מחלבת הגבינה מונטראטש שעל פסגת האלפים (מגה פוסט תמונות טעים והררי!)

בשבת הוזמנתי לבראנץ’ במחלבה מונטראטש באלפים. ארגנה את זה חברת ביטוח בריאות מקומית למבוטחיה. אבל שאלנו, ולא היה איכפת להם שאקח טרמפ על ההזמנה ואקפוץ לאירוע. שימו לב: כל התמונות בפוסט נתנות להגדלה ע”י לחיצה. מבצע חד פעמי! רק היום!

היה זה יום קפוא אחרי שבוע חמסין. בליל קודם התחוללה הסערה, הרדיו הזהיר לא לצאת מהבית ובבניין שלנו נשבר חלון מהרוח. בעת הטיפוס הפך הגשם לברד ואז לשלג – ואני חושב: כמה מסכנות הפרות שעומדות להן בקור.

שעתיים וחצי לקח לנו לעשות דרך של ארבעה ימים באופניים. מזג האוויר זוועתי במעבר יולייר (Julier Pass) בדרך לסיינט מוריץ המפורסמת. נתקלנו ברוכב אופניים אחד אומלל שלא יודע לבדוק את התחזית לפני היציאה לדרך.

המחלבה נמצאת מחוץ לעיירה קטנה – נפרדת מהכל. היא קטנה וצנועה: יש אוהל אחד לאוכל ואוהל אחד לאכול בו. נכנסנו. לקח לי כמה דקות לעכל את היצע הגבינות האדיר שם:

במקום גם חווה, והם מציעים בנוסף נקניקים

הנקניקים היו… לאיודע. ניסיתי אחד ואז זנחתי אותו לטובת הגבינות. ניסיתי לטעום את כולם ועצרתי ב – 11. כל אחת יותר עשירה בטעמה מהשניה. בחייאת, לא מגיע לפלטת הגבינות הזאת אפילו עוד תמונה?

ליד הגבינות נחה צלחת פירות יבשים פרוסים. לא משהו שיפיל את הישראליים מהרגליים, אבל ליווי טוב לגבינה.

הכל לווה בכמה סוגי לחם טריים חם-חם מהתנור. הלחם השוויצרי, ואני מתכוון לחזור על המנטרה הזאת בימים הקרובים, הוא הלחם הטעים בעולם.

סלסלת ביצים טריה עמדה באמצע האוהל, עם מחבת על גזיה גדולה. הכנו לעצמנו חביתת עין מכמה ביצים וחלקנו בה. צריך לשטוף את הפה בין גבינה לגבינה עם משהו.

אוהל האוכל היה קטן וצפוף, אז חלקנו שולחן עם אחרים – כמו כולם. הייתה שם חבורה של בערך עשרים חבר’ה, ודי מהר הובהר שהם חברים בלהקה. הם הוציאו כלים והתחילו לנגן – קצת מוזיקה שוויצרית, קצת יודאליי, ובסוף קינחו בשירת מקהלה של שיר שוויצרי. זה היה רגע קסום.

בדרך חזרה התבשרנו שהמעבר שרצינו לקחת חסום עקב מזג האוויר. נאלצנו לעלות על רכבת. זאת אומרת: שמנו את האוטו על רכבת! הרכבת חצתה במשך 20-30 דקות בתוך מנהרת Vereina את אחד מהרי האלפים האימתניים. היה חשוך וחוויתי. מאוחר יותר התבשרנו שהגענו בזמן טוב, ובהמשך היום זמן ההמתנה להגעת הרכבת הגיע לשעתיים.

כך נראו האלפים בסוף חצי יום של שלג קל. אבקת סוכר – השלג הראשון של השנה.

[מחלבת Morteratsch שליד הכפר Pontresina פתוחה מה – 25 ביוני עד ה – 2 באוקטובר. ניתן לסייר, ללון, לבלות וכמובן לאכול שם בראנץ’. מידע והזמנות באתר]

15 תגובות

  1. יעל הגיב:

    תענוג לפתוח את הבוקר!!!

  2. ניימן הגיב:

    גם לי היה תענוג לפתוח את הבוקר (המאוחר) שם. אחד הבראנצ’ים הטובים שאכלתי מעודי.

  3. נשאר לי רק להגיד – מעורר קנאה.
    זה יפה ככה לעשות לאנשים על הבוקר.

  4. ניימן הגיב:

    את יכולה לראות את זה כנקמה על סדרת הפוסטים שהבאת פעם מהביקור באיטליה :]

  5. רחלי הגיב:

    …. אני יושבת בספרייה, מעמידה פנים שכותבת עבודה סמינריונית. עכשיו אאלץ לעשות את זה לצד הזלת ריר ולעזאזאל עם המבטים שיתקעו בי הסובבים. אלוהים ישמור, חתכת דרך לפתוח בוקר פרודוקטיבי.

  6. אוף…. מקנא…

    אן מה לעשות.. בינתיים אני אצטרך להסתפק בגבינה לבנה

  7. עודד הגיב:

    יא אללה. זה אמיתי השולחן הזה? בטוח שזה לא מלגו?

  8. ניימן הגיב:

    זה בדיוק מה שאני חשבתי! לכן טעמתי הכל: כדי לוודא.

  9. ניימן הגיב:

    אגב – רחלי, 11:45 זה בוקר?!?!?! איזה סטודנטית את…

  10. עודד הגיב:

    כל הכבוד לך על הנחישות והדבקות במטרה. ממש ממית את עצמך באוהלה של גבינה!

  11. רחלי הגיב:

    כן, 11:45 זה בוקר! לא נשאר עוד הרבה זמן לחיים הסטודנטיאליים ועל כן אתעקש לנצל כל רגע!

  12. Angelica הגיב:

    OMG!!!
    רק כשחשבת שכבר יש לך איזה מושג כלשהו על שפע מהו..

  13. ניימן הגיב:

    חכי שתראי את האופניים שיש פה ברחובות. בתמצות: אופני המליון-יורו שלי כל כך זולים שאר האופניים פה, שאני אפילו לא טורח לנעול אותם כשאני “חונה” מחוץ לסופר… (גם שאר האנשים לא נועלים).

  14. יעל ר. הגיב:

    זו היתה טעות להיכנס לפוסט הזה בשעת רעב לילי, כחולת גבינות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting