דברים

אז אני לא נוסע לגיאורגיה.

גם לא לטרנסניסטריה, שהייתה היעד השני שלי. ואפילו לא לטרנסילבניה. למרות שהטיול לטרנסילבניה כבר היה בשלבי תכנוןן.

הסיבות לכך מגוונות ולא סודיות. גיאורגיה נפלה כי הטיול תובעני מדי מבחינת זמן. כדי לסיים דוקטורט צריך אשכרה לעבוד.


[ישראל, אוגוסט 2012]

מי שעקב אחרי סדרת הפוסטים על ליכטנשטיין (הנה האחרון שבהם) שם לב וודאי שעבדתי שם בטירוף. אוקי, זה אולי לא נראה בפוסטים אבל המציאות הייתה מאד אינטנסיבית. קצת כמו תקופת מבחנים כזאת.

גם התקופה שאחרי זה, בישראל, היית בסימן עבודה קשה. בשלב מסוים התחלתי להיות עייף – מנטאלית – והחלטתי, לאחר התלבטויות רבות, שלא בא לי על הרפתקאות ענק כרגע.

אז מה כן בא? כיף. בהגדרה שלי כיף זה טיול אופניים משוויץ (שם האופניים שלי נמצאים כרגע) לורשה. שבועיים, אלף קילומטר פחות או יותר, הרבה נופים באנאליים, ארצות שאני מרגיש בהן נוח ו… זהו.

אז אני יוצא לטיול הזה ביום רביעי. מחר עוד יתפרסם פה אולי פוסט נוסף (על ישראל! ירושלים!), ובמהלך הטיול לא יקרה בבלוג יותר מדי. ולמי שתהה להיכן נעלמתי בשבועיים האחרונים התשובה פשוטה:

עייפות. עבודה. חיים.

7 תגובות

  1. מרק הגיב:

    וואללה , למה לא לחתוך לצרפת ? נשמע כיף בכל מקרה ..

  2. טליה הגיב:

    העולם ממתין ל"אחרי" הדוקטורט, שום דבר לא יברח,אני מקווה כך.
    מבחינתי החיים נגמרים בסוף מאי ופורצים מחדש בנובמבר,כל שנה כך.בקיץ אני לא זזה מהמזגן.מקווה שחייך ישובו למסלולם ושההשקעה בלימודים תניב תוצאה חיובית.זה,בעיקר,מה שחשוב באמת כעת.
    אני איתך ומאחלת הצלחה.

  3. ענבל הגיב:

    אם דרכך עוברת בשלזיה ובמיוחד אם אתה צריך לינה בורוצלב תשלח מייל או תצלצל

  1. 26 באוגוסט 2012

    […] היה מדהים. הארוחה הכי טובה בטיול עד עכשיו. כמה פשוט ולא בריא: ביצים שלוקות על מצע ham. הכל […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting