הפרלמנט של בירדי (אפריל 2006)

נ' אוהד את הסלטיק (קבוצת כדורגל סקוטית). אהבתו של נ' שולחת אותו חמש פעמים בשנה לאירופה במרדף אחריה. לפעמים כל הפעמים מובילות לסקוטלנד, ולפעמים, כשיש לנ' מזל, הוא זוכה לראות את קבוצתו האהובה בארצות אחרות.

אז נ' ביקר בסקוטלנד המון, וככל שהוא ביקר יותר, הוא שתה יותר בירה. ככל שהוא שתה יותר בירה, הלך והפך האייל הסקוטי לאהבתו השנייה. כתשעים אחוז מסיפוריו מתחילים במילים 'הרבה מאותו הערב אני לא זוכר', בירות מסוימות הוא לא שותה, כי הן הספונסריות של הריינג'רס, יריבת הסלטיק – ובכלל, נראה שהוא משלב בין האהבות בהצלחה.

לאחר כמה שנים כאלו החליט נ' שהוא צריך להמציא תירוץ לנסיעותיו התכופות לחו"ל. הוא החל לייבא את בירת בלהייבן לארץ – והופ, במטה קסמים הפך מסע התענוגות למסע עסקים.

נ' היה אחד מ – 15-20 המשתתפים בפרלמנט של בירדי אתמול. נוכחות נוספת בקהל הייתה לאחד עם שיער מאד ארוך (הביא בירה שהוא בישל לפני שנתיים וחצי, וכנראה התקשה מאד להיפטר ממנה), אחד ממבשלות הנגב (מפעל של איש אחד המכין ארבעים ליטר בירה בשבוע. אחרי שהוא סיים לקנות את השעורה בחנות הוא גם התפנה לתת לנו לטעום מהבירה המצוינת שלו), ואחד שמכנה את הבירה שלו Mor beer, אלוהים ידוע למה, והביא בירה מתוקה כמו המוות. לטעמי, חובב המתיקות, היא הייתה נהדרת.

ועוד המון שיחות טכניות על בישול בירה, ושיחות על מבשלות מארצות רחוקות, ואחד שסיפר לי על איפה לשתות בצ'כיה ואיך לנהוג שיכורים, ועל תחרות הבירה הביתית שהולכת ומסתמנת כהפנינג מגניב אמיתי. במילים אחרות: כמו כל חודש, היה כיף.

צ'ירס!

נ.ב קטן: מאוחר יותר באותו הערב ישבתי עם בחורה, שהעבירה את הערב בלספר כיצד עברה לאחרונה טרנספורמציה לבחורה חסודה. הנאום הנ"ל לא הפריע לה, כמובן, לקפוץ עלי בנשיקות בדיוק שעה אחרי.
אח, נשים, לכו תבינו אותן 🙂