סקוטלנד

ביליתי קצת יותר משבועיים רוכב על האופניים בסקוטלנד. בעתיד אעלה, בתקווה, תיאור טכני של הטיול, לטובת מי שירצה לשחזר אותו. בינתיים? קצת תמונות ורשמים.

1. הטיול היה רכיבה צפונה מאדינבורו לאינוורנס, בירת ה-highland הסקוטיים, כולל קפיצה של יומיים ללוך נס.

עד ההרים סקוטלנד לא שונה מאף ארץ מרכז-צפון אירופאית אחרת. מהרגע שמגיעים להרים סקוטלנד מתחילה להיראות ככה:

scotland

עם כבשי פרא קשוחות, תועות בהרים.

2. לא מצאתי דבר מיוחד באדינבורו. עיר יפה, כמו עשרות ערים אירופאיות יפות אחרות.

שתי פנינות כן היו באדינבורו. האחת היא חנות הספרים המשומשים Arnchair Books. מבוך של ספרים עתיקים ומאובקים.

השניה היא Sandy Bell’s, פאב עם מוזיקה סקוטית כל ערב. מלבד הנגנים הסקוטיים המבוגרים המצויינים, היה שם תמהיל בין קבועים מקומיים לבין תיירים סקרנים.

3. תחילת הטיול היה רגוע. הסקוטים מנומסים אך מרוחקים. הם מעניקים את התחושה התמידית שהם מתים להפסיק לדבר איתך.

ההיילנד מיושב בדלילות וקשה לפגוש שם אנשיםגם ככה. מקומות הלינה ספורים, והעלות – גבוהה.

הכפרים שזורים הרבה בתים ריקים. אחת התושבות סיפרה שזה בעקבות טרנד חדש של בתי נופש בהרים. לטענה 50% מהבתים בעיירה קטנה בשם kingussie הם בתי רפאים של נופשים.

scotland

4. ואז פגשתי את בריג’ט ופרייזר. הם גרים בבית עתיק, בדיוק באמצע העלייה בהר, מעל מזקקת וויסקי. יש להם גן ירקות, כמה נחילי דבורים, חזירים לפעמים ותנור פיצה בחצר. “אני מניחה שאפשר לקרוא לנו ‘מאחז'” אמרה ברידג’ט בחיוך.

הם מחבבי רוכבי אופניים והזמינו אותי להישאר. עשינו טיול הליכה ביער, והם ניסו לעזור לתכנן את הטיול להמשך.

כשהסתכלנו במפה על Culloden, ברידג’ט עצרה לרגע לנשום. “זאת שם שמעלה זכרונות כואבים מאד”, היא התנצלה. הסקוטים הפסידו שם בקרב לאנגלים. ב-1746 mind you.

scotland
[תמונה בפאב כפרי בהרים]

אבל ככה הם הסקוטים בכפרים, וסליחה על ההכללה. הם נוטרים טינה במשך מאות שנים, וחיים את המלחמה כאילו לא עברו שלוש מאות שנה. הם שונאים את האנגלים. בפאב בחצי גמר המונדיאל, במשחק בין אנגליה לקרואטיה, הקהל הריע כמו מטורף לכל גול של הקרואטים. תייר בריטי שהיה שם לבש מבט נעלב. “אני הייתי מריע לסקוטלנד לו היא הייתה משחקת”.

5. אבל המפגש הכי יפה התרחש כמה ימים אחרי זה, ב-inverness. העיר הכי גדולה בהרים הסקוטיים עם כ-45 אלף תושבים.

יש בה, בעיר הזאת, רחוב ראשי אחד. ישבתי בו מוקדם בבוקר שותה קפה, מכרסם מאפה סקון ומאזין לנגן רחוב עם חמת חלילים. גבר בשנות החמישים לחייו התיישב לידי עם כוס קפה משלו, “זאת לא ממש מוזיקה סקוטית אותנטית, הא?” הוא שאל.

“אין לי מושג”, עניתי בחיוך, “אני לא מפה”.

הוא טען שזה בטח נגן מאורקאינה שבא להרוויח כמה גרושים בסקוטלנד, “יש פה בקיץ הרבה כאלה”. הוא עצמו סקוטי אותנטי. עד גיל 15 הוא דיבר רק גאלית, לא אנגלית. אחרי זה הוא הלך ועבד 35 שנה בתור יערן בויילס.

כיום הוא בפנסיה הוא מעביר את הזמן בהכנת חפצים. נגיד, סכינים סקוטיים מסורתיות בשם Sgian Dubh. יש להם יתד מעץ שהוא אוסף ביער ומגלף בעצמו. את הלהב הוא בונה ומשחיז בעצמו, וזה נראה יפייפיה.

סכינים סקוטיות הן הסכינים היחידות שמותר לשאת בפומבי באנגליה. גם זה נכון רק למי שלובש חליפה סקוטית מלאה: קילט וגרביים גבוהות. בגירסת הלבוש הרשמי של ה-highland, ורק של ההיילנד, הסכינים מוחבאות בגרביים.

cows in scotland

הוא הכין סכינים כאלה לכל האחיינים שלו, ברגע שהם הגיעו לגיל מבוגר מדי בשביל ללבוש קילט. אחת האחיניות התלוננה שהוא מקפח את הנשים, אז הוא החל לגלף קערות מסורתיות לשתיית וויסקי, ולתת אותן לבנות המשפחה.

“טוב, זה העידן המודרני” אמרתי לו, “יש שוויון בין המינים”.
“כן”, הוא נאנח, “בישראל יש גם נשים בצבא, נכון? אם הייתי שם הייתי בטח נותן סכינים גם לבנות”.

[נגנים סקוטיים אמיתיים ב-Inverness]

6. משחקי ההיילנד הם המקבילה לפסטיבל בירה בגרמניה: חוויה סקוטית אותנטית עתיקה. יש כאלה בכל איזור וכפר בהיילנד, ובתקופה ואני ביקרתי בהכי גדולים: משחקי ההיילנד של Inverness.

פגשתי צ’יפים של שבטים סקוטיים שהכריחו אותי לשתות כוסית מהוויסקי המיוחד של השבט שלהם, צפיתי בתחרויות כוח, סטייל “האיש החזק ביותר בעולם”, ושמעתי המון המון מוזיקה סקוטית. אחלה חוויה, בטח אפילו יותר מוצלחת במשחקי היילנד של כפר קטן.

whiskey bottle

7. יש בסקוטלנד, כמו בכל אנגליה, מלונות עתיקים לישון בהם. הם נמצאים בחורים, ואפילו מאד זולים בדר”כ. ישנתי במלון היסטורי כזה ב-Perth. מקום בו המדרגות חורקות, וחדר האוכל נראה כמו אולם נשפים.

אבל הכי יפה היה ב-Whitebridges. עיירה פצפונית, עם בערך 20 בתים ומלון, על הר שמשקיף על לוך נס.

המלון מושלם. גם מבחינת המיקום המבודד, גם מבחינת הסגנון העתיד, וגם בגלל הפאב שיש בחדר הכניסה. יושבים בו כל מיני פועלים באיזור. שתיתי עם סקוטים שבאו לעבוד באיזור כמה חודשים, להתקין שבשבות רוח.

remove external featured image
old hotel

בפאב גם היה באופן נדיר אוכל סקוטי טעים. נדיר, כי אוכל סקוטי באופן כללי מגעיל למדי.

8. טוב, אוכל סקוטי לא טעים וחבל להחביר עליו מילים. הם לא מאמינים בתבלינים, אפילו לא במלח, אבל הם כן מאמינים בלטגן את הכל. אין ירקות, מלבד חתיכת עגבניה קטנה בארוחת הבוקר המסורתית הסקוטית – וכן, גם היא מטוגנת. ראו תמונה למטה.

scottish breakfast

למאכל המסורתי קוראים neeps tatties haggis, ועיקרו בטן של כבשה. יאמי – רק ההפך המוחלט.

יש להם גם פיש אנד צ’יפס כמו באנגליה, אבל מעולם לא הייתי חובב גדול של המנה הזאת. המזל היחיד הוא שיש אוכל הודי מעולה בכל פינה, מקורי וחריף כמו אש. אחרת הייתי הולך לישון כל לילה עם צרבת.

9. מצד שני, כן יש כמה דברים טעימים לאכול בסקוטלנד. ראשית, הקינוחים. כמו במנות העיקריות יש יותר מדי שומן, בקינוחים יש הרבה יותר מדי סוכר – ואני מת על זה. תענוג.

מעבר לכך יש מליוני סוגים של וויסקי, והם די זולים. בעיקר כשאפשר לשכנע סקוטים להזמין אותך לכוסית, כי הם רוצים להשוויץ במזקקה האהובה עליהם.

יש גם מלאי מוצרים כפריים מסקרנים בדרך. מסוכר מעושן, דרך חומץ מאלט ועד גבינות מסורתיות. הן מגיעות עטופות כולן בדונג צבעוני, אבל כשפותחים את הדונג, הגבינה – שלפעמים היא כמעט מותכת – סוג של נוזלת החוצה. כל כך יפה שפייר, התרגשתי.

scottish cheese

10. כפר היסטורי בהרים הסקוטיים. מזכיר את הכפר של אסטריקס.

scottish village

11. לקחתי אופניים בבטן המטוס.

זאת פעם שניה שאני מעלה אופניים על מטוס. בפעם הראשונה ארזתי אותם בקופסת קרטון מחנות אופניים. זה היה תהליך מתיש: צריך לפרק את האופניים לגורמים, לארוז בקפדנות – ואיכשהו להעביר לשדה התעופה.

הפעם נבחר הפתרון הפשוט: כיסיתי את האופניים עם ניילון נגד גשם, וסגרתי מהצד השני עם מסקנטייפ.

התקשרתי לפני הטיסה ל-Ryanair שאמרו שמבחינתם אין בעיה (למרות שהאתר הרשמי שלהם מבקש אריזה קשיחה).

wrapped bicycle

בדרך חזרה מצאתי מוצלח יותר: אריזות ניילון מיוחדות לאופניים בשם CTC של ארגון רוכבי האופניים הבריטי. אפשר להזמין אותם באינטרנט, אבל קיבלתי כאלה בחינם בחנות אופניים בסקוטלנד כחלק מקמפיין קידום חופשות אופניים במדינה.

האריזות של CTC הן שקיות ענקיות מניילון קשיח. אפשר פשוט לגלגל את האופניים לתוכם, ואז נשאר פתח קטן שסוגרים תוך שתי דקות עם מסקנטייפ. האופניים הגיעו בלי פגע בשני המקרים.

13 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    פוסט שווה ביותר!

  2. שלומי הגיב:

    מצפה בקוצר רוח לתיאור הטכני של הטיול

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אשכרה דיברת עם סקוטים והבנת מה הם אומרים? !

  4. ארני הגיב:

    טיול יפה. לא סבלת הרבה מגשם?
    לא הייתי מעלה ככה אופניים, אלא אם כן הם קשוחים מאד ופשוטים מאד. גם עם תיקים יעודיים ראיתי הרבה שלדות מגיעות מכוסחות. אני משתמש בכזה, אפשר לתקוע בו את כל הציוד בנוסף לאופניים:
    https://bikepanel.com/post/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/
    היום זה כבר מגיע עם גלגלים. בטורינג זה קצת בעיה איפה לאחסן אותו אחרי הנחיתה.

    • ניימן הגיב:

      חייב לאמר שזאת שיטה מאד פופולרית להעביר אופניים ב-warm showers. אולי בגלל שאופני טיולים הם אופניים באמת קשוחים מאד (פשוטים לא הייתי אומר). די קשה לגרום שם נזק. את החלקים הרגישים כיסינו בבקבוקי פלסטיק.

      עד כמה גדול התיק הזה? עד כמה צריך לפרק את האופניים?

      יש לא רק בעיה איפה לאחסן את זה אחרי הנחיתה, אלא גם איך מעבירים את זה למקום ממנו חוזרים. טיולי האופניים האלה לא מעגליים. עד כמה שאני רואה, זאת בעיה שלא מאפשרת שימוש באריזות מתוחכמות בכאלה טיולים, לצערי.

      • ארני הגיב:

        אופניים כמו שלך, כנראה גלגל קדמי וכידון.
        די גדול, אבל גם זול. תיקים יעודיים קשיחים עולים 500-700$, זה עולה 450₪

        • ניימן הגיב:

          גלגל קדמי וכידון זה באמת שניה להוריד.

          יש בעיה נוספת עם קופסאות כאלה: להגיע לשדה התעופה עם אופניים ואריזה. אני מניח שהפתרון זה מונית גדולה, אבל לא זול ולא תמיד קל לארגן את זה בארץ זרה.

          אניווי, כנראה שאדבוק בפתרון הזול לעתיד הקרוב. בתכל’ס אני גם זורק את האופניים לבטן אוטובוס בישראל, מה שנראה לי הרבה יותר מסוכן מאשר הטיסה.

  5. פשוט יעל הגיב:

    וואו, עשית חשק (רק שאני בספק אם ייצא לי בקרוב).
    ותמיד מרשימות אותי הפגישות שלך עם אנשים בדרך, השיחות שמתפתחות וכו’. נראה שיש לך כשרון למצוא אנשים מעניינים. 🙂

  6. ציון הגיב:

    מעניין מאוד ומחכה לתיאור הטכני.
    בכלל, הגעתי לבלוג בגלל הפוסטים על הטיולים ואולי אני מפספס משהו אבל נראה לי שלא תייגת או הכנסת אותו לקטגוריה של טיולים וטרקים של אופניים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting