המדף הז’אנרי: נוסע בלילה – סי.ג’יי צ’רי

אהבתי מד”ב בתור ילד. אהבתי את היינליין, ז’ילאז’ני, אסימוב ושאר גדולי הז’אנר. פעם בכמה זמן גם הורדתי מהמדף בספריה ספר של ק.ג’י צ’רי. הוא תמיד היה קשה מדי לטעמי הילדותי, וויתרתי עליו אחרי כמה עמודים. ילד, אתם יודעים.


[תמונה מאתר סימניה]

עכשיו אני כבר לא ילד, ברוך השם. אז אחרי שנים של רתיעה, החלטתי לנסות לקרוא את נוסע בלילה מ – 1984 של ק.ג’י צ’רי כבוגר. כי אני לא ילד. אני חכם יותר, ואני יכול להתמודד בקלות עם משפטי פתיחה כמו:

טרישנמרנדו-קפטה היה שמ> של <>, והצורה נתנונה לשינויים ולתצורות של תודעה משתנית בה במידה.

???

אני לא מספיק מבוגר בשביל זה!

אבל אני מבוגר עם סבלנות של מבוגר, אז המשכתי לקרוא. באמת, חמשת העמודים הבאים היו נחמדים מאד. סיפור חביב על שלושה חבר, שני גברים ואשה, שהשקיעו כל כספם כדי לקנות איזה חללית גרוטאה ולהקים עסק קטן. יום אחד, בעודם נוסעים להם להנאתם בחלל, הם פוגשים… חייזר! והחייזר… חוטף אותם! ואז…

ואז לא ממש ברור מה קורה. כאילו, החייזר משכפל אותם להנאתו, חופר להם בנשמה, מחרפן להם, או להעתקים שלהם, או להעתקים של ההעתקים שלהם (כי מי יכול לעקוב?) את השכל. בין לבין יש גם משהו פנים-פוליטיקה של הספינה (שמורכבת כולה, נראה לי, מיישויות חייזריות וירטואליות או משהו כזה). יש המון שיחות מלאות תובנות שחושפות את נפש הגיבורים.

הרומן נחשב רומן מד”ב: כי יש חללית וחייזר. בתכל’ס אבל, הוא רומן אימה, ועוד מסוג האימה השנוא עלי ביותר: torture porn. המטרה של העינויים, לפחות מבחינה הספר, היא לגרום לדמויות להתעמת עם עצמם. זה היה יכול להיות מרתק, אם היו נותנים לי יותר מחמישה עמודים להכיר ולהזדהות עם הדמויות. במצב הנוכחי, לא איכפת לי מהם יותר מאשר מעפרון וירטואלי, ומצאתי עצמי מפלל הרבה שיסיימו כבר את העינויים (שלי) וימותו.

אחרי הקריאה חרשתי את האינטרנט לראות מה אמרו אחרים על הספר. הרבה אנשים קראו את הספר, ורובם היללו אותו עד השמיים. “הצגה מציאותית של חיי בני אדם בסביבה חייזרית”,”התעמתות עם מוות” וכו’ וכו’. הביקורות המקצועיות גם מציינות שצ’רי ידועה בסגנון הכתיבה הלא-מתפשר שלה, אם כי פה יש קצת הקצנה שלו.

בסופו של יום, כמו שהבנתם, אני לא סבלתי את הספר. רעיונות מקוריים יש בשקל, ומד”ב זה לא האקדמיה, צריך גם סיפור טוב שיחזיק את הרעיון. טבילת האש הראשונה שלי עם צ’רי היית קשה. מקווה להמשיך בעתיד עם דברים יותר מעניינים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting