אנימציה מודרנית (חלק א’)

אתה יודע שזה עומד להיות קלאסיקה בגלל שזה בשחור לבן.

להלן מספר סופרלטיבים המתאימים לשתי היצירות עליהן אנו עומדים לדבר היום: הן בשחור לבן. הן גותיות, קצת מפחידות, בעלות קסם שחור, משתמשות בכל גוון של אפור שהאנושות המציאה אי פעם, מושפעות מסרטו הקצר המופתי של טים ברטון: וינסנט – ומהוות ברבור שונה בז’אנר סרטי האנימציה הקצרים.

ולהלן כמה פסקאות המתאימות לכל אחת מהיצירות בנפרד:

The Mysterious Geographic Explorations of Jasper Morello
 Jasper Morello

סטימפאנק הוא תת ז’אנר של מד”ב אשר נוצר בשנות השמונים-תשעים של המאה הקודמת. סטימפאנק מאופיין אך ורק על ידי המקום בו מתרחש הסיפור: תקופה בעבר, או עולם שמזכיר תקופה בעבר, אשר אליו הגיעו התפתחויות טכנולוגיות מוקדם מהרגיל. למה קוראים לזה סטימפאנק? דמיינו ספינות קיטור עפות ואז תבינו.

הגילויים הגיאורפיים המסתוריים של ג’אספר מורלו, סרט אוסטרלי מצויר קצר (בן 26 דקות), מציג את עולם הסטימפאנק האמין ביותר שראיתי אי פעם – לפחות מבחינה ויזואלית. אנגליה הויקטוריאנית, עם ספינות הקיטור הכבדות שלה, הופכת לעולם מדהים ביופיו. ספינות הקיטור הכבדות הופכות למכונות אוויר יפיפיות. עם צדדים חשופים וגלגלי שיניים בכל פינה. מעולם לא ראיתי משהו אפור ומשעמם כמו מכונה ממומש בצורה כל כך רומנטית ואסתטית. את מקומו הויזואלי המרכזי של העולם בסרט מדגישה העובדה ששאר הדמויות נראות כצלליות בלבד. פעם ראשונה שאני רואה סרט המשתמש בטכניקה זו (למרות שאני בטוח שחצי מהקוראים חושבים וודאי שהיא מיושנת להפליא).

 Jasper Morello

מעבר לויזואליות מדהימה, מתגאה הסרט גם בעלילת הרפתקאות ששאלות מוסריות בצידה. כאשר מגיפה מסתורית מאיימת על ארצו וחיי אשתו, עולה הנווט, ג’אספר מורלו, למסע לארץ רחוקה המכילה את המרפא למחלה. המסע מלא, כמובן, בסכנות לא צפויות – ושאלה מוסרית אחת גדולה בה מתמקד הסרט בדרך חזרה. שלושת גיבוריי הסרט הם סטריאוטיפים קלאסיים של ספרות המאה ה – 19. ג’אספר מורלו הוא הג’נטלמן מגלה הארצות הנועז, קפטן הספינה הוא גוץ שמנמן וגס – והרופא? הוא פסיכופט. כמו שצריך.

הסרט היה מועמד לאוסקר בקטיגוריית הסרט הקצר בשנת 2005 (אולם לא זכה). לעומת זאת, הוא כן זכה בהרבה פרסים אחרים (קריאת שמחה!) ומהווה את הראשון בסדרת סרטים קצרים על מסעותיו של ג’אספר מורלו.

לטעמי, זו התחלתה של קלאסיקה.

Limbo
 Limbo

לא הרבה ידוע על המשחק לימבו, אולם המעט שכן ניתן לראות מלהיב המוני גיימרים ברשת, שמחפשים כל הזמן משהו שונה.

ההתלהבות נובעת מהטריילר המדהים שעלה לא מזמן באתר הרשמי של המשחק. ע”י שימוש פשוט במשחקי אור וצל, אנימציית שחור לבן – ועיצוב גותי ושחור, נוצר מראה חדש. מראה שאינו דורש מאמצי חישוב מיוחדים מהמחשב – אולם עדיין יפה לא פחות ממשחקים שמוציאים לכרטיס הגראפי את המיץ.

הפרטים היחידים הנוספים על המשחק הם שהוא מפותח על ארנסט ג’נסן (Arnt Jensen), ונתמך ע”י הממשלה הדנית. היות ותמונה אחת שווה אלף מילים – וסרטון הדגמה שווה מליון – נראה שזה מספיק בכדי להלהיב את השחקנים.

 Limbo

עדכון: זה כנראה לא אחד הפוסטים הטובים של אי פעם, אבל אחרי שראיתי אותו עכשיו עם התמונות, אני נוטה לחשוב שהוא אחד היפים ויזואלית שפורסמו בבלוג זה. (נו, רגע של גאווה על זה שיצא לי משהו יפה. בדר”כ אני מתמחה בלבנות דברים שעין אנוש לא מצליחה לעכל.. :-)).

פורסם בקטגוריה אנימציה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 Responses to אנימציה מודרנית (חלק א’)

  1. מאת טלג‏:

    בן אדם !
    הפוסט שלך היה מרחיב אופקים עבורי, תודה רבה 🙂

    טלג

  2. מאת ניימן‏:

    נו, אני אביא לך את הסרט פעם הבאה שניפגש. שיהיה לך במה לצפות עם החברה 🙂

  3. מאת ליידי קילדר‏:

    הסרט אכן נראה יפייפיה. גם המשחק, אם כי קצת מאכזב שכל “התפאורה” המדהימה הזו היא רק בשביל משחק פלטפורמה.
    יצא לך לשחק בArcanum: Of steamworks and Magick Obscura? זה בסגנון משחקי תפקידים/קווסט. מאוד נהניתי מהמשחק, מהדמויות, מהסביבה והעלילה. דווקא הוא נקטל לא מעט בביקורות, אבל זה לא הפריע לי להתמיד בו כמעט עד הסוף. בכל מקרה, זה המשחק היחיד שאני יכולה לחשוב עליו כרגע שממש מתקיים בעולם סטימפאנקי, ועל זה מגיע לו כבוד:-)

  4. מאת ניימן‏:

    נו, זה מאכזב אותך בגלל שאת לא בקטע של משחקי פלטפורמה 🙂 אני, לעומת זאת, ממש מרוצה מזה שיהיה משחק כל כך יפה בז’אנר שאני מחבב (זה מנקה לי את הראש).

    המפף. לא שמעתי על Arcanum. אנסה לחפש. אני חולה על סטימפאנק (שילוב של עתיק וחדש זה בול בשבילי), ואני לא מכיר מספיק יצירות בנושא..

  5. מאת שיה‏:

    כבר מזמן רציתי להגיד תודה. ראיתי את הסרט הנפלא על ג’אספר מרלו. ומהתגובות הגעתי לשמוע את זה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting