ביטים של ברלין 2012: אגף הבירות של Braufactum בקאוףהוף

זה היה עניין של זמן. שאלה של מתי יגיע היזם הזריז שינסה להכניס את גרמניה לשוק בירות הבוטיק העולמי. אז הוא פה. קוראים לו: Braufactum, והוא מ-עו-לה.

כש Bierfactum החלו להפיץ את הבירות שלהם בגרמניה לפני שנתיים, התחלקו התגובות לשתיים. היו אלו שאמרו 'מה זה החרא הזה? תנו לי בירה אמיתית ולא של בלגים'. היו את אלו שאמרו 'מה זה החרא הזה?! זה לא בירה. אל תבזבזו את זמננו'.


[אלכסדרפלאץ. על בניין ה – Kaufhof רשום גלריה. CC]

בין שלל התגובות יצא שבכלל לא שמעתי על המוצר.

—————————

מזה כמה חודשים מפצירים בי אנשים להגיע ל – Kaufhof; כלבו קניות ענק באלכסנדר פלאץ. הטענות סיפרו לא רק שיש שם בירה מעולה, אלא גם שאפשר לטעום ממנה! בחינם! הם בהחלט ידעו איך לדבר ליהודי שבי. למרות זאת סירבתי.

סדק ראשון בשריון נפער לפני חודשיים, כשטעמתי את ה – IPA של Braufactum בטעימת בירה. זוהי בירה מעולה, ידידותית למשתמש בניגוד ל – IPA הממוצע. מתקתקה וכיפית.

לפני שבוע שיכנע אותי חבר ישראלי שביקר פה לכמה ימים לקפוץ לשם לטעימות. נשארתי חסר אונים מול ההתלהבות שלו. הוא אמר שהטעימות מתחילות ב – 14. שנגיע, נראה, נטעם, נקנה בקבוק ונשב בחוץ ונשתה.

קצת אחרי 14 היה דוכן טעימות הבירה עדיין סגור. עברנו על הבירות במקרר. מלבד שלל הסוגים המסקרנים של Bierfactum, מייבאת החברה גם בירות מחו"ל. במקרר חיכו שלל בירות בוטיק במהדורה מוגבלת. הרבה מהן היו בירות מיוחדות של ברוקלין. לבוס של Bierfactum יש קשרים איתם.

הבחנו, לשמחתנו, שדוכן טעימות הויסקי פתוח. ישר ביקשנו לטעום, וקיבלנו שתי כוסיות. כשסיימנו ללגום אותם, כבר עמדה בחורה צעירה ליד מקרר הבירה. לידה עמדו מסודרים כמה בקבוקים, והכל היה מוכן לטעימה.

התחלנו לדבר איתה. קוראים לה ולרי, והיא מבולגריה. אבל היא בברלין כבר חמש שנים לומדת. פעם היא אהבה בירות רגילות, אבל מאז שהתחילה לעבוד כ"מטעימה" של Braufactum, התמכרה לחלוטין לגירסא האיכותית של המשקה. כנראה שהיא חיבבה אותנו, והטעימות התחילו לזרום.

זה הלך כך: דיברנו על בירה, כל בירה שהייתה במקרר, ותוך שנייה ולרי פתחה בקבוק ומזגה לנו כמות נכבדה מהמשקה. עברנו על בירות עם לתת יפני מיוחד, סטאוט כבד ומיושן שעולה 25 יורו לבקבוק(!), גוז, כמה בארלי ווין וכו' וכו'. במשך שעתיים טעמנו כמעט כל בירה שהייתה בהיצע. הייתי כה מופתע ששכחתי לערוך רשימות.

בסוף, קצת אחרי ארבע, נאלצנו לעזוב. ולרי הייתה מאוכזבת ואפילו הציעה לפתוח עוד בקבוק כדי להציע לנו להישאר. אבל אני, שכבר הייתי די שתוי בארבע אחה"צ – וזה לא מצב רצוי – סירבתי.

רכשתי שתי בירות, Local 2 של ברוקלין ו Darkon של Braufactum. הייתי מרוצה. לא רק בגלל הרכישה. לא רק בגלל שטעמתי בירות איכותיות בחינם במשך שעתיים; אלא כי גיליתי צוהר לבירות איכות בברלין.

מומלץ לכל חובב.

[Kaufhof, Alexanderplatz 9. ממש על הכיכר. הטעימות הן בקומת האוכל במרתף באגף האלכוהול. בימי שבת הן מתחילות ב – 14. יש גם טעימות בימים אחרים, מתישהו כשאגיע לשם ואבדוק את השעות אאדכן בפוסט]

7 תגובות

  1. דרור הגיב:

    בביקורים האחרונים שלי בגרמניה (לא בברלין לצערי, אלא ב Hannover ו Stuttgart) גיליתי שב Galeria Kaufhof המרכזיים אפשר למצוא בירה מיובאת בקומת הסופרמרקט, תחת ההסוואה של איזור הגורמה. היה שם מבחר של בירות אנגליות של Samuel Smiths ו Fuller's … לא דבר נפוץ בגרמניה.

    • ניימן הגיב:

      כן – את כל אלו יש גם בקאוף הוף המדובר. אבל הם גם הוסיפו מבחר בירות בוטיק אמיתיות ואיכותיות של ה"סטנדרטיות". תגיד לעבודה שלך שימצאו לך תעסוקה בברלין 🙂

  2. kerenmk הגיב:

    יופי. בדיוק מה שהייתי צריכה לקרוא. בימים האחרונים אני חשה צורך בוער לטוס לברלין והמלח שברשומה כבר שורף לי בפצעים.

    • ניימן הגיב:

      אם את רוצה, אני יכול לתת לך רשימת קישורים ארוכה שמבהירים את דעתי האמיתית על ברלין כדי להוריד את הצורך ; )

  3. רחלי הגיב:

    בהחלט התווסף לרשימת הדברים שאאלץ לבדוק לכשאגיע בקיץ הקרוב. מוהאהא. תודה 🙂

  4. מרק הגיב:

    א. אני בעד לטעום ואלרי
    ב. בירת חבית עולה בהרבה על בקבוק , לא ?

    • ניימן הגיב:

      א. ואפילו לא ראית את ואלרי!

      ב. למה יותר טובה? הטעם שונה – כן. אבל להגיד שיותר טוב? ממש לא. מבחינת טריות, נגיד, אין הבדלים ביניהם. מה גם שבדר"כ אתה לא מקבל בירה מחבית שנפתחה זה הרגע, אז זה אפילו יותר מעופש מבקבוק.

      בבירות איכותיות לא רק שאין הבדל, אלא שגם פשוט בחיים לא תמצא אותם מחבית. אולי במבשלה, אבל גם שם בדר"כ לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting