המרפאים והמכנסיים המתים

[תודו. זו כותרת מוזרה לפוסט]

אני עדיין בסמינר בפורסטנברג. ואמש, אחרי שיחה עם הבוס, אחת השיחות המוזרות בחיי, בה הואשמתי, בנשימה אחת, בהיותי כשלון מוחלט וכשרון אין קץ* – ירד עלי דכדוך קל ויצאתי החוצה לשמוע את רנדולף מנגן.


[חשבתי שתמונה מפסטיבל רוק ראויה פה. גם כי זה פוסט רוק. וגם כי ביקרתי בפסטיבל הספציפי הזה עם רנדולף המדובר]

ורנדולף מנגן ושר נהדר. הוא הגיע לסמינר מצויד בהרצאה קצרה (שסייעתי רבות בהכנתה), גיטרה וספר שירי רוק קלאסיים גרמניים. בערבים, כשכולם שותים בירה, רנדולף יושב ומנגן. ומנגן. ומנגן. הוא אף פעם לא מתעייף לנגן. אבל בסוף הצלחתי לשדלו, בעזרת ליקר ביצי יען(!)**, להפסיק לרגע ולדבר קצת על מוזיקה. מפה לשם החלטנו להעלות שני להיטים, אבני דרך, של רוק גרמני לבלוג. חלון קטן לשתי להקות שמפוצצות אצטדיונים דרך קבע זה יותר מעשרים שנה.

Die Ärzte (הרופאים, או: המרפאים)

המרפאים הוקמו בתחילת שנות השמונים בברלין, והיו הצלחה קטנה. הכירו אותם, הם מכרו היטב – אבל לא היו *ה*להקה שהם כיום. ב – 1988 הם התפרקו והתפזרו לקריירות סולו שונות. צעד שהתגלה כשגוי ביותר היות והם כולם נכשלו בגדול. אז ב – 1993 התאחדו החברים, וברוח ברלין החדשה עברו ליצירה פוליטית שהוליכה אותם לגבהי הפופולריות של ימינו אנו. Schrei Nach Liebe (הצעקה לאהבה) הוא הסינגל הראשון שהוקלט לאחר האיחוד, והוא מדבר, כמובן, נגד אלימות וגזענות. אחלה בחלה של שיר. אם כי צריך לציין שאני מעדיף את הביצוע האקוסטי של רנדולף.

[הורדה: Die Ärtze – Schrei Nach Liebe]

Die Toten Hosen (המכנסיים המתים)

עוד להקה שקיימת כמעט שלושים שנה, ועוד להקה שעברה בתחילת שנות ה – 90 לשירים פוליטיים נגד גזענות. הם החלו ב – 1982, אבל את יצירת המופת (במובנים רוקריים) הראשונה שלהם שיחררו ב – 1988. קוראים לה Ein kleines bisschen Horrorschau (‘הופעת אימה קטנה’ בתרגום מאאאד חופשי), והיא כללה את הלהיט Hier Kommt Alex (הנה בא אלכס). שיר שמתייחס לסרט הקאלט התפוז המכני. מאוחר יותר הם כיכבו בגירסת ההצגה לספר עליו מבוסס הסרט. מעריצים אמיתיים. הנה בא אלכס היא יצירת רוק מקסימה וקליטה. לא צריך להבין גרמנית בשביל להינות ממנה. צריך להבין מוזיקה עשויה היטב.

[הורדה: Die Toten Hosen – Ein Schritt Zuviel]

כל אחת מהלהקות היא מאבני הדרך של הרוק הגרמני המודרני. אם אתה רוצים חלון חשיפה למה קורה פה, תאזינו לאלבום (או אוסף) של הלהקות (ואל תשכחו להתייעץ בדוד ויקיפדיה כדי להחליט לאיזה!). כך גם תרגישו פחות אאוטסיידרים במקרה שתעברו לגרמניה בעתיד. סמכו על סמוך.

——————-
* הבוס שלי הוא מתמטיקאי מוזר. או שאולי המילה ‘מוזר’ מיותרת פה היות והמקצוע ‘מתמטיקאי’ מרמז עליה מראש?
** ברצינות. איך ואיפה מצאתי אותו יסופר בפוסט אחר. כולל תמונות!

11 תגובות

  1. אמיר הגיב:

    אגב, ה Toten Hosen מופיעים בארץ ב 3 באוקטובר במועדון הברבי בת”א, למי שמעוניין!

  2. ניימן הגיב:

    או. טוב לדעת (אם כי לא בשבילי. אני לא שם לצערי..)

  3. ארז הגיב:

    Hier kommt alex זה אחד השירים הממריצים ביותר אם רוצים להרביץ למישהו

  4. פרנק הגיב:

    אני רחוק מלהיות בקיא ברוק גרמני, אבל דווקא די טוטן הוזן הם שם מוכר לכל מי שצפה באמטיוי אירופה בשנות ה-90. הייתי שמח גם לזכור איזה קליפ(ים) שלהם היה מוקרן שם לעתים קרובות, אבל אני לא זוכר (יש לי הרגשה שאני יודע מי תדע). בכל מקרה, אקשיב בהמשך לשירים שהעלית כאן. הרגע שמעתי את השיר של צאי צ’ין ואני נהנה למדי מהכיוון של ה”מדריך למוסיקת עולם” שכוננת בבלוג. כיף לפתוח את האוזניים לתרבויות חדשות. 🙂

  5. ניימן הגיב:

    כן. אלו שתי להקות שדי פרצו את גבולות גרמניה. ממש לא גיליתי פה את אמריקה :] יכול להיות שכדאי לי לכתוב על דברים יותר מקומיים. אני מאזין הרבה למזל לפולק ושלאגר גרמניים. אלו ז’אנרים, איך נאמר, שונים קצת.

    בינתיים אני מנסה לסחוט מידידה לטבית אמ.פי שלושים של כל מיני דברים מקסימים שהיא השמיעה לי..

  6. ארז הגיב:

    אתה מאזין לSCHLAGERWURST?

    לגבי להרביץ – כן, זה פסקול נאה להכאה נמרצת

  7. ניימן הגיב:

    אה. עכשיו הבנתי.

    וטרם האזנתי למוכתר כמו שצריך..

  8. ארז הגיב:

    Guten abend lieber freund!

  1. 2 בדצמבר 2012

    […] יש את להקות הרוק הגרמניות האגדתיות שקיימות כבר עשרות שנים. יש את אלו של הניינטיז. ועכשיו […]

  2. 19 בדצמבר 2012

    […] אין ספק ש – Die Toten Hosen, 'המכנסיים המתים' בעברית (אבל זה שם מביך) הם מלהקות הרוק הגרמניות הגדולות בכל הזמנים. אם לא הגדולה שלהם. מאלו שבכל ביקור במסיבת רוק ישמיעו לפחות שני שירים שלהם. כבר כתבתי עליהם בעבר. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting