משוויץ לורשה: סיכום ותוכן העניינים

שבוע וחצי לא דובר פה על דבר אחר מלבד טיול האופניים. תודה לכל מי שקרא עד הסוף.

מונה הכניסות שלי מספר שהיו לא מעט עוקבים וזה נחמד, כי הטיול היה הרבה פחות הרפתקני מזה של שנה שעברה. כרגיל, סדר חייב להיות:

0. פוסט הכרזה מבעס במיוחד.
1. פרק א’: בין שוויץ לוינה.
איפה עוד תראו בלוגר קופץ באומץ מצוק לאגם?
2. פרק ב’: מזרח אוסטריה והגבול הצ’כי. סיפור מסע אמיתי באיזור ספר נטושים.
3. פרק ג’: מערב מורביה. פארקים לאומיים, טירות ועוד שכיות חמדה צ’כיות.
4. פרק ד’: שומפרק. עיירה קטנה עם קדחת הוקי.
5. פרק ה’: הסודטים. קאשה בת ההרים.
6. פרק ו’: החתולה ארוכה הגפיים. זושה. והמבין יבין.

בונוס: מנה אוסטרית מנצחת. מנה צ’כית אגדית.


[הסודטים. מקור]

אין הרבה סיכומים טכניים להוסיף לטיול. הנה כמה בכל זאת:

יצאתי בדיוק עם אותם אופניים כמו שנה שעברה. תוספות הפעם: טייץ רכיבה מתחת למכנסיים הרגילים – כדי להימנע מפציעות לחץ כמו שנה שעברה. שמן רטוב לשרשרת.

הסתפקתי במפות 1:300,000. מפות אופניים מפורטות יותר זה משקל מיותר. מה שיכול היה להועיל, זה מפת שבילי אופניים צ’כים: הארץ הזו מרושתת יותר מכל ארץ אחרת שראיתי בעולם – כולל שוויץ! והסימולים מעולים: קשה ללכת לאיבוד.

לינה: קאוץ’ סרפינג, warm showers, חברים של חברים – והרבה חיוכים וקסם אישי. מקסימום לוקחים מלון – שזה עסק לא יקר בכפרים מזרח אירופיים.

בנוסף נלקחו מעט מאד בגדים, מעיל אחד שהיה קשור לאופניים, בגדי גשם, קסדה, כובע(!), קינדל עם חומרי קריאה עליו, לפטופ קטן והמון מיני פסק-זמן מישראל כדי לתת מתנות למקומיים.

רעיונות מוצלחים יותר למתנות מישראל יתקבלו בברכה. הדרישה: משהו קטן – כי אין מקום אחסון רב בתיקי האופניים.

פורסם בקטגוריה אופניים, משוויץ לוורשה: מסע אופניים צנוע באירופה 2012. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

7 Responses to משוויץ לורשה: סיכום ותוכן העניינים

  1. מאת אוריין‏:

    בקשר למתנות: הכי מגניב אם היית מכין סטיקר נחמד עם אמירה לבבית
    “גם אני מארח רוכבי אפניים”
    “גם אני לוקח טרמפיסטים”
    “אני גם חבר ב”קאוץ’ סרפינג”

    לסטיקרים אין משקל 🙂
    כבר הרבה זמן שאני מתכננת להוציא משהו כזה בארץ ולא יצא לי עדיין :/

  2. מאת פשוט יעל‏:

    אני לא יודעת איך זה במרכז/מזרח אירופה, אבל כשאמא שלי יוצאת לנסיעות העבודה שלה בדרום אמריקה תמיד יש הצלחה גדולה לכל מיני שמונצעס קטנים של ירושלים שהיא קונה בבוחטה בעיר העתיקה – צלבים קטנים, מחרוזות תפילה, חמסות, דברים כאלה. אני זוכרת שהיו לי כמה צלבים קטנים כאלה בטיול הקטן שלי באיטליה, והם התקבלו בשמחה. אני מניחה שזה יכול לעבוד במקומות עם אוכלוסיה נוצרית יותר, אולי פחות כשאתה שוהה אצל סטודנטים בעיר גדולה או משהו כזה, אבל בכל אופן, שווה לשקול.

  3. מאת נדב טסלר‏:

    נדמה לי שהנוצרים של מזרח אירופה יעדיפו את הצלבים מעץ הזית על פני החמסות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting