אגדות ליברמן

"שנת 1978. לילה. ערב גשום. רעמים מרעידים שמיים. אלוהים בוכה. אביגדור ליברמן יורד ממטוס ונוחת לראשונה בפלשתין.
שלושה מטר גובהו, עיניו יורות אש – וידיו, הו ידיו! שני גרזנים מחוברים ואצבעות איזמל! בשצף קצף דוחף הוא בתור – ילדים ונשים! חוטף מזוודות ורץ להפיל את אלו שמחכים לבדיקת דרכונים.
ואז מגיע היצור לאחמד הקטן. והלה, נבוך אך עיקש כמו חמורו הטוב של אביו. משפיל עיניו ואומר בביישנות אך בתוקף: '.. אבל אני הייתי פה קודם'.
ואביגדור מתעלם, מנסה לעקוף, להזיז, לרמוס כהרגלו! אולם אחמד כמו עץ בסערה – לא יזוז ממקומו.
מסתכל עליו אביגדור מלמעלה, דם בעיניו ואגרופיו קמוצים: 'זאת, יריבי, לא אשכח! אתה, וכל בני עמך – את כולכם עוד אעיף מארצי!'.
אמר, וחיכה בתור"
(מתוך אגדה ערבית-ישראלית עממית מודרנית. כל קשר למציאות הינו מקרי לחלוטין)

שתי פנים עיקריות לו לימין הקיצוני: זו עם הכיפה, וזו עם המבטא הרוסי. ואל תורם גבתכם בפליאה לנוכח זה האחרון! הרי ידוע, שהחוטא הגדול ביותר הוא זה שהרגע חזר בשאלה. והספקן הכי מתמיד הוא תמיד זה שרק עכשיו הגיע.
אביגדור ליברמן הולך והופך בשנים האחרונות סמל לאגף הפוליטי אותו הוא מייצג. אחוזים רבים מהעם, יודעים את מה שאינם יכולים לנמק: הוא שונא ערבים, גזען ולא מוכן להתפשר על כלום. ואי לכך נרתם בלוגנו הצנוע למשימה – והלך לברר הכצעקתה.

'גבלס!' קראו השבוע חברי השמאל לליברמן רגע לאחר שמילמלו משהו על זילות השואה. 'לה פן! היידר!' ומאפיונר! הם הוסיפו בקול תרועה. 'גזען, זו מחמאה בשבילך' סיכם ח"כ זחאלקה אמש את הרגשת ציבורו בשבוע שחלף. המילים 'חשוך' ו'גזען' נהגו בכל כך הרבה הטיות וצירופים, עד כדי כך שגרמו לחברי האקדמיה לרוץ ולעדכן את מילונם.
'גם בנירנברג הוצאו להורג משתפי פעולה' טען ליברמן בבמת הכנסת, 'מקווה אני, שזה יהיה גורלם של משתפי פעולה בבית זה' הוא גרס בנאום שפתח את המהומה. וההיסטוריונים אמרו: בביטוי 'משפטי נירנברג' משתמשים כיום לתיאור המשפט העיקרי לפושעי מלחמת העולם השנייה'. ולכן, באמרה זאת לא הפגין ליברמן דבר מלבד בורות עצומה. אך אל דאגה – גם חברי הכנסת מהשמאל לא פטורים מקללת הטיפשות: אפילו בכוונתו השגויה של ליברמן – אין שום זכר לגזע או מוצא. הוא מדבר אך ורק על סיוע לפשעי מלחמה. ייתכן, ואף סביר שטענתו בדבר סיוע זה הינה שגויה לחלוטין – אך המרחק מכאן ועד גזענות הוא בערך המרחק מימינו אנו ועד ניקויו של הירקון.

האדם הפשוט לא פראייר. את טענותיו לגזענותו של ליברמן אין הוא מבסס על אירועי השבוע האחרון. טענות הללו בנויות באופן חזק בעיקר על דעותיו הפוליטיות הידועות לשמצה של האיש. 'הוא תומך בטרנספר! איך אפשר להעביר תושבים?' יטען האזרח וכמעט בצדק. ולמה כמעט? מכיוון שלאחרונה יצא ליברמן ביוזמה קצת שונה: 'חילופי שטחים' הוא אומר עתה. 'שהם יקבלו את הערים הערביות בשטחנו, ואילו אנו, נשמור את ההתנחלויות' מציע. וכעת רק הפראנואיד יוכל לראות רמז לאותה גזענות ידועה. ולכן אומר: דעה זו מקורה בשגיאה.

ולסיכום כמה נקודות קצרות:
א. נדמה, ולא בפעם הראשונה, שדעת הציבור נלקחת היישר מאגדות כגון זו שפיסקה המתחילה.
ב. ללא כל קשר לדעותיו המדיניות של ליברמן, עדיין ישנו הרושם העז שמדובר באדם כוחני ושלילי עד מאד, שנפתחות נגדו חקירות על ימין ועל שמאל. אולם זה כבר סיפור אחר כמובן.
ג. חייב אני לציין שדעותיי אינן קרובות באף אספקט לאלו של מר ליברמן, ואפילו היו, עדיין קשה היה לי לתמוך בזה שמרביץ לילדים קטנים ואז רץ להגיע לפשרה. אולם, כפי שמלמד קטע זה, אין הדבר אומר שאני מסכים להטחת כל תיאור גנאי בו באופן אוטומטי.

ובקטנה קצרצרה:
1.ממלכתי! ממלכתי תמורת קוד matlab עובד של גזירה מהירה בזמן אמת לסיגנלים עם רעש! כל מי שיש לו מוזמן לשלוח לאימייל המלכותי (ניימן מוציא את תסכולו מהאוניברסיטה על קוראי הבלוג המסכנים).
2. אני מודע לחלוטין שהפוסט נכתב באיחור היסטרי. שתי סיבות לכך: א. נאומו של ליברמן אתמול בכנסת גרם לי לחשוב עליו. ב. אני חי במישור זמן שונה משאר בני האדם. איתכם הסליחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting