר. הראשון בטרילוגיית 'זרעים מרים', הידועה גם בשמה: אקס מן נגד קוסמים במלחמת העולם השניה. לספר ההוא היה רעיון מבריק, אווירה מעולה, דמויות סבירות ועלילה יבשה משהו.

הספר הנוכחי הוא משהו שונה לגמרי: רומן פילם-נואר בלשי עם מלאכים.

הסיפור מתחיל עם המלאך בייליס. מלאך זניח ביותר, חובב ספרות בלשית ישנה וסלנג של שנות השלושים.

על בייליס הוטלה משימה גורלית: המלאך גבריאל נרצח וחייבים למצוא לו מחליף. אז כבר בעמוד השני של הספר הוא מוצא לו מחליפה: אשה אנושית שלפתע מועלית לדרגת מלאך.

האשה, ג'דית קשוחה אמיתית, מוטלת ישירות לקדחת הפוליטיקה המלאכית. הצוות חוקר שתי תעלומות: האחת היא רצח גבריאל, הרצח המלאכי הראשון בהיסטוריה. השנייה היא היכן הסתיר גבריאל את חצוצרת יריחו. חפץ קדוש בעזרתו אפשר להרוס את כל ה<שקר כלשהו>.

מהללי הספר, שזה בערך כל מבקרי הפנטזיה בעולם, עפו על הרעיון המקורי: מותחן פילם-נואר של מלאכים! מה שרק אומר שלאף אחד מהם אין טלוויזיה בבית והם לא מכירים את 'על טבעי'; סידרה שעושה, בין השאר, מותחני מלאכים, רק, להבדיל מהספר, עושה את זה טוב.

העולם המיתולוגי של הספר מבוסס על מיתולוגיה נוצרית ויהודית. תמצאו שם הרבה חדרי ווידוי, כמרים, את קולו של אלוהים (מטטרון) והמון שכבות אחרות של מלאכים.

אני יודע שאני מבאס לאללה, אבל מיתולוגיה מהסוג הזה לא מדברת אלי. זאת שנלקחת מהיהדות (חצוצרת יריחו) משומשת משהו בשבילי. זאת שלקוחה מהנצרות היא בבל"ת מוחלט ואף פעם לא הבנתי איך אנשים מאמינים בזה.

בייליס מגלם פה את הבלש המושלם. וכשאני אומר מושלם, אני מתכוון לקלישאתי. רק אלכוהליזם חסר לו, וגם זה בגלל שמלאכים לא יכולים להשתכר. הוא חוטף מכות על ימין ועל שמאל מכל מיני כנופיות מלאכים קשוחות, ותמיד מוצא פתרונות מעשיים כאלה של בלש בודד. החקירה לא הצליחה לעניין אותי לרגע – וגם לא הפתרון "המזעזע" שלה.

אפשר להמשיך להעליב את הספר, אבל בואו נסיים בטון חיובי. יש דבר חיובי בספר: רומן לסבי נהדר כתוב ברגישות לפי רוח הזמן.

רואים? אני לא רק אנטי! למרות זאת, כדאי לכם לוותר על הספר. מילה שלי.