יומיות 24.08.2022: ארכיאולוגיה במשחקי מכות ממוחשבים

שוק התקווה מקום מופלא. המודרניות בקושי חדרה את המעטה שלו וזה ניכר גם במוכרים, וגם בלקוחות. הירקות שם עונתיים בלבד. המאכלים שנמכרים? מסורתיים.  איזה הבדל משוק הכרמל בו איבדתי את היכולת להבין בין דוכן פיתות אחד למשנהו.

שלשום במאפייה העירקית בתקווה, עם תנורי אבן עתיקים שחצובים בקיר, שילם מישהו על 15 פיתות עירקיות עם צ'יפים של פוקר. שאלתי את המוכר מה זה והוא נבהל, "לא יודע, לא מכיר, זה תשאל את הבעלים, הוא מרשה". איזה מקום.

מנצל את ההזדמנות לקשר לפוסט מ-2018 על תל אביב.

1. 28 שנים לאחר שיצא לאור גילו במשחק המכות Super Punch-Out!! אפשרות למצב שני שחקנים. כלומר, ששני שחקנים ישחקו ביחד אחד מול השני.

כן, אני יודע מה אתם חושבים, יש באמת שני סימני קריאה בשם? אז כן, יש שני סימני קריאה במקור וזאת לא שגיאת כתיב, אבל לא, אין לי מושג למה ואפילו האינטרנט לא הצליחה לגלות.

נחזור לגילוי המרעיש.

מסתבר שאם מחברים שלט שני לקונסולה, לוחצים על הכפתורים R ו-Y בשלט השני, ובאותו הזמן על הכפתור 'A' בשלט הראשון, מגיעים למסך בו אפשר לבחור את כל הלוחמים שהמשחק מציע, ולשחק אחד מול השני.

זהו. עניין של 2 פעולות בערך התחבא במשחק במשך 28 שנה.

זה הגילוי הארכיאולוגי הכי גדול של משחקי מחשב מאז 2016. אז גילו תפריטים סודיים במכונות הארקייד המקוריות של מורטל קומבט מתחילת שנות ה-90. התפריטים האלה נועדו לטכנאי מכונות, ואיפשרו כל מיני דברים מגניבים כמו לשנות את שמות השיאנים, אני מניח שזה נועד למקרה שאנשים כתבו שם גס רוח.

נחזור לגילוי של Super Punch-out!!. כאמור, הוא מאפשר משחק בין שני שחקנים, ונראה בערך ככה:

איום ונורא, נכון? באחת הכתבות שקראתי על הנושא נאמר ש"המשחק הזה לא יגיע ל-EVO". היות ולא ידעתי מה זה EVO, ואני מניח שגם 99% מהאנשים פה לא יודעים, הלכתי לבדוק את הנושא.

EVO זה טורניר משחקי המכות הגדול ביותר בעולם. מתחרים שם בכל משחקי המכות המפורסמים, כמו סטריט פייטר, טקן, מורטל קומבט ועוד כמה שמעולם לא שמעתי עליהם כי אני מעל גיל 18.

כל הכוכבים הגדולים מגיעים לשם! שמות כמו Daigo, GamerBee או Momochi. אלו כוכבי ספורט משחקי מכות שאם לא שמעתם עליהם זה בסדר גמור – גם אני לא הייתי מודע לקיומם עד לפני רגע כשחיפשתי "כוכבי משחקי המכות הגדולים בכל הזמנים".

מה שיפה ב-EVO, זה שלמשחקים האלה יש אשכרה פילוסופיה ותיאוריה מאחוריהם. זה לא סתם תחרות של למי ריפלקסים הכי טובים ומי לוחץ הכי מהר על מקשים.

סטריט פיייטר נגיד, הוא משחק מכות "הגנתי". רוב המשחק מנסים להגן בפני היריב, וה"כיף" מתחיל ברגע שמישהו עושה טעות הגנתית (ואז גם בדר"כ נגמר כמה שניות מאוחר יותר, כי התקפה טובה גומרת את הקרב). הנה, תראו פרטים פה:

כמו שעיסוק בלמצוא דברים נחבאים במשחקי מחשב ישנים מביא את תחום הארכיאולוגיה לעולם משחקי המחשב, ככה הפילוסופיה של משחקים כמו סטריט פייטר מביאה אמנויות לחימה לעולם הדיגיטלי.

יש שני אלמנטים שגורמים לי להיות מוקסם מהתחום הגילוי סודות במשחקים הישנים.

האחד הוא שהסודות האלה לא הוטמנו שם "סתם ככה". זה לא מגניבות לצורך מגניבות, אלא דברים שנעשו עם כוונה אמיתית.

חלקם היו חלקים מהמשחק שהמפתחים הורידו בשניה האחרונה אבל לא היה להם כוח למחוק את הקוד. אחרים היו דברים לטפל במוצר במקרה של תקלות, ויש כאלהשהיו הדרך של התוכניתנים לשרבב את שמם למוצר בשושו בגלל שהחברה בה הם עבדו לא אישרה את זה.

אבל האלמנט שהכי מגניב אותי זה שהסודות האלה מתחבאים לנו מתחת לאף. המשחקים נמצאים שם כבר עשרות שנים. הקוד שלהם על פי רוב כבר פורסם בכל מיני מקומות, או שיש אפשרות לעשות לו הנדסה לאחור. כאילו, שום דבר לא מנע לגלות אותם לפני 10-20 שנה, חוץ מזה שפשוט אף אחד לא גילה אותם עדיין.

זה אותו האלמנט שגורם לי לאהוב מתמטיקה. אותו האלמנט שגורם לי לרצות לקחת ערימת עפר מחצר ביתי ולנתח אותה עם כלי מעבדה. כי מי יודע, אולי יש משהו חדש שחבוי שם? אולי כל הסודות הכי יפים נמצאים לנו ממש מתחת לאף ורק מחכים שנסתכל עליהם?

2. Dojima Rice Exchange הוא ציור מתחילת המאה ה-19 שמתאר את הסצינה התוססת בבורסת מסחר באורז יפנית.

בורסת מסחר באורז

3. הקמתי פורום לדיון על פרוייקט Citadef הפסיכי שלי. הוא עוד לא מאד תוסס, אבל תנו לזה זמן.

מה שאדיר זה שהפורום מאוחסן על השרת שלי, ולקח לי בערך יומיים – בלי צחוק – להתקין אותו. אני לא איש devops ולא מתכנן להיות אחד, אך הייתה הנאה בלצלול יומיים לעבודה טכנית חדשה לגמרי עבורי וללמוד המון בדרך.

הסיפוק עכשיו הוא שאפשר לעשות עם הפורום מה שרוצים בערך, להוסיף כל פיצ'ר שצריך, כי הקוד פתוח וההתקנה מקומית.

4. אם אתה בקטע של לקרוא על המושג המאד חשוב "חוב", ומה מקומו בחברה האנושית מבחינה היסטורית ומודרנית, אני ממליץ בחום על הטור בנושא של קורי דוקטורוב.

5. תגידו, זה אמיתי?

6. זה בטוח אמיתי!

7. זה אני מאד מקווה שאמיתי!

5 תגובות

  1. ברוך הגיב:

    אפרופו יפנים, הם אוהבים מאוד לכתוב שני סימני קריאה אחרי כותרים.
    מי יודע למה, אולי זה שהפיסוק יובא מהמערב, בתוספת הצעקנות היפנית המוכרת במדיה (אתרים בצבעים בוהקים, טוק שואוז עם צרחות וכיתובים)

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אחלה רעיון (הבלוג) – איפה הוא מאוחסן? ואם הכל מבוזר למה הפורום על השרת שלך… 🙂

    • ניימן הגיב:

      הקוד והתכנים של הבלוג ברשת P2P של IPFS.

      למה הפורום על השרת שלי? כי פורום זה לא בלוג, ואין כרגע תוכנה לפורום מבוזר טוב שאני מכיר. אז הולכים על self-hoted.

  3. אסף הגיב:

    זה אומר שהבלוג הזה הולך לעבור ל- Citadef ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting