המדף הז’אנרי: חולצות אדומות – ג’ון סקאלזי

חתיכת ספר פסיכי. זו או בדיחה או פארודיה או ספר מחווה שנכתבה מאהבה לסדרות מד”ב בטלוויזיה. הוא גם די פוסט-מודרניסטי, ואם לא הייתם מספרים לי הייתי מנחש שהסופר הוא או צ’ארלי קאופמן או ג’ונתן ספרן פוייר.

אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכם. חולצות אדומות הוא ספר מעולה! מלא בחיבה לדמויות, לז’אנר ולמין האנושי. חוץ מזה, הוא נורא מצחיק.


[הספר באמזון]

הבעיה היא שכמובן אי אפשר להסביר כמה הספר מעולה בלי לספיילר אותו למוות. אבל תנו לי לנסות:

העלילה נפתחת עם אנדרו דאהל. תוספת חדשה לספינת הדגל של הצי, ‘אינרפיד’. מהרגע הראשון שם לב אנדרו שלצוערים בספינה יש תוחלת חיים של פרעוש חולני. הסגל עצמו מתגלה כחסר ערך לחלוטין, ורוב תפקודו מסתכם בהתחבאות מהקפטן. תעלומה.

הייתי שמח להרחיב עוד יותר, אבל כל מידע נוסף ימיט ספויילר. אז בואו נדבר על שם הספר:

חולצות אדומות הוא הכינוי שניתן לניצבים בסטארטרק, שתמיד לבשו, אהמ, חולצות אדומות. אלו הדמויות הפחות חשובות בעלילה. אנשים בלי שם ובלי היסטוריה, שתפסו רק נפח על הסיפון. ג’ון סקאלזי, איש שמבין את ההיסטוריה של המד”ב, שם עליהם את הזרקור.

דרך לובשי החולצות האדומות, כמו גיבור הספר למשל, אנו נחשפים לכל הטריקים והשטיקים של ז’אנר ספינות החלל. מה שסקאלזי עושה פה זה כמעט מה שסידרת ‘הצעקה’ עשתה לז’אנר האימה. זהו, אחרי זה לא תוכלו להסתכל על סטארטרק באותה הצורה.

קראתי פעם עצת כתיבה, שכחתי כבר של מי, שאמרה “תבצעו רעיונות מטומטמים בצורה יפייפיה”. זה בדיוק, אבל בדיוק, מה שסקאלזי עשה פה. ספר שהיה הופך לסמטוחה שלמה בידי כל סופר אחר, יצא יצירה כיפית ביותר תחת עטו של סקאלזי.

בעיות? יש בשפע. ראשית, הנטיה של סקאלזי להמעיט בתיאורים יכולה להטריף לפעמים. מתוך עקרון הוא מסרב לספר איך נראית ולו אחת מהדמויות. יש מצב שכולן שחורות – אבל אין לנו דרך לדעת את זה. סקאלזי גם לא יודע לכתוב דמויות נשיות. אחרי כמה ספרים שלו זה מתחיל להעיק.

ג’ון סקאלזי הוא אושיית מד”ב. ספר הבכורה שלו, מלחמת האדם הזקן, נבחר לספר המד”ב הטוב ביותר במאה ה – 21 במשאל של לוקוס. הוא ראש אגודת סופרי המד”ב והפנטזיה האמריקאית. הבלוג שלו כל כך פופולרי עד כדי כך שיש חשד שהוא השפיע על תוצאות המשקל של לוקוס!

הוא גם די סופר של גימיקים: הספר הקודם שלו היה ספר המשך ליצירה של סופר אחר מ – 1962. הספר הבא שלו, שמתפרסם בימים אלו, הוא בפורמט של סידרת טלוויזיה. גם חולצות אדומות הוא סוג של גימיק.

תקראו לי ‘משעמם’, אבל אני נהנה מהגימיקים האלה. או יותר מזה: אני נהנה מהכתיבה של סקאלזי.

[חולצות אדומות – ג’ון סקאלזי (אמזון). 320 עמודים. 2013]

6 תגובות

  1. פאזי הגיב:

    נשמע מעולה. תודה. נוסף לרשימה.

  2. יערה הגיב:

    באיחור קל – השני שליש הראשונים של הספר הזה מאוד מאוד כיפים.
    הפתרון העלילתי קצת… קל מדי. לגיבורים הולך קצת יותר מדי טוב ובקלות.
    אבל, הספר הזה כ”כ META, היה תענוג לקרוא אותו.

    את מעבר הפורמט בשליש האחרון של הספר לא שרדתי, אני לא יודעת אם פספסתי שם טוויסט עלילתי מטורף.

    • ניימן הגיב:

      הרעיון כל כך מופרך עד כדי כך שכל פתרון יובן בעיני.

      בשליש האחרון את מתכוונת ל’קודות’? לא קורה שם שום דבר מיוחד. אל דאגה.

      • יערה הגיב:

        אבל זה היה עשוי מעולה 🙂

        אגב, אתה צודק, הדמויות של סקאלזי לוגיות להחריד.

        • יערה הגיב:

          כמו כן, אם נהנת מREDSHITS, כדאי לך לקרוא את
          The Android’s Dream.
          הספר האהוב עלי של סקאלזי.

          הרפתקאה מותחת וכיפית, בדיעבד REDSHIRTS מזכיר לי אותו לא מעט.

  1. 8 ביולי 2016

    […] רובינסון. 5. Cold Days: The Dresden Files, Book 14 – ג'ים בוטצ'ר. 4. חולצות אדומות – ג'ון סקאלזי. 3. Monster Hunter Legion: Monster Hunter International, Book 4 – לארי קורייה. 2. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting