האגף (הברטניין). הפאב שפתוח רק יום אחד בשבוע (חיפה)

[המקום עבר דירה לרחוב הנמל 67, עיר תחתית, חיפה]

אם תחפשו בגוגל ‘האגף חיפה’ תמצאו כמה לינקים יבשים שמספרים לכם שזו גלריה. אם תתעמקו בהם, תגלו ששעות הפתיחה של הגלריה קצת מוזרות: ו-שבת: 11:00-14:00. ג’: 21:00-24:00.

בואו נגיד שאתם ממשיכים לחקור והולכים לפייסבוק. שם תגלו שורת טקסטים יבשים כמו: “הברטניין: נקניקייה בלחמניה: 10 שקלים. ציפס: 5 שקלים”. ואז, אם יש לכם תשומת לב לפרטים, תשימו לב שהודעות דומות לזו עולות כל יום שלישי.

ברוכים הבאים לבר הברטניין בגלריית האגף. בר שפועל רק יום בשבוע – ביום שלישי.


[סתם תמונה של גלריה חשוכה. מקור. CC]

עכשיו ניגש לצד השני של המטבע.תכירו את הבלוג תרבות אכילה של נעמה סובול. כשנחה עליה הרוח, היא כותבת פוסטים מצויינים על חיי הלילה הסודיים של חיפה וגורמת להם להיראות מרגשים ממש כאילו זו ברלין. Seriously, אסור לכם להחמיץ את הבלוג אם אתם חיים בחיפה או הסביבה.

התמזל מזלי ונעמה הזמינה אותי לסיור לילי אלטרנטיבי בעיר. אתרע מזלי ונעמה בסוף לא הצליחה להגיע. אבל ביליתי ערב מצוין עם ידיד שלה באגף, והיה לי אחלה ערב בין כה וכה.


[שלט באגף. נורא מצחיק אחרי שתי בירות]

האגף הוא גלריה בתכל’ס. הפאב נמצא בחדר אחד קטנטן. יש שם פחות מעשרה מקומות ישיבה על הבר ועוד כמה מפוזרים בחלל. גולדסטאר עולה 15 ש”ח ושאר התפריט גם במחירי ניינטיז כאלה. הברמן, צבי פטרקובסקי, שהוא גם שחקן וגם יש לו להקה בשם צבי ונערי הליווי, דיבר בערך עם כל הלקוחות בבת אחת. אני מציין זאת כי, פיייייי, מזמן לא ראיתי כזה מופע ברמנות מרשים.

שאלתי למה הם פתוחים רק יום בשבוע, ולמרות שאני בטח הראשון ששאל את זה אי פעם, הם היו מצויידים בתשובה אוטומטית: ‘אתה מוכן לתרום עוד משמרת?’. אחרי זה אמרו שהם בקושי מרוויחים מהבר – לא פלא במחירי 15-ש”ח-לבירה – ומקצת הרווחים שיש הולכים לתחזוקת הגלריה.

המקום התמלא ממש מהר – ככה זה עם חללים קטנים. הקהל נראה אמיתי, שכונתי עם אווירה נוחה כזאת של אנשים שחוזרים לשם שוב ושוב וכולם מכירים את כולם. אירופה מלאה במקומות כאלה. Where everybody knows your name. תל אביב? לא בטוח שיש שם מקום כמו האגף. לא שאני מכיר.

בעשור האחרון מקומות סודיים הפכו לטרנד של ממש. בתל אביב ובטח ובטח שבברלין, שם זו כמעט הדרך היחידה להקים משהו.

יש לזה כל מיני סיבות. אליטיסטיות: כולם רוצים להרגיש חלק מסוד. אנטי-אינטרנטיות: בעולם בו חמש דקות ברשת מגלים את כל סודות העיר, צריך איכשהו לשמור על אשליית המיסתורין. וגם קצת פאסון כמובן.

אבל האגף הוא אף אחד מאלו. הוא פשוט פאב שכונתי, שמסיבות מעשיות פתוח יום בשבוע. הוא מקום עם האף למטה שאנשים בו אוכלים אוכל אמיתי כמו צ’יפס ולא ‘פלחי אדממה בצ’אטני הודי טבעוני’. ובתכל’ס? הוא פשוט אחלה פאב. חבל שאין לי כזה ליד הבית.

[הערה: חיפאים, מכירים את קבוצת HaifaArt בגוגל ואת העמוד הזה?]

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת - פאבים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

7 Responses to האגף (הברטניין). הפאב שפתוח רק יום אחד בשבוע (חיפה)

  1. מאת ניימן‏:

    זה המקום להודות לנעמה על ההזמנה. מקווה להגיע שוב לחיפה והפעם להיפגש באמת! : )

  2. פינגבאק: כי גם לנו יש פלאפל – או יותר נכון: ג'אז וגרביים!! « תרבות אכילה

  3. מאת עודד‏:

    בדיוק היום עליתי עם כל החמולךה לשבוע שלם(!) בבית מלון בחיפה. כאילו תזמנת את הפוסט במיוחד בשבילי 🙂

    תודה!

    • מאת ניימן‏:

      בדוק גם את מעיין הבירה בשלישי. יש שם הופעה חיה, שולחנות ארוכים עם מפות לבנות בחוץ וזה מרגיש כמו חתונה אשכנזית מגניבה. אולי עדיף להזמין מקומות מראש.

      (ואתה מוזמן כמובן לכתוב ביקורות אורח אם בא לך..)

  4. פינגבאק: כי גם לנו יש פלאפל – או יותר נכון: ג'אז וגרביים!! – Tarbut Achila

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting