הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 בדצמבר 2017: Borderline – מישל בייקר

הספר שהתווסף למועדון הקריאה, After On הוא מדע בדיוני שמנסה לתפוס את הצייטרגייסט: רוח הזמן.

After On אחד הספרים המיוחדים והמדוברים של 2017. יש שהגדירו אותו בתור "מד"ב סיליקון וואלי". ספר נבון ומשעשע לכל מי שעובד בהייטק, עבד בהייטק או קשור לסטארטאפים.

הרשימה המעודכנת:
א. 1 בדצמבר 2017: Borderline – מישל בייקר [אמזון]. 400 עמודים, 2016. פרטים לאחר התמונה.
ב. 1 בפברואר 2018: All the Birds in the Sky – צ'רלי ג'יין אנדרס [אמזון]. 317 עמודים, 2016. מועמד לפרס הוגו 2017, והספר שהיה צריך לדעתי לזכות. מזכיר, ברוח, את תחנה אחת-עשרה הנהדר. ספר שמפגיש בין עולם המד"ב לפנטזיה, סיפור התבגרות של ילדים מוזרים וסיפור קצת שונה של ילדים בגילאי העשרים.
ג. 1 באפריל 2018: After On – רוב רייד [אמזון]. 576 עמודים, 2017. מדע בדיוני של סטארטאפים. ספר משעשע ואנרגטי, עמוס וחכם, שכל המי-ומי בעולם הסטארטאפ נעמדו בתור להעניק לו שבחים. ספר אנרגטי ומשעשע, עמוס באבחנות משעשעות על עולם ההייטק המודרני, על כל הטוב – ובעיקר כל הבולשיט המשיחי שבו.

הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 בדצמבר 2017: Borderline – מישל בייקר

ווידוי: אני קצת חושש מ-Borderless.

הסיבה היא שהוא נסוב סביב גיבורה עם הפרעת אישיות גבולית. ולי, אישית, יש בטן קצת חלשה לתיאור בעיות נפשיות.

אז למה בכל זאת נבחר Borderless למועדון הקריאה?

ראשית, כי הוא היה אחד הספרים המדוברים של 2016, מועמד לפרס הנבולה, וברשימת הספרים הטובים ביותר של בארנס אנד נובלס. אלו מספיק תעודות יוקרה.

שנית, כי קראתי חמישית ממנו. ועם כל הבטן החלשה שלי עם בעיות נפשיות, מצאתי עצמי מחבב את הטון של הגיבורה.

שלישית, כי הוא עושה רושם של מד"ב-פנטזיה אקשן קצבי, שעוטף דיון "רציני" באישיות גבולית עם עלילה כיפית. אני מת על ספרים שמסתירים דיונים עמוקים בתוך עלילות שטחיות.

ורביעית, כי נזכרתי ב-Deadline. הספר השני בטרילוגית NewsFlesh המופתית, ואחד הספרים המותחים והמטלטלים ביותר שקראתי במילניום הזה. ונחשו  מה ה"גימיק" של Deadline? יאפ. הגיבור סובל מהפרעת אישיות גבולית. אז מסתבר שלפעמים אפשר להתמודד עם זה.

מספרים ש-Borderless הוא גירסת הפנטזיה לגברים בשחור, כשבמקום חייזרים יש מפלצות, ובמקום ויל סמית' יש גיבורה עם הפרעת אישיות גבולית.

Borderless הוא ספר שקשה למצוא עליו ביקורות שליליות. למרות החשש, אני מסתקרן לקרוא אותו.

סיכום המפגש הקודם: רוב הקוראים אהבתי את דימון, אבל דווקא הקורא היחיד שהגיב בבלוג, ארני, לא התחבר אליו.

זה מביא אותנו לתופעה המצערת של קוראים שמגיבים בפייסבוק במקום בבלוג, וכך הולכות התגובות שלהם לאיבוד.

עכשיו, אני לא מאשים אף אחד. בסופו של דבר כולנו עושים מה שנוח לנו, ופייסבוק יותר נוח מאתר חיצוני. אבל זה מקרה בו המציאות קצת מעציבה אותי. גם כי פייסבוק זאת חברה מסחרית צינית, וגם כי תגובות בפייסבוק מייצגות את רוח הדקה וקשה מאד לחזור אליהם אחרי יותר מיום.

אם יש למישהו הצעות או רעיונות איך להעביר מגיבים מפייסבוק לפוסטים בבלוג, עדכנו אותי.

6 תגובות

  1. Kotz הגיב:

    אולי אי אפשר להעביר את המגיבים לכאן (וחבל) אבל אפשר להעביר את הדיון לשם, עם לינק לפוסט
    https://www.facebook.com/neiman30/posts/1454560531318254

    Sorry, would not hyperlink

  2. בכנות, כבר הרבה זמן לא היו ספרים שממש סקרנו אותי במועדון. הפעם הצלחת קצת לסקרן אותי עם הרפרנס ל- Deadline הבאמת מופתי, אבל בכל מקרה אין סיכוי שאספיק לקרוא את בורדרליין עד המפגש בעוד חודש.

    אבל שני הספרים הבאים אחריו באמת נשמעים נפלאים ואני ממש מקווה שאצליח לקרוא אותם עד המפגשים. After On מן הסתם מסקרן אותי בכל הנוגע לרלוונטיות שבו ואשמח מאוד לקרוא ספר כיפי (ומד״בי!) בנושא.

    לגבי נושא התגובות. באמת היה לי מוזר שהייתה רק תגובה אחת על דמון, ופספסתי לגמרי את התגובות בפייסבוק, שזה רק מראה כמה הנושא אכן בעייתי. מה שאני מציע זה פשוט לבקש יפה בגוף הסטטוס עצמו בפייסבוק, במקום די בולט ואולי גם בתגובות עצמן ולקוות שאנשים אכן יתחשבו. אבל אני גם יכול להבין את האנשים האלה, בפייסבוק הרבה יותר קל ומהיר לפרסם תגובה מאשר בבלוג.
    אם שום דבר לא יעבוד, תמיד אפשר לקשר את תגובות הפייסבוק לפוסט בבלוג עם הפלאגין של פייסבוק (תה בטח לא אוהב את הרעיון, אבל זו אופציה).

    • ניימן הגיב:

      תשמע, רק הגיבור עם הפרעת האישיות מזכיר לי את דדליין. אחרת לא קראתי את בורדרליין, אבל אני בספק אם הוא אותו הסגנון.

      דעתי הקצרה לגבי שני הספרים הבאים, כדי שתוכל להחליט. All the birds in the sky הוא בסגנון של Station 11. ספר יפייפיה מבחינת סיפורת. Among Others, שקראתי איזה 70% ממנו, הוא ספר מבריק שלועג לתעשיית ההייטק ומשלב בה מד"ב בצורה טבעית. אממה, הוא גם ספר עמוס, ולוקח הרבה זמן לקרוא אותו. קח את זה בחשבון.

      • תודה על העצה.
        All the birds, נשמע לי הרבה יותר מזמין והוא גם הרבה יותר קצר, כך שסביר להניח שאקפוץ עליו.
        לגבי After On, מבאס לשמוע שהוא עמוס ואיטי. אתן צ'אנס אבל בהחלט נשמע שלא אספיק לסיים גם אותו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting