יומיות 11.07.2020: החלזון

למרות ההבטחה, העולם לא רוצה שאחזל"ש.

השבוע האחרון היה בסימן סיוט ביוקרטי\רמאות גרמנית.  להלן הסיפור בקצרה.

יש בגרמניה משהו שנקרא "מס דת". המשמעות היא שאדם צריך לשלם 10 אחוז(!) מס נוספים לקהילה הדתית אליה הוא משתייך. זה ברירת המחדל לכולם, וכדי לא לשלם אותה צריך להצהיר שאתם לא דתיים.

כשהגעתי לגרמניה הצהרתי שאני לא דתי ולא רוצה לשלם מס דת.

אבל ב-2011 עברתי בטעות לחצי שניה בקהילה היהודית. חשבתי שהם קהילה תרבותית ולא מוסד דתי (האנשים שם לא דתיים). בדיעבד מסתבר שהם רשומים בתור קהילה דתית, והם טוענים שללא ידיעתי התחייבתי לתת להם 10% מההנכסות שלי לכל החיים בערך. כן, זה הזוי כמו שזה נשמע.

במשך תשע שנים הם לא יצרו איתי קשר, אבל פתאום עכשיו הם נזכרו לבקש את מס הדת בדיעבד לכל התקופה הזאת. שוב, הזוי כמו שזה נשמע.

הסיפור הזה הכריח אותי לבקר בבית המשפט בברלין, כי מסתבר שזאת הדרך היחידה לצאת מהקהילה (אליה כאמור הצטרפתי די בטעות). עוד כמה ימים ושיחות מאד לא נעימות עם אנשי הקהילה, הבהירו לי שהם לא בקטע של לעזור ליהודים או לנסות לפתור אי הבנה, אלא בקטע של לגבות כספים וכמה שיותר מהר. בסוף הם הציעו להתפשר על סכום "נמוך" מספיק, ואני הסכמתי לשלם אותו כדי לסיים את הפארסה הזאת.

הסיפור הזה נחת עלי כמו שהגל השני של הקורונה נחת על ישראל. הוא עשה שבוע עם הרגשה מאד לא נעימה. הדברים האלה גורמים לי להרגיש כמו ילד שלא מתאים לעולם, וזה מוריד את מצב רוח הבילגוג.

1. כורך הנסיבות הוליד רומן חדש ביני לבין חלזונות פולין.

החלזונות ניצלו את הסגר כדי להשתלט על כל חלקת טבע טובה ליד הבית. השבילים הפכו להיות מרוצפים בעשרות אלפי חלזונות, ואי אפשר לקחת צעד ביער בלי להפוך כמה מהם לחסרי בית.

פלישת החלזונות היא לא רק תופעה אירופאית. גם בישראל הבנתי שמרגישים אותה. מספיק להביט בפוסט הנהדר הזה שמראה עמודים מלאי חלזונות מארצנו הקטנה. בישראל החלזונות עולים על העמודים כדי להימלט מהקרקע הרותחת; בפולין הם נשארים על האדמה הלחה תמידית ומפריעים להליכה.

בלית ברירה התחלתי להתעניין בחלזונות.

הם בעלי חיים הרמאפרודיטיים, מה שאומר שכל אחד מהם הוא גם זכר וגם נקבה. אורך החיים שלהם בטבע מגיע ל-10 שנים, ולפעמים אפילו למעלה מ-20(!). הם מגיעים בשלל צבעים, תלוי בסוג הצמחיה והטורפים שיש באיזור. נגיד, מאחורי הבית שלי יש שלל חלזונות זהב:

חלזון עם קונכיה זהובה

בקובה יש חלזונות צבעוניים יותר:

באיזורים מסוימים באירופה החלזונות נחשבים למעדן של ממש. צרפת או ספרד למשל. פולין היא אחת מיצאניות "חלזונות הבר" הגדולות באירופה, 9% מהשוק הצרפתי מגיע מפולין. כיום החלו גם לפרוח בפולין "חוות החלזונות", שמציעות תחליף בשר ידידותי לסביבה.

בפולין לא ממש אוכלים חלזונות, אבל הייתה תקופה שזה היה אחרת. בספר הבישול הפולני הראשון, מ-1682, היו לא מעט מתכוני חלזונות. למעשה, היו שם יותר מתכוני חלזונות ממתכוני חזירים – הבשר הרשמי של פולין כיום – מה שמראה על דלות חברת האיכרים של אז.

אני לא אוכל חלזונות, אבל כן אוהב להתבונן בהם. כמו כל חיה, הם לפעמים חמודים, ולפעמים מצחיקים. דוגמא? הנה חלזון מנסה לאכול גדר כי הוא חושב שהיא שיח.

חלזון אוכל גדר

2. Sprite-as-a-Service נותן לכם לייצר אוטומטית אייקון קטן וחביב משלכם. למקרה שהייתם צריכים איקון 8-ביט אולד-סקול כזה.

יומיות 11.07.2020: החלזון

3. צפריר גרוסמן מסביר לכולנו מהו סדר הקריאה הנכון של מליון ספרי רומח הדרקון. זה מה-4 למאי, אבל לקחתי פה מלא זמן חופש אז תתכוננו ללינקים עתיקים בזמן הקרוב.

4. למה לחפש בשמיים? יש חייזרים על פני האדמה, או יותר מדויק, על קרקעית הים.

5. עוד לינק מלפני יותר מחודש: אוסף דמואים של משחקי מציאות מדומה מתחרות שנערכה זה עתה. הטכנולוגיה הזאת תכבוש מתישהו את העולם, אני מבטיח לכם.

6. ג'ורג' מרטין מעדכן מהביקתה המבודדת בה הוא מסתתר מהקורונה.

למתעצלים לקרוא: כן, הוא מקדיש הרבה שעות כל יום לכתיבת הספר השישי של שיר של קרח ואש. לא, הספר עוד לא מוכן. כן, זה עומד להיות ספר ענק. לא, אין לו מושג איך ב-1999 הוא הצליח לכתוב בקצב של 150 עמודים בחודש.

7.  250 ספרי ההרפתקאות הטובים ביותר במאה ה-20. איזו רשימה מ-ה-ממ-ת ומושקעת!

13 תגובות

  1. יעל הגיב:

    yey! פוסט יומיות חדש!

    חוץ מהשבלולים הישראלים הקטנים שלינקקת אליהם, יש פה גם את שבלול הגינה שהוא הרבה יותר גדול, מין פולש, שקיים בעירי בכמויות מטורפות אחרי גשמים. ממש שדה מוקשים על מדרכות רטובות. אבל ממש מגניב להסתכל בהם בצילומי מאקרו (יש לי מלא, אם כי המין החביב עלי הוא סוג של שבלול ביזארי עם גימור ממש מוזר סביבו שמצאתי בטייוואן, אשלח לך תמונה). השבלול הכי מגניב שהיה בארץ כנראה נכחד – שבלולית פיקרד.

    לגבי 4, תציץ גם בצילומים מדהימים פה: http://coldwater.science/

    צר לשמוע על הבלגן שהיה לך, ומאוד מכעיס.

  2. melquiades הגיב:

    את השבלולים הקטנים ראיתי כבר שנה שעברה משתלטים בהמוניהם על שיחים ועמודים באיי תנועה. אז אני מנחש שזה לא בגלל הקורונה…

  3. מישהו הגיב:

    בזמנו אמרת שאתה עובד על עמוד מקורות לגנזך, תוכל לפחות בבקשה לתת את קובץ הפידים – OPML? אם אתה לא רוצה לשחרר לציבור אשמח לקבל באופן פרטי.
    תודה רבה

  4. ליברנאי הגיב:

    מאוד מדאיג הסיפור הזה עם המס :/ יכול לספר איך הצטרפת בטעות? כי הייתי בעצמי בבית הכנסת פרנקלאופר בקרויצברג כמה פעמים לפני שנתיים ועכשיו אני מפחד

    • ניימן הגיב:

      זה היה ב-2011, אני מניח שחתמתי על משהו, אבל אני לא באמת זוכר. 9 שנים, בכל זאת.

      חשבתי אז שאני מצטרף לקהילה תרבותית – כמו קהילת הישראליים בברלין. כלומר, צעד קטן ופורמלי וחמוד. לא ידעתי שאני מצטרף לארגון דתי ומתחייב לשלם לו המון מס דת.

      בכל מקרה שנה אחרי, ב-2012, אמרתי שאני עוזב ואמרו לי 'סבבה' (אבל לא אמרו שזה חסר משמעות, כי אפשר לצאת רק ב-Amtsgericht). ואז – בום! – 8 שנים אחרי זה ניגשו אלי עם מיסי דת לכמה שנים אחורה.

  5. D! פה ועכשיו הגיב:

    אהההה בלבלתי חלזונות עם חשופיות.
    לא חשוב – הנה לינק מתנה, חובה למתעניינים בחלזונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting