יומיות 04.05.2020: איזו אפילקציה לשיחות וידאו בטוחה?

הקורונה גרמה לאנשים לקחת פסק זמן, להסתכל אל תוך עצמם, לנבור עמוק בנפש ולגלות שמה שהם באמת רוצים בחיים זה לאפות לחם מחמצת.

אז כן, גם אני אופה לחם מחמצת כבר חודש וחצי, בערך פעמיים בשבוע. כל פעם אני עושה כיכר אחת "נורמאלית", וכיכר אחת קטנטנה ניסיונית.

הנה סיכום של כמה מהנסיונות היותר מעניינים.

א. לחם עם חוויאג'. הזכרתי את זה כבר בפוסט הקודם. התגלה שלחם עם חוויאג' הוא שוס ענק בתור ליווי לסלט או בתור פרוסת לחם לצד מרק, אבל אסון מוחלט לכל דבר אחר. אי אפשר למרוח עליו גבינה, ואפילו האמיצים שבקוראים לא יעזו לאכול אותו עם שוקולד.

ב. לחם עם משחת מיסו. שוס ענק! משתמשים במיסו במקום מלח (כי הוא מלוח), והתוצאה היא כיכר לחם עם מליחות "מיוחדת", טעם עדין של מיסו ומראה שחום מאד. הזכיר לי למרבה הפלא את הלחמים השחורים הכבדים של סקנדינביה.

זה לחם שהולך עם הכל, ולכן הכנתי אותו כמה וכמה פעמים עד שנגמרה משחת המיסו.

ג. לחם עם ראס אל חנות. ראס על חנות תבלין אגרסיבי, עוקצני ומתקתק, ולכן הוא משתלט על הלחם בלי לחשוב פעמיים. הולך אחלה עם ממרחים מתוקים (דבש, שוקולד) או פשוט עם טחינה גולמית עליו.

ד. לחם עם קליפות עגבניות. נחמד נחמד. הבעיה היא שצריך הרבה קליפות עגבניות בשביל ממש להרגיש אותן בלחם, ואין לי מלאי גדול של קליפות עגבניות בבית.

ה. לחם עם כמה כפות טחינה גולמית שעורבבו לתוך עיסת הבצק. לא יודע מה עשיתי רע, אבל יצא אסון. לא מרגישים בכלל את הטחינה.

עכשיו – ללינקים גיקיים!

1. יותר ויותר אנשים שואלים אותי עם איזו תוכנה בטוח לעשות שיחות ווידאו. אני לא צוחק, אנשים אשכרה שואלים אותי את זה, כי זו הפכה לשאלה קיומית.

שנת 2020, כמו שרק שנת 2020 יודעת, יצרה המון בלבול בנושא. יש טריליון אופציות, ועל כל אחת יש מומחים שמביעים דעות הפוכות לגמרי.

האם זום לא בטוחה, כי היא מרגלת אחרי המחשב שלכם, מוכרת מידע לפייסבוק ולא מצפינה כראוי את השיחות? או שזום בטוחה, כי הם הפנימו את הביקורת, תיקנו מהר ועכשיו נעשו בטוחים "עד כמה שאפשר"? מצאתי דעות מומחה לפה או לפה.

לכן פירסמה מוזילה מדריך לשיחות ועידה, שאמור לכאורה לפתור לכם את הדילמות.

המדריך סוקר 15 אפיליקציות מובילות לשיחות ועידה. מזום דרך וואטסאפ ועד אלטרנטיבות קוד פתוח כמו סיגנל או Jitsi.

המדריך קצת מבלבל. כי שוב, שנת 2020 וכו וגו'. איבדנו לחלוטין את היכולת לכתוב שורה אחת קוהרנטית שלא מבלבלת את הקוראים. אז הנה כמה נקודות שאני דליתי מתוך המדריך שלהם.

– זום בטוחה למדי. כן, היו שם בעיות אבטחה, אבל זום פעלו מהר מאד כדי לתקן אותם. אני אומר "בטוחה מדי" ולא "בטוחה לגמרי" בגלל הנקודה הבאה.

– השיחות בזום מוצפנות, אבל ההצפנה היא לא רק בין משתתפי השיחה, אלא גם חברת זום עצמה משתתפת בה. זה בגלל שכל השיחות מועברות דרך השרתים של זום – שם מהר מאד (בלי שאתם שמים לב) הם מתקנים סאונד וסינכרון, ומפיצים לשאר המשתתפים.

עד כמה שהבנתי זאת מגבלה של הטכנולוגיה. כל שיחות הוידאו של יותר משני אנשים צריכות לעבור דרך צד ג' שישייף את הוידאו לפני שהוא ממשיך הלאה.

אז אם אתם רוצים שיחות ועידה של הרבה אנשים, ככל הנראה תצטרכו לבטוח באיזשהי חברה כלשהו שתטפל בוידאו. במילים אחרות, תחשבו פעמיים לפני שאתם מארגנים אורגיית וידאו, יכול להיות שיש מישהו מאזין.

– יש פתרון אחד לשיחת וידאו המונית מוצפנת וקוראים לו Jitsi. כמובן שפה הדברים גם נעשים מבלבלים, כי כאמור, זאת שנת 2020. לא יודע אם הזכרתי את זה כבר

יש ל-Jitsi שירות ציבורי והוא מוצפן בערך כמו זום, כלומר, לא לגמרי.

מצד שני, אפשר להתקין Jitsi על שרת שלכם, ואז כל ההצפנה עוברת רק דרככם ואין אף צד ג' שיודע על זה. הבעיה היא שמדובר במשימה למתקדמים, אז זה לא פתרון עממי פשוט.

אז פתרון יש, אבל פשוט הוא לא.

– אם אתם רוצים שיחת ועידה של שני אנשים בלבד המצב טוב בהרבה. סיגנל מוצפנת מספיק, וכנראה שגם וואטסאפ. תבדקו במדריך בשביל לגלות אם מה שאתם משמשים בו בטוח ומוצפן.

– לסיכום: סייבר-אורגיה בטוחה (כמעט ו) אי אפשר לעשות. אבל סייברסקס אפשר.

2. Mahdieh Farhadkiaei, גדול עלי לשכתב את השם הזה בעברית, יוצרת קלפים קלאסיים עם טוויסט אירוטי מודרני ברוח התקופה. מקסים.

יומיות 04.05.2020: איזו אפילקציה לשיחות וידאו בטוחה?

3. מג'יק ליפ מפטרת כאלף אנשים ועושה שינוי חד מהשוק הצרכני לשוק העסקי.

וואו.

למה זה מפתיע? כי מג'יק ליפ היא אחד מסיפורי ההייטק המרתקים של העשור, חברה שאמורה הייתה לשנות את העולם, וכרגע נראה שהיא בדרך הבטוחה להתרסק לרסיסים לפני שיריית הפתיחה נשמעה.

מג'יק ליפ נוסדה ב-2010 במסתוריות רבה. היא גייסה 2.3 מליארד דולר השקעות וב-2016 פורבס העריכה את שוויה ב-4.5 מליארד דולר.

הבעיה היא שכל זה נבנה על הר ציפיות שנוצרו לפני שהחברה בכלל ניסתה למכור משהו. אבל מהרגע שהיא ניסתה למכור, איפושהו בסוף שנה שעברה, היא גילתה שאין קונים למוצר שלה.

הביקורות היו פושרות מינוס, דיברו על שלל בעיות, והדיווחים אומרים שסה"כ נמכרו 6,000 יחידות (במחיר של 2,300 דולר לאחת). עזבו שזה סכום לא מרשים במונחי סיליקון וואלי, הוא לא מרשים אפילו במושגי הסופר השכונתי שלי.

קטונתי מלהסביר את הכשלון המסחרי. דווקא חשבתי שיש מספיק אנשים בעולם עבורם 2,300 דולר הוא סכום לא ענק ושישמחו לנסות את המוצר עם הכי הרבה הייפ בעשור האחרון. אולי אלו הביקורות הרעות? אולי העובדה שלא ממש ברור מה אפשר לעשות עם המוצר שלהם?

קשה לאמר מה יהיה העתיד של מג'יק ליפ. אולי הם יהיו סגווי החדשים ויחשבו כאחד הכשלונות המסחריים המהדהדים בהיסטוריה.

אבל כמו שהרעיון של סגווי בסופו של דבר כבש את העולם בדמות הקורקינטיים החשמליים, כך אני מאמין שגם המציאות הרבודה שמג'יק ליפ עבדה עלי בסופו של דבר תכבוש את המיינסטרים. זה גדול מדי ויצירתי מדי בשביל להיכשל.

4. תכירו את Bigwendy, בחורה שאוהבת קוביות הונגריות ולבוש מינימלי. שילוב שרק האינטרנט יכולה לייצר באמת (או ערוץ ביפ, למי שזוכר את טופי והגורילה).

אני מזכיר אותה כי היא עושה אמנות מהממת עם קוביות הונגריות, כמות הזמן שנדרשת לזה מטורפת.

הנה היא יוצרת את משחק מריו ב-stop motion של קוביות הונגריות (מרהיב), אבל מכיוון שהיום מציינים את "יום סטארוורז", אשתף פה דווקא את הסרטון החדש של על סטארוורז.

5. המוזיאון של יורקשייר פתח "קרב אינטרנט" בין אוצרים של מוזיאונים בעולם לגבי הפריט הכי "קריפי" שיש להם. זה גם כל כך אינטרנט וגם כל כך בריטי באותו הזמן.

6. נסיים גם בטון הקריפי. Second To None הוא סרט אנימציה קצר שהוא גם מקסים אבל גם קריפי לגמרי על האיש השני הכי זקן בעולם שמנסה לכבוש את המקום הראשון בדרכים לא כשרות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting