האיש החברותי ביותר בעולם (יומן מסע מברלין לקורנוול). פרק א’: מברלין לאאכן

אדם שהוא לא אני עולה על הרכבת בברלין.

אופניים על רציף רכבת
[תמונת אילוסטרציה. CC]

קשה לו להרים את אופניו במדרגות הקרון, ובגלל שהוא לא אני, הוא מתבייש לבקש עזרה.

איש אחד מתחיל לצעוק עליו בזמן שהוא קושר את אופניו בקרון. היות והוא לא אני, הוא מפסיק להבין גרמנית זמנית ולא יודע מה פשעו.

הוא משוטט ברכבת העמוסה, ולא מוצא מקום לשבת מלבד כיסא בודד שבור. איש מבוגר מתחקר אותו אם הוא שבר את המושב בעצמו. במקום לענות הוא מחליף קרון.

בקצה הרכבת הוא מוצא מקום בין משפחה בת שבע נפשות. הם מדובבים אותו: מאיפה בא? לאין הולך? הם בטיול משפחתי להולנד.

הוא נרגע והדברים מתחילים להשתפר.

אשה צ’כית עולה על הרכבת בתחנה הבאה. הוא מתיידד איתה. הם מדברים.

הוא יושב וקורא קצת בשקט.

עד שאשה בשנות השישים לחייה עולה לרכבת עם אופניים. הוא עוזר לה לעלות. היא מספרת שהיא מטיילת באופניים כבר יותר מארבעים שנה. רכבה מדרום אנגליה עד אירלנד, מספרד עד סקנדינביה וכמה חודשים בניו זילנד. עכשיו היא כבר מבוגרת. מסתפקת בטיולי סופ”ש קצרים.

אנשים ממשיכים לעלות ולרדת מהרכבת, והאדם כבר מדבר עם כולם:

חבורת רוכבים בני ארבעים שעשו טיול מברלין לים הבלטי.
פליט מאיטליה שעבר עכשיו לגרמניה ונוסע לבקר חברים במערב.
בחורה בלגית. היא לומדת בגרמניה, אבל גאה בתרבות הבלגית כאילו המציאה אותה בעצמה.

כשמגיע תורו של האדם לרדת מהרכבת עוזרים לו שלושה חברים חדשים להוריד את הציוד והאופניים.

אדם שהוא לא אני עלה על הרכבת בברלין,
אבל זה אני שיורד ממנה באאכן.

—————————

אאכן נמצאת בגבול משולש עם בלגיה והולנד. ביליתי שם את הלילה אצל חברים דוקטורנטים. ישנתי כמו תינוק על ספה בחדר מעל פאב רועש עם מוזיקת שלאגר גרמנית.

מחר יהיה היום המאתגר הראשון של הטיול.

[פרקים קודמים]

2 תגובות

  1. טליה רוזן הגיב:

    טוב,ידעתי שאני מתגעגעת לכתבות שלך על הנסיעות…אך לא ידעתי עד כמה, עד שקראתי את הקטע הזה,הקצר מדי…נפלא! איזה כיף לנסוע איתך בדמיון…תודה.תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting