יהודה הימית – שודדי הים מיפו

אררררר! ושני בקבוקי רום ארץ-יזרעאלי! אררררר!

בעודי קורא את הערך על 'יפו' באינציקלופדיה העברית, נתקלתי בעקבותיה של פרשת יהודה הימית. סיפור של שודדי ים, מרידות, בגידות, כוח עליון וזייפנות. החומרים מהם עשויים ספריו של דן בראון. מי אמר שהיסטוריה יהודית משעממת?

אררררר! ושני בקבוקי רום ג'אפה! אררררר!


[מקור. CC]

הימים הם ימי המרד הגדול; המרד הראשון מתוך שלושה של היהודים ברומאים. הקרבות סערו בכל הארץ. תושבי יפו האומללים לא יכלו לפשוט על ישובי הארץ עקב כוחות הצבא הרומיים שהסתובבו בה. ברוב צערם פנו הללו לאלטרנטיבה ההגיונית: שוד ספינות שהפליגו ממצריים לאירופה.

כמו שנאמר: אם החיים נותנים לך ים, תהיה שודד-ים!

הסודות לשוד ים מוצלח, מלבד ספינה משוכללת כמובן, הם כמות ומיקום. אם תשדוד כל ספינה עשירית שעוברת ביפו, אז יש מצב שהרומאים שעסוקים עד מעל הראש במרד הגדול יעזבו אותך לנפשך. אבל אם תשדוד *כל* ספינה שעוברת באיזור – וזה מה שעשו היהודים כמובן – יהיה קצת יותר קשה להתעלם מכך.

אבל נגיד, לרגע, שאתה כבר שודד את כל הספינות באיזור. במקרה זה כדאי שתדאג למיקום שלך. אתה מוקף בים, כמו שודדי הים על האיים או, לחילופין, האומה הבריטית? מצוין. שילכו הרומאים לחפש אותך אצל נפטון. אבל יהודי יפו שכחו, או אולי לא היו מודעים לגיאוגרפיה המקומית, שיפו רק *שוכנת* על חוף הים.

כך קרה שבשנת 67 לספירה פשטו הרומאים באמצע הלילה על מוקד שודדי הים ביפו. להפתעתם הרבה הם לא מצאו אפילו משמר בכניסה לעיר! או מטעמי זחיחות, או בגלל שאנשי יפו לא רצו להיראות מגוחכים כמו הפולנים ששלחו סוסים אל מול הטנקים הגרמנים.

בלית ברירה ברחו יהודי יפו אל ספינותיהם, ושטו, באמצע הלילה, אל לב הים. הרחק הרחק ממטר הקשתות הרומאיות.

מהמפורסמות שבעובדות הוא שנמל יפו הוא מהקשים בארץ ישראל. החלק הקרוב לחוף מלא סלעים משוננים מלמטה, וצריך עכבר ים מקומי כדי לעבור ביניהם. לאורך ההיסטוריה עגנו אוניות זרות שבאו ליפו הרחק מהחוף, והצוות הגיע לחוף בעזרת דייגים מקומיים שמכירים את השטח.

עובדה זו לא הייתה משנה לשודדי הים היהודים האמיצים שלנו, אלמלא החלה לפתע "רוח הצפון השחור" לנשוב. שהיא מן הסתם אבי-אביה של הרוח שהפילה עץ בחצר אימי לפני שבועיים. הרוח העיפה את הספינות לעבר החוף – או יותר גרוע – אחת על השניה. וכך ניתן האות לטבח הגדול. כשעלה השחר, נתגלו כ – 4200 גופות של שודדי ים, במיל', לאורך רצועת החוף.

זה היה סופם של שודדי הים האמיצים של יפו.

——————————

סוף סיפור? לא ולא. ב – 22 ביולי 1836 הודיע אספן מטבעות צרפתי על מטבע נדיר שברשותו. מטבע ברונזה עם הכיתוב Ivdaea Navalis – שזה 'יהודה הימית' רק בלטינית. מוכר לכם השם? זהו הרחוב המפורסם המוביל לחומוסיית אבו-חסן! הסיפור הוא שלאחר קום המדינה, הציע אחד, זאב וילנאי, בעקבות הקרב והמטבע, לקרוא כך לרחוב.

אממה, כמה עשרות שנים לפני וילנאי, הועלו בצרפת ספקות קשות בדבר אמינות המטבע. ועדת חקירה כונסה, ולמרבה הפלא אשכרה עשתה עבודתה. ב – 1872 הוכרז המטבע כמזויף. לטענת הועדה, הזייפן לקח מטבע נפוץ עם הכיתוב 'יהודה השבויה' (Ivdea Capta) עליו, ושינה במקצת את הכיתוב.

———————————

אי אפשר לסיים בלי ויכוח ויקיפדיה טוב. שם רשום הניסוח המוזר: "החוקר יעקב משורר ציין כי המטבע הוכרז כמזויף בשנת 1872".

למה מוזר? כי יעקב משורר נולד ב – 1935 וסביר שלא חזר בזמן ל – 1872 כדי להכריז שהמטבע מזויף. הויקיפדים, שלא קיבלו אסמכתא מספקת לזיוף המטבע, העדיפו ניסוח שמציין שמישהו אמר שמישהו אחר אמר פעם שהמטבע מזויף. אני אוהב את איך שהם פונים להשמצות אישיות בערך בשורה השניה של הדיון.

נהניתם? יש מצב שתאהבו גם את הכתבות האלה..

3 תגובות

  1. טליה הגיב:

    פוסט מרתק! תודה.

  2. מרק הגיב:

    וואו , סיפור מוזר ולא מוכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *