רשמים מפסטיבל הבירה בירושלים

אני חושש שלא אוכל להיקרא 'בלוג תרבות אלטרנטיבית' אם לא אכתוב לפחות שתי פסקאות על הערב בפסטיבל הבירה בירושלים.

מי שקורא את הבלוג מספיק זמן מודע לכך שה'פרלמנט של בירדי', המפגש החודשי של חנות מוצרי הבירה בירדי, הוא אחד האירועים החביבים עלי מדי חודש. הפעם, לרגל פסטיבל הבירה בירושלים, נערך המפגש במתחם הפסטיבל עצמו.

ניצלנו את ריבוי הברזים במקום, ואת קשריו של גדי, בכדי לעשות טעימת בירות השוואתית קטנה. זה הלך כך: תחילה טעמנו שלושה סטאוטים, סגנון שהבירה המפורסמת בו היא גינס, אחד אחרי השני: מרפיז סטאוט, דנסינג קאמל סטאוט (בירה חדשה של מבשלה מקומית) וביימיש. הראשונה והאחרונה היו מקצועיות, חלקות ומרות מאד – אך עדיין לדעתי, הפסידו בקטגורית הטעם והריח לדנסינג קאמל המעולה.
הסגנון השני, והאחרון, היה בירות חיטה. שתינו פאולנר, אדלוויס וארדינגר – שאף אחת מהן לא הרשימה אותי יותר מדי (למרות שאת שלושתן טעמתי בעבר וחיבבתי). הבעיה, ככל נראה, טמונה בכך שהסטאוטים כבר קצת שרפו לי את בלוטות הטעם, כלומר, הרגילו אותי לטעם מר – ואחריהן בירות החיטה נדמו פחות "חיות". בדיעבד, אמר אחרי זה גדי, סדר הטעימות היה קצת שגוי.

פסטיבל הבירה הירושלמי שונה ממקבילו התל-אביבי (שנערך השנה בחיפה) כמעט בכל פרמטר אפשרי: הכניסה אינה חופשית, המוזיקה מצומצמת ולא אלקטרונית, המקום מלא אך לא צפוף – והכי חשוב: יש בו בירות. כן כן – פסטיבל בירה עם בירות! חידוש מרענן שצריך להילמד בתל אביב. היה שם כמעט כל סוג שאפשר לדגום בארץ, וכמה שבכלל אי אפשר. בבולטים נציין את הדוכן של הנורמה ג'ין, שם הציגו את ליין הבירות החדש: ארבע בירות של ה – Dancing Camel – מבשלת הבוטיק הישראלית, בירה בלגית חדשה בשם St. Bernardus ועוד כמה שאני לא זוכר. לידה ישב הדוכן של בירת טייבה. בירה מצוינת שלא מקבלת בארץ מספיק הערכה. וליד טייבה, היה הדוכן של אתר בקבוק ומועדון הבירה הישראלית – שהציע טעימה של "משהו אחר" בשלושה שקלים.

בשלב מסוים של הערב הצטרף לקהל בלוגר העל עידן דורפמן, והסביר לנו, התל-אביבים, למה אירועים ירושלמים יותר טובים, למה העיר שלנו מסריחה ולמה הוא לא-סובל את דנה ברגר. ובכלל, צריך לציין את הקהל הירושלמי לטובה: איש לא דחף. לא בתור לבירות, לא בתור לאוכל – והכי חשוב, לא בתור לשירותים (פונקציה מאד חשובה בפסטיבל בירה).

אז יאללה, שכנעתי אתכם לבוא בשנה הבאה?

(וואו. זה היה פוסט אינפורמטיבי משהו. פרס יינתן לקורא שיצליח לגלות כמה פעמים מוזכרת המילה בירה, על הטיותיה השונות, בטקסט)

בקטנה:
1. עוד מעט תבוא סנדי ש. ותגיד שפורמן היה נהנה שם. הפעם, לשם שינוי, כבר יש לי תגובה מוכנה: "מי שלא יצר קשר עם אגודת הבירה הישראלית בערב שבת, לא ישתה בירה בשבת"
2. IWS, שזה ראשי תיבות לאגודת הויסקי הישראלית, הוציאו אתמול את גליון אלול של מגזין הויסקי המקוון שלהם. הגליון הפעם מתמקד בקשרים עסקיים וחוזק מותגים בעולם האלכוהול הכללי – ולכן מתאים לכל חובבי הטיפה המרה, ולו רק לכאלה ששותים לתת שלא תססה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting