ילד האורז

שתי דמויות יושבות בתוך פאב ומדברות על דברים ברומו של עולם. זה כבר שלושת אלפים שנה שהם עובדים בשירותו של אלוהים ומנסים למצוא את זה שיביא סדר ושלום ליקום. בחוסר יכולת של פוליטיקאי ישראלי הם מצליחים שוב ושוב לבצע את הבחירה הלא נכונה – הנה, רק אתמול נהרג משיח השקר האחרון שהם הצביעו עליו – וכל זה בנסיבות אומללות ביותר!

הדמויות הן קאל, דוב גדול דמוי פוזי מחבובות, וטי.או.אי – מכונה אנושית עם טלוויזיה בתור ראש. לקאל נמאס מהתפקיד. נגמרה לו הסבלנות – כבר שלושת אלפים שנה הוא מחפש כמו חמור – ונאדה! נאפינג! לא מוצא כלום חוץ מהמון אנשים עם שגעון גדולה. טי.או.אי, לעומת זאת, ניחן בסבלנות של מכונה – ולכן הוא ממשיך בחיפוש המשיח הבא. הוא ניגש לילד אורז – שהוא ילד שחי בשדה אורז (כמובן! כלומר, מה חשבתם שהוא?) ומציע לו את המשרה.
(ופה נעצור את מלאי הספויילרים שאני מפיל עליכם. די, מספיק – כמה אפשר?)

איפושהו, בפרק השישי, הבנתי שאני חייב לכתוב ביקורת על רייס בוי.
בקומיקס האירופאי המסורתי יוצרים אגדות צבעוניות ומקוריות, בקומיקס האמריקאי המסורתי יוצרים גיבורים עם כוחות מקוריים – ובקומיקס האלטרנטיבי יוצרים אומנות קשה לעיכול וסיפור משובץ בהמון בדיחות חולניות. אוון, יוצר קומיקס אמריקאי צעיר בן 19, יצר אגדה, ממש כמו האירופאים – רק עם שם של ספר גיבורי על. עם גיבור בשם 'ילד אורז' שלא ברור אם בכלל יש לו כוחות – והדבר היחיד שהוא מזכיר זה את מקלות אכילת האורז הסיניים.

הדמויות מוזרות, צבעוניות, בעלות אופי ומעניינות. מהעולם הדמיוני בו מתרחש הסיפור נגלים לנו רק חלקים קטנים – אולם אופן הצגתם נותן תחושת עושר יצירתי עצום. הרקעים כמעט פסיכדליים – והדיאלוגים משדרים נימה עדינה של ציניות והומור בריטי יבש. כן, הרגע כתבתי שאמריקאי כותב הומור בריטי יבש, יש לכם משהו רע להעיר נגד זה?!

ילד אורז הוא יצירה שעוד לא הסתיימה וכל כמה זמן מוסיף היוצר עוד עמוד לעלילה – שלא ברור מה יהיה אורכה הסופי. יש גם מילון וקצת קפיטליזם בריא לרפואה (בכל זאת – קומיקס אמריקאי). ממבול היצירות המקוונות שהרשת מרעיפה עלינו בשנים האחרונות – זו הינה האחת מהמקוריות והראויות לקריאה (גם אם עודנה בוסרית ולא מלוטשת – כראוי ליצירה של יוצר בן 19).

את הקומיקס ניתן לקרוא בקישור הזה.

נ.ב: לא עושים אותה הטעות פעמיים. פעם שעברה גיאחה העיר בעדינות ש "ביקורת קומיקס בלי פריימים לדוגמה זו לא ביקורת קומיקס!". לקחתי לתשומת ליבי – והנה, חופשי על הבר, פריים לדוגמא:

Rice Boy Second Page
לא מספיק לכם? נו, כוסאומוק – זה חינם. לכו לקרוא!

בקטנה:
1. מרגיש יותר טוב, אבל עוד לא מרגיש טוב. נו, לפחות משתפר 🙂
2. הפלסטינים איימו אתמול ש"אם ישראל תפלוש לרצועה נגיב באמצעות נשק כימי ביולוגי חדיש שעוד לא נתקלתם בו!". זה רק אני, או שהם התחילו לגנוב את השורות שלהם מבטמן?
3. ואיך אפשר בלי לציין את היוזמה ה*מאד מאד מאד* חשובה של משרד החינוך: תוכנית לימודים נגד שאיפת גז מזגנים. במילה אחת: מה?!?!?!?!
4. אני לא יודע מה איתכם, אבל לדעתי, הפאוור ריינג'ר הישראלי, זו סוג של בדיחה סרקסטית מרושעת נגד עם ישראל.

[נסגר לתגובות מחמת ספאם. שלחו מייל אם יש לכם משהו דחוף להוסיף]

תגובה אחת

  1. אביב מזגן הגיב:

    אין לך מושג כמה גז מזגנים זה דבר מסוכן
    יש בעיה היום שילדים מתרוצצים על הגגות מנתקים את הצינורות של המזגנים ושואפים את החומר הזה.
    יש בזה סכנת מוות