אדריאן שלי, אמון הדדי וחמורוטק

אדריאן שלי, שחקנית מוכשרת, יהודיה כשרה (שם המשפחה המקורי שלה היה ‘לוין’) ופרסונה ידועה בעולם הסרטים העצמאיים, נמצאה בתחילת החודש ללא רוח חיים. בעלה גילה אותה, תלויה בעזרת סדין במקלחת, בדירה ששימשה אותה כמשרד לעיתים. החשדות הראשוניים דיברו על התאבדות (נו, היא נמצאה תלויה) או רצח ע”י בעלה (שכאמור: מצא אותה). בהמשך גילו עקבות רגליים במקלחת, שלא ייתכן שהשתייכו למנוחה (היות והיא מתה עם גרביים לרגליה). חקירה נוספת בעניין הובילה לפועל בניין בן 19 שעבד באיזור. ככל הנראה הוא הסתכסך עם שלי לאחר שזו התלוננה על רעש. הנה לכם עוד סיבה מיותרת למות.

לא הייתי יודע דבר מכל זה לו לא הייתי הולך לחמורוטק ביום ראשון. בעצם, אפילו לא הייתי יודע מי היא אדריאן שלי, איזה סרטים עשתה, וכמה נהדרת היא כשחקנית בלעדיהם. דיברתי כבר לא מעט על המיזם בפוסטי אירועי השבוע האמיתיים, אבל הנה תקציר למי שעוד לא שמע: כמה סטודנטים לקולנוע מאוניברסיטת ת”א, מהסוג שמזריק סרטים לורידים – מארגנים הקרנות חינמיות כמעט כל יום ראשון. כל אחד מהמארגנים מתמחה בז’אנר שונה: קומדיה, אימה, מתח, דרמות וכדומה – וכשהוא מביא סרט מאותו ז’אנר, הוא משתדל שיהיה זה סרט כמה שיותר איכותי וכמה שפחות מוכר לקהל הרחב. עד היום הצלחתי להגיע להקרנות פעמיים. בפעם הראשונה הוקרן תיק אלצהיימר, סרט מתח זר שזכה באוסקר הבלגי ב – 2003. בפעם השניה, אתמול, הוקרן סרטה השני של אדריאן שלי: אמון הדדי של האל הארטלי. שני הסרטים היו מצוינים. על שניהם לא הייתי שומע, שלא לדבר על רואה, בחיים.

בבוקר יום מסוים קמה מריה (אדריאן שלי) ליום של סדרת אירועים מצערים: היא גילתה שהיא בהריון, גרמה בשוגג למות אביה מהתקף לב, נזרקה ע”י בן זוגה, גורשה מביתה, עברה נסיון אונס – והכי גרוע: החתול שלה מת (טוב לא. אף אחד לא עד כדי כך אכזר). בבוקר אותו יום קם מת’יו (מרטין דונובן), קיבל קריזה על מקום עבודתו, תקף את הבוס והתפטר רק בכדי לחזור לחייו האומללים עם אביו. רצה הגורל, או תסריטאי הסרט, ומריה ומת’יו נפגשים במקרה – ומפה מתחילים העניינים להתגלגל. לא אנסה לתאר את שאר העלילה: הבעיה עם סרטים עצמאיים היא שקשה לצייר אותם באופן מושך. אציין, כמובן, שהדמויות מרתקות, לא מעצבנות (יענו: לא טיפשות), ומאד-מאד אנושיות עם המון חוכמה. עם מריה לצורך העניין, הייתי כנראה מתחתן לו הייתה בחורה אמיתית. אציין גם שהסרט היה *מדהים*, ולא סתם נחשב לאחד מפניני הקולנוע העצמאי בשנות התשעים. הוא גרם לי לשכב במיטה ולהגות באירועים זמן רב לפני שנרדמתי – כמו שסרט מסוג זה צריך.

והערה אחרונה, שחייבים להוסיף, הוא שאת הסרט לא ניתן למצוא אפילו באוזן השלישית(!). למעשה, הוא הוקרן מקלטת בת 14 שנה שהוקלטה מערוץ ארבע. האיכות הירודה לא הורידה יותר מדי מההנאה. בעידן האינטרנט ניתן כמובן להשיג אותו באמצעים חוקיים יותר או פחות. באחת העטיפות שראיתי הוא מתואר כ”קומדיה קצת מעוותת”. איזה תיאור נפלא.

תציעו לאנשים כרטיסים חינם לסרט בקולנוע, אפילו כזה שאף אחד לא רוצה לראות (בלגן בחווה למשל), והם יקפצו על העגלה בלי למצמץ פעמיים. ירגישו כאילו זהו בפרס. אבל תציע לאנשים סרט חינם, כזה שלא מוקרן בשום מקום בתשלום ולא נמצא באכסניה יוקרתית – והם ידירו רגליהם, אפילו אם הוא ממש מצוין. ולמי שלא הבין: בחמורוטק השבוע היו 20-25 אנשים. ממש לא מספיק לטעמי למקום שמקרין סרטים כל כך טובים באפס שקלים. המארגנים, אותם אני לא מכיר באופן אישי (כלומר: לא החלפנו יותר מכמה משפטים), לא מרוויחים כסף מהעניין – וגם אני לא. אבל חבל לי קצת לראות את אולם פאסטליכט החביב באוניברסיטת ת”א חצי נטוש. למעשה, המטרה העיקרית של פוסט זה הייתה להפציר בכם לבוא ולעזור למלאו! מידע על הקרנות עתידיות ניתן לקבל אם נרשמים לרשימת התפוצה באתר הרשמי החובבני – או, לחילופין, ניתן לעקוב אחרי ימי א’ באירועי השבוע האמיתיים שלי.


1. בסלאשדוט פרסמו ביקורת ראשונה על הספר החדש של הינליין (סופר שמת מזה זמן רב, אולם ספר חדש שלו התגלה לא מזמן).

13 תגובות

  1. מוטי הגיב:

    אויש.
    כמה חבל על אדריאן שלי.שחקנית מצוינת ואשה יפהפיה.

  2. ניימן הגיב:

    מסכים עם כל מילה.

  3. מוטי הגיב:

    ועוד משהו.
    מוזר שלא הכרת את האל הארטלי ושאין את אמון הדדי באוזן.
    האיש סך הכל הוא סוג של בון טון בארצנו.
    אני זוכר למשל ששידרו בערוץ ארבע (כנראה באותה הזדמנות שאנשי החמורוטק הקליטו?) ספיישל האל הארטלי.
    נדמה לי שזה היה לכבוד ביקור שלו בארץ.
    דוגמא אחרת היא סרט בשם “חובבנים” שעלה הלקרנות מסחריות בבתי הקולנוע ואת הסרט “הנרי פול” אפשר לתפוס מדי פעם בערותי הסרטים השונים.

  4. ניימן הגיב:

    ראשית, אני לא כזה חובב קולנוע גדול. ההכרה שלי לא עוברת בהרבה את להיטי המיינסטרים + ביקורות בעין הדג.
    שנית, השם היה מוכר – אבל אין לי מושג מאיפה. אחרי ההקרנה ישבתי עם איזה סטודנט קולנוע וניסינו להבין למה השם צילצל לי מוכר. בסופו של דבר הגענו למסקנה שבחיים לא שמעתי על אף סרט שהוא עשה, כך שזה כנראה בגדר נס 🙂

    ובאמת הופתעתי כשהם אמרו לי לגבי האוזן. עד היום חייתי בהשלייה שיש שם כמעט הכל.

  5. סנדי ש הגיב:

    אוי,הרי שמת תמונה שלה לפני שני פוסטים ועכשיו אתה מספר שהיא מתה מוות מחורבן כזה. זה ממש מוזר ועצוב
    ראיתי את הסרט הזה כשהייתי חיילת. פעם אם היית רוצה להיות בעיניינים היית צריך לראות סרטים של האל הרטלי ושל מייק לי והם היו די מוכרים פעם.
    למעשה אני נזכרת בסרט הזה הרבה, כל פעם שאני צריכה לנקות את המקלחת.
    זה ממש עצוב.

  6. ניימן הגיב:

    הסצינה של ניקוי המקלחת היא אכן אחת זכורה (טוב נו, ראיתי את הסרט לפני יומיים. כל הסרט זכור לי כרגע).

    וביום שבת לא ידעתי שהיא נפטרה. זה סתם היה צירוף מקרים מוזר שכזה..

  7. איקסג1 הגיב:

    בלחי החמור, חמור חמורוטק, בלחי החמור, הקרנתי ל – 1000 איש.

  8. gi הגיב:

    בטח שאפשר להשכיר את “אמון הדדי” מהאוזן השלישית, ככה אני ראיתי אותו. האל הרטלי במאי ענק [לרוב הוא עושה הכל בסרטיו- כותב את התסריט, מביים ואפילו כותב את המוסיקה]. מותה של אדריאן שלי היא אבידה גדולה.

  9. איקסג1 הגיב:

    סצינת ניקוי מקלחת??? איפה אזהרת הספויילרים??? 🙂

  10. ניימן הגיב:

    ואללה, כנראה שאתה צודק.
    טען את זה בפני אחד הסטודנטים שם שלא מארגן את ההקרנות, אז יכול להיות שהוא טעה. בכל מקרה, ההקרנה שאני ראיתי הייתה מקלטת וידאו.

  11. עינב הגיב:

    אמון הדדי הוא אחד הסרטים האהובים עלי ביותר, לפני 16 השאלתי את הסרט מדוד שלי שבמקרה לקח מספר סרטים באקראי מספריית הוידאו, איני חובבת סרטים במיוחד מאחר וקשה לי עם חוסר אמינות שקיים בסרטים ולכן אני מעדיפה בעיקר לצפות בסרטי תעודה, אהבתי במיוחד את הסרט מאחר והשחקנים לא היו מוכרים, והעלילה היתה מרתקת ומעוררת מחשבה…הסרט כמובן נשאר אצלי ומעולם לא הוחזר לספריה…חטא קטן שלי אבל תודו ששווה…

  12. ניימן הגיב:

    יופי של תגובה! איך הצלחת להתחמק מהקנס…?

  1. 18 בנובמבר 2006

    […] 2. בעכבר העיר טענו ש“הפצצה הגרעינית היא שוס גדול מדי בשביל התייחסות פוליטית צרה“, ואכן, כמה מאמני העיר הסכימו איתם, והרימו את התערוכה New Clear Bomb שנפתחה אמש. נושא התערוכה הוא איך תיראה ישראל אחרי הפצצה האירנית – ”הרגע שלפני הסוף“, ו – 33 האמנים שהתגייסו למטרה מציגים יצירות בנושא. פתוח עד ה – 18.12, המדחס, סלמה 44, קומה ב‘. בתיאום מראש בטל‘ 050-6683248. חינם, וגם גיאחה כותב על זה יותר בהרחבה בעונג שבת. 3. טוב, אם עד עכשיו לא שמעתם על חמורוטק, אז אין מנוס מלהסיק שאתם לא קוראים את הבלוג שלי. איתכם הבושה! (טוב, נו – לא). בינתיים אנשים מתים ממשיכים להכתיב לחמורוטקים את התוכן, והיום הם מקרינים את Il Mercenario, כמחווה לג‘ק פלנצ‘ו שנפטר לפני שבוע וחצי (בשיבה טובה). 20:00, אולם פאסטליכט, בניין מקסיקו אוניברסיטת ת“א. הכניסה חינם – ולא לדאוג, זוהי רק הסנונית במבול הסרטים החינמיים שנוחת עלינו השבוע. מי צריך בתי קולנוע בכלל? 4. והנה, כבר באייטם הבא יש לנו עוד סרט חינם. המשכה של ידידות מופלאה הוא שמה של סדרת הרצאות בסמינר הקיבוצים העוסקת ביחסי גומלין בין קולנוע, היסטוריה, חברה ותרבות. מה זה אומר מבחינתנו? שבמהלך הסדרה יקרינו פעם בשבועיים קלאסיקה קולנועית, ושבוע אחרי זה תינתן הרצאה שקשורה אליה. היום מקרינים את מרד הנעורים הסופר-קלאסי של ג‘יימס דין. 16:00. סמינר הקיבוצים, בניין ב‘ אולם 5. חינם. פרטים והרשמה באימיילים dina_sha@smkb.ac.il או dani_bar@smbk.ac.il. יש גם טלפון ועוד פרטים פה. 5. מי שלא אוהב סרטים מוזמן לבוא לליין ההופעות החינמי של אברקסס (לילנבלום 40) היום. יש את לרוז-סאבו-קותי, אקסום, קרני פוסטל ואוריג‘ה. כל זה ועוד במחיר המציאה של אפס(!) שקלים (למרות שגם דולרים ויורו יתקבלו בברכה). מ – 23:00. 6. מאור כהן מתקלט אייטיז, סבנטיז ויציאות מהפיפטיז בברצ‘י (הלל הזקן 10) – מקום שצמוד לנורמן אך עדיין מעולם לא נכנסתי אליו, וקצת לא נעים לי. 22:00. חינם. 7. בשבת הקרובה יצוין היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. צוותא (אבן גבירול 30) בחרו ”לחגוג“ אותו דווקא היום עם אירוע בשם ”אל תקרא לי מותק”. האירוע יפתח סדרה של ערבי ”ניצוצות של הבנה“, אשר מטרתם היא לקיים שיח יהודי-ישראלי סביב ערכים חברתיים-אינטלקטואליים (איזה תיאור כללי וחסר מידע). בערב נוכחי יועברו מסרי זעקה והתרסה נגד אלימות וידברו גם על כוח נשי. כל זאת ייעשה בעזרת קטעי תיאטרון, מחול, שירים ודברים מבית אנשים שונים כמו: מיקה קרני, מיקי שביב, יסמין אבן, רננה רז, אפרת מישורי, שהרה בלאו וח“כ זהבה גלאון. יום ב‘ (20.11) 1. ידידי השכחת הוא פרוייקט מעניין של הלל באוניברסיטת ת“א. המטרה המוצהרת היא להפגיש בין אומנים מהחברה הישראלית לבין פייטנים מעדות שונות. בדר“כ זה אומר הרבה מוזיקה מכוונת טקסטים מעניינים של אמנים מוכרים – ושיח בנושאי היום. במפגש הקרוב יתארחו ירמי קפלן וליאור אלמליח – מה שמבטיח מפגש מרתק. 18:15, אוניברסיטת ת“א, בית התפוצות, אודיטוריום ”גני ציון“. 20 ש“ח לסטודנט, 40 ש“ח לאחרים. 2. והנה הפתעה: לבונטין 7 עורכים עוד אירוע מקורי ומעניין היום! נפלתם מהכסא, נכון? הפעם מדובר על מרתון מוזיקה יהודית, שייתן ייצוג למוזיקה אשכנזית מסורתית – אך גם לעדות המזרח. מופיעים: יאיר דלאל (מוזיקה עיקרית), חגי בילצקי, איל תלמודי והלל אמסלם (מוזיקה צפון אפריקאית), דוויז‘ען אוי (כליזמרים) ובסוף: טריו קרפיון של הכנר דניאל הופמן. 20:30. 30-40 ש“ח. 3. בתמונע (שונצינו מציעים היום את ההצגה שיחות לילה במסגרת ליין תרבות יום ב‘ שלהם. מה שזה אומר מבחינתנו זה שהמחיר יהיה 25 ש“ח. 19:30. 4. בפוסטה (פלורנטין 5) מופיעים (בחינם כמובן): רני שחר, טל קוהן וקנטרבאס. 21:30. 5. ליין מוזיקת נשמה חדש בשם סול טריין נחנך היום בלאונרה (דרך בגין 148), הפאב של הכדורגלנים שטארובר את ברומר. מדובר בליין ירושלמי ותיק ומצליח העושה עכשיו את צעדיו הראשונים בעיר הגדולה (יותר). המוזיקה תהיה ”מוזיקת נשמה עם נגיעות פאנק שמנוגנת היישר מהתקליט“. נשמע מעניין. מ – 22:00, חינם. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting