פאב השופטים

כבר שלושים שנה, מ – 1981, יושב לו פאב* השופטים בפינת הרחובות אבן גבירול והשופטים** ומנגן מוזיקת רוק. שלושים פאקינג שנה. כמה פאבים ותיקים מזה יש בת"א? עשרה אולי? כהצדעה לגיל, וגם כי יש חניה ליד, נפגשנו שם שלשום, שלושה חברים ותיקים, לבירת גינס מרירה אחת וקצת אוכל שמנוני. כמו שעשיתי לפני שלוש שנים. כמו שעשיתי, בעצם, לפני כמעט עשור.


[יש משהו יפה בבירה הזאת. גינס. CC מפה]

השופטים מנסה להתקדם לעשור השני של המאה העשרים ואחת, ובו זמנית להישאר אותנטי ותלוש מעידן אחר. האותנטיות מתבטאת במוזיקה הלא-גלגלצית ולא היפסטרית, בעיצוב הפאב: ברדק של מזכרות בירה עם ספסלי עץ לא נוחים, ובאוכל: טוסטים, פלטת נקניקים ושאר טוגנים שכיום אסור להגיש כי זה לא בריא לעורקים.

ההתקדמות באה בדמות תפריט בקבוקי בירה מפותח לפי צו השעה, כולל בירות ישראליות ובירות הפרימיום של נורמן. יחד עם האפי האוור חדש יחסית (מ – 12:30 עד שכחתי-מתי, 30 אחוז הנחה בערך על חלק ניכר מהמשקאות) ומודעות עצמית בריאה בדמות תחתיות בירה משעשעות ופרסומות למקום, ניתן לקבל את ההרגשה שהבעלים לא קופא על שמריו. אחת הסכנות של פאב ותיק היא שהלקוח ירגיש שהבעלים "התעייף". הפסיק לחדש ולנסות למשוך ולהיות אטרקטיבי ללקוחות חדשים. בשופטים זה לא קורה.

הגענו לשם ב – 21:30 בערב, והיה לא מלא, אבל גם ממש ממש לא ריק. יש שיאמרו שזה המצב האידיאלי לפאב מבחינת הלקוח: להיות מוקף בערב רב של אנשים משוחחים, יחד עם היכולת לשבת בנוחיות – בפנים או בחוץ. ליוצאי ברלין שבינינו נראו חמש עשרה המעלות ששררו בלילה כקיץ של ממש, וכך מצאנו עצמנו על שלושה כסאות בצד החיצוני של דלת הכניסה הרחבה. הזמנו שלוש כוסות גינס (26 ש"ח לכוס, 19 ש"ח בהאפי האוור) ופלטת נקניקים חריפים. הגינס הגיע מזוגה בצורה ראויה. הנקניקים הגיעו עם חרדל, מיונז וסלסלת חתיכות לחם. הם היו טובים, אבל ידענו זאת היות וזו לא הפעם הראשונה שהזמנו אותם.

ישבנו בערך שעה וחצי. ישיבת פאבים ממוצעת באקלים האלכוהול התל אביבי בו שתיית בירות מוגזמת משאירה את השותה מרושש.

השופטים הוא לא מקום למי שרוצה להיות טרנדי, או לראות ולהראות, או לעשות פיקאפ ולא ללכת הבייתה לבד. השופטים הוא יותר מקום למי שרוצה להריץ טריוויות מוזיקה על כוס בירה עם קהל מתאים, ולא הכי צעיר בעולם, מסביב. למעשה, השופטים הוא קצת קלישאה לפאבים הבריטיים הישנים שרואים בסרטים. אבל היות ואין כמעט כאלה בנמצא בת"א, הרי שאני מברך על הקלישאה ומאחל לו עוד חיים ארוכים.

[השופטים: אבן גבירול 39 פינת השופטים. מ – 12:30 (שישי: מ – 20:30, שבת מ – 18:00) ועד שהלקוחות מואילים בטובם ללכת]

—————-
* ילד הייתי גם זקנתי, אך את ההבדל בעברית בין 'באר' ל'פאב' טרם הבנתי. אצלי מזוהה פאב עם רומנטיקה אפלה, ועל כן מתבקש לתת קידומת זו לשופטים.
** ומפה ניתן לשער ששם הרחוב ניתן לו מן הסתם על שם הפאב.

4 תגובות

  1. רחלי הגיב:

    אני תמיד הבחנתי פאב מבאר עפ"י אופי השולחנות כסאות והתעסוקה שמתאים לעסוק בה – בפאב יהיו יותר שולחנות ומקום לאנשים לשבת ולדבר, באר יהיה יותר חשוך והמרכז יהיה סביב מקום חלוקת האלכוהול (דהיינו, הבר). הדגש בבאר הוא על האלכוהול, ועל כן המוזיקה תהיה חזקה יותר, והשולחנות נוחים פחות.

    או משהו בסגנון.

  2. ניימן הגיב:

    חלוקה מעניינת – אם כי הבעיה בה היא שיש המון מקומות שנופלים באמצע, לא? כלומר, מקום חשוך עם שולחנות, בר קטן ומוזיקה יחסית חזקה..? תל אביב מלאה בכאלה (לצערי. יורד ווליום המוזיקה בת"א, ויפה שעה אחת קודם).

  3. רחלי הגיב:

    אני קבעתי כלל הכרעה של יש ספק אין ספק – אם זה לא עומד בקרטריונים של פאב, זה באר. חרף כל זאת, הדוגמה שציינת, ורווחת בתל אביב (גם לצערי) תסווג מבחינתי כפאב גרוע.

  4. ניימן הגיב:

    נכון נכון. בושה עלי שאני מתמטיקאי שעשה טעות לוגית פשוטה :]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting