הדיאלוג הפולני: סיכום ומיקסטייפים להכנה

הקדמה
זה כבר שש שנים, נראה לי, שאוניברסיטת ת”א עורכת פרוייקט חילופי משלחות עם פולין. בסוף מרץ מגיעה לארץ קבוצה של 15 ילדים בהירי שיער (גיל ממוצע: 20). באמצע אפריל חוזרת קבוצת ישראלים בשלים לפולין (גיל ממוצע: 25). באמצע, מנסה ניימן אחד להתאושש משלושים שעות שינה בשמונה לילות. אחרי זה מתפלאים שיש לי שקיות מתחת לעיניים.

כן כן, השנה השתתפתי במשלחת. החלק הראשון, של אירוח הפולנים בארץ, הסתיים בסופ”ש האחרון. תחילה חשבתי לכתוב איזה פוסט סיכום שיתאר מה קרה בו. אחרי זה החלטתי שתיאור מעללי במשך שבוע יעניין רק את קוראי ישראבלוג.

אז למה בכל זאת יש פה פוסט? או. טוב ששאלתם. בתור איש טוב ורחום, ייתכן והתחייבתי להכין לפולנים מיקסטייפ אחד, או שניים, או ששה, של מוזיקה ישראלית. ייתכן גם, שחלק מהמיקסטייפים עוסקים בז’אנרים מוזיקליים שהם לא באמת כוס התה שלי – ואפילו באלו שאני כן מכיר, לא תזיק עזרה. פירוט יובא בפיסקה הבאה – וכל מי שרוצה לסייע מוזמן לשלוח הערות או מיילים מפורטים וארוכים. כל עזרה תתקבל בברכה. הפרס? לאחר שאחזור מפולין תהיה פה סדרת פוסטים על תרבות אלטרנטיבית פולנית. באמת! כבר יש שם חבר’ה שאחראים על חינוך האלכוהול שלי, הסצינה האנרכיסטת, המוזיקלית, האמנותית האלטרנטיבית וכו’.

תמונה של משהו בפולין.

לסקרנים מביניכם יש רשימת אנקדוטות מהשבוע בסוף הפוסט.

שורה תחתונה
השורה התחתונה כאמור עוסקת במיקסטייפים. כולם, ללא יוצא מהכלל, מעדיפים דברים בעברית – אבל לא בטוח שאתחשב בכך. הנה הפירוט:

אנת’וני: לבחור היקר שהתארח אצלי השבוע מגיע שאקדיש לו את כל הזמן שבעולם. הסגנונות האהובים עליו נחצים בין מוזיקה קלאסית שורשית, לבין מוזיקה שחורה. מהמעט שהספקתי להשמיע לו, כבר ניתן לדווח על התאהבות ב – Zvulun Dub System. אפשר להאשים אותו?

אלה: פולניה שלומדת ומדברת עברית קלוקלת. משהו מגניב, לשמוע בחורה נאה בת עשרים עם מבטא פולני של מישהי בת שמונים. היא אוהבת תרבות אנרכיסטית, רחוב, פאנק ומטאל – כך שקל לנחש איזה מיקסטייפ מכינים לה. מבירור מהיר, נראה שהיא מעדיפה את היצירות הקליטות והמלודיות בז’אנרים הנ”ל.

מרת’ה: היהודיה היחידה במשלחת. אוהבת, כמה פשוט, אינדי רוק. איזה יופי, איתה יהיה לי הכי קל :]

מריה: מריה אוהבת צ’יל אאוט רוק\פופ, מה שזה לא אומר, והזמרת האהובה עליה היא Feist. השבוע של מריה היה בסימן לב שבור, כך שייתכן שאתעלם מטעמה המוזיקלי ופשוט אכין לה דיסק שירי התגברות על אהבה. יש הצעות?

אלכסנדרה: כל השבוע הלכה הקבוצה לדאנס ברים גדולים, בעוד שאנת’וני ואנוכי עשינו סיור בסצינת הפאבים הקטנים ומיוחדים של ת”א (המנזר, ריף ראף וכדומה). רק בלילה האחרון, גיליתי שאלכסנדרה סבלה מכל שניה מהדאנס ברים, והייתה מצטרפת אלי כהרף עין לו רק ידעה על האופציה. בתור פיצוי התחייבתי להכין לה מיקסטייפ בסגנונות האהובים עליה: ג’אז ומוזיקה אינסטרומנטלית. ת’אמת? שני סגנונות שהם לא הצד החזק שלי. אני מכיר שמות אמנים, אבל לא יותר מדי אלבומים.

ורוניקה: הבחורה הכי מתוקה בקבוצה אוהבת דברים מיינסטרימיים קופצניים ושמחים כמו: ג’י זי, אקון או גוון סטפני. יש לכם הצעה מיוחדת שניה לפני שאני שולח לה את את הפלייליסט של גלגלץ?

עוד תמונה של משהו בפולין.

וסיכום השבוע בנקודות
1. ‘אבו חסן!’, ‘אבו אדהם!’, ‘אבו חסן!’, ‘אבו אדהם!’ – ויכוח אלים ביני לבין ח’ חושף בפני הפולנים, לראשונה, את חשיבות מלחמת החומוס בארץ. בהמשך השבוע הושגה שביתת נשק קרה בין הצדדים (למרות שלכולם ברור שאבו חסן שולת!!1)

2.
“אלוהים, תל אביב כל כך יפה!” אמר אחוז ניכר מהפולנים לאחר שח’ הוליך אותם במשך חמש שעות במסלול גאוני ופתלתל שהבליט אך ורק את שש הנקודות היפות בעיר. ועל זה אומרים: אין כלה לא יפה, יש תאורה לא טובה.

3. “זה נכון שנהגים צופרים בישראל?”. אנתוני, תמים שכמותו, מספר על אגדה ששמע. לרגע אחד הוא לא האמין כמובן שזה נכון – עד שצפרתי.


4.
ראשון בערב: אוכלים ארוחת ערב בבית הקפה ליד האוניברסיטה. הבחור לידי מבקש שאזמין לו משהו “אותנטי” מהתפריט. אותנטי? בבית קפה תל אביבי? גירדתי את הראש, ומאחורי האוזן – ובסוף יצאה הזמנה לסנדוויץ’ סביח. איך היה? בואו נגיד שעובד זה לא.


5. ירושלים: תשעים אחוז מהפולנים הלכו לבדוק אם אלוהים יקבל את הפתקים שהם שמו בכותל, למרות שאינם יהודים. דווקא הישראלים, אלו בעלי הזכות המולדת למשאלות, נשארו קצת מאחור.

6. לילה בירושלים: כמעט כל חבר משלחת בא מצויד בארבעה בקבוקי וודקה. יש להם סטריאוטיפ להצדיק לחבר’ה האלה. זעזוע א’: בקבוק של הוודקה הכי איכותית ששתיתי אי פעם, עולה בפולין בערך כמו כוסית קטנטנה בפאב תל אביבי. זעזוע ב’: כמעט כל בקבוקי הוודקה סוימו כבר בלילה הראשון. אמרתי כבר שיש להם סטריאוטיפ להצדיק?

7. עוד בירושלים: ניצלתי הזדמנות להכיר לתיירים עוד כמה מאכלים: כדורי הפלאפל הענקיים בעיר העתיקה היו מעדן כמו תמיד. שווארמת מושיקו במדרחוב הוגשה בזלזול מסוים והייתה ממוצעת ומטה.

8. שאלה: איך אומרים כפייה בפולנית? תשובה: ערפאתוס. הכל אמת, בחיי.


9. צפון: ביקרתי בנצרת פעם ראשונה בחיי הבוגרים, וליבי נפל מאוהב. עד סוף הסיור הספקתי לקחת את מספר הסלולרי+בית של המדריך, וכתובות של מסעדות מומלצות בעיר בחלוקה ל: חומוסיות, ערבי עממי ו – טאדאם – ערבי גורמה(!). צפו לטיול חוזר ומפורט במאי.

10. צפון 2: אכלנו וביקרנו בקיבוץ. נראה לי שהצלחנו להשיג לפחות מתנדב אחד לשנה הבאה.

11. הפולנים ממשיכים להצדיק את סטריאוטיפ השתייה: בארוחת הערב שתה פולני ממוצע בין 8 ל – 10 כוסות יין. בחגיגת השתייה שאחרי זה, הוא ניסה לשתות את משקל גופו בוודקה ובירות. לא, אני לא מדבר רק על הבנים.

12. חמת גדר: לכל הפולנים יש כרס בירה מוחבאת. איזה הפתעה.


13. בין חמישי לשישי, היום האחרון, תיכננתי לישון ארבע שעות. הן קוצרו לשלוש וחצי בגלל סידורים לא-דחופים, וקוצצו בעוד שעה מכיוון שמישהו החליט שיהיה נורא מצחיק לעבור דווקא היום לשעון קיץ. לים המלח, יצאתי על אנרגיות של שרדינגר.

14. “תעזבו אותי, אני לא בן 7”. (תגובתו של ניימן כשאמרו לו שהולכים לרכב על גמלים).
“וווווווווווווווווי! איזה כיף!” (תגובתו של ניימן בזמן הרכיבה על גמלים. מסתבר שאני כן בן 7).

15. ‘ניימן, מה זה שם?’, ‘מה? על מה את מדברת?’. ‘נו – שם’, ‘לאיודע. אני לא רואה כלום’. ‘שחר – מה זה שם?’ <שחר מסתכל ומושך בכתפיו> ‘אני לא יודע על מה את מדברת’. וכו’ וכו’. כך נשמעו השיחות באוטובוס כשעברנו ליד הכור בדימונה. אחרי זה הסברנו להם את הבדיחה.

16. אגב, כך נשמעו גם השיחות כשעברנו ליד פ”ת. אבל אל תספרו לאף אחד.
(סתם. לא עברנו ליד פ”ת, היות והיא לא קיימת)

17. השבוע נגמר במסיבה פרועה בביתו של עבדכם הנאמן. סיכום: היה כיף, מתיש, ואני יודע לא פחות משש סודות כמוסים של אנשי המשלחת. ממש הפכתי לידיד ההומו של כולם – ואפילו בלי להיות גיי. אה כן, למדתי גם 60 מילים בפולנית, כללי דקדוק בסיסיים ושני פועלים בכמעט כל הזמנים. כיף ללמוד שפה זרה :]

פורסם בקטגוריה ניימן באירופה (1). אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

24 תגובות על הדיאלוג הפולני: סיכום ומיקסטייפים להכנה

  1. מאת לרמן‏:

    ניימן, מהן שש הנקודות היפות בעיר? איך הגעת לכל כך הרבה בכלל?

  2. מאת ניימן‏:

    בוא נראה אם אני זוכר: איזור מוזיאון תל אביב ובניין האופרה, שדרות רוטשילד לכל רוחבן, נווה צדק וסוזן דלל, הטיילת והים, יפו העתיקה – וחסרה לי נקודה אחת שברחה לי כרגע.

    איך הגענו אליהן? ברגל. הרבה שעות הליכה.

  3. מאת סנדי ש‏:

    אם יש מישהו שמתאים למשימה כזאת, זה אתה!
    כל הכבוד.

    היה בוודקה שלהם גיבעול או עשב? בפולנית שלי יש.

  4. מאת ניימן‏:

    בחלקן היה, בחלקן לא. ת’אמת? אני לא זוכר את השמות של רוב המשקאות (תזכורת עצמית: להשיג את השמות). היו כמה בקבוקי זוברובקה (וודקת עשבים שיש גם בארץ), והיה גם בקבוק של וודקה מנטה מצויינת.

  5. מאת דואל‏:

    אבו אדהם!
    השתתפתי במשלחת כזו בכיתה י”ב, אלא שאצלנו יחס הגילאים היה הפוך – החבר’ה שלנו היו בני 16-18 ושלהם בני19-21, אבל היה נפלא, ואני עדיין בקשר עם הגרמני שלי.
    ואני חייב לצאת כאן חוצץ ולהגיד שתל-אביב היא באמת עיר יפה, אבל מוזנחת.
    נשמע שנהנית, וזה מה שחשוב. ובכלל, שעות שינה זה ללוזרים!

  6. מאת ניימן‏:

    אני סתם מציק קצת – האמת היא שאני חולה על העיר הזאת – ובצורה הטובה.

    היה מדהים!!!!!!!1 ואבו אדהם טוב – אך רק במקום השלישי אחרי אבו חסן ובהדונס.

  7. מאת fat hobit‏:

    כל פעם שצלחת של חומוס באבו חאסן עלי קראוון מוזמנת, מלאך מקבל את הכנפיים שלו. בכל פעם שצלחת של חומוס מוזמנת בחומוס אבן גבירול שדון מקבל את הקרניים שלו.
    תוספת קטנה:
    מסתבר שעלות חצי ליטר בירה בפאב ממצוע בקראקוב שווה לעלות נסיעה חד כיוונית באוטובוס של דן.
    מה שאומר, שאם בחרתם לעצמכם לארח פולני, וגם אתם משועבדים לנוזל, השחור/הזהוב/האדמדם/ הירקרק (קילקני בסנט פטריק דיי)/וכיוצא בזה. אתם תאלצו לשלם לשניים, או לשתות לבד. ראו הוזהרתם.
    ובנימה אישית, זה ששילמתי על הבירה של אנתוני, זה נחשב שאני סוף כל סוף הזמנתי אותך לבירה ???

  8. מאת אור‏:

    המשלחות האלה הן דבר נהדר. החוויה הכי טובה שלי מהתיכון היא המשלחת הדנית. באופן מפתיע הסיפורים מאוד דומים. וכוללים שתייה.

  9. מאת ניימן‏:

    אין כזה דבר עם אירופאי לא-שתוי, אה? :]

  10. מאת grebulon‏:

    מיקס פאנק לא יהיה שלם בלי השרוט. באינדי הייתי בהחלט מכניס את מד בליס.
    בקשר לג’ז – אולי הדרה, למרות שזה לא ממש ג’ז.

  11. מאת יוחאי‏:

    איזה כיף!
    אתה תהנה בפולין. האלכוהול נורא זול שם, במיוחד הוודקה. ז’וברובקה עם מיץ תפוחים הולך שם חזק. קראקוב היא עיר כיפית: גם יפה וגם חיה (רחוקה מהתסיסה של תל אביב, אבל בהחלט חיה).
    בהצלחה עם המיקסטייפים. יש לך המון עבודה…

  12. מאת ניימן‏:

    גרבולון, ראה מייל בקשר לשרוט. מד בליס כבר שם בצורה טבעית (יחד עם עוד המון רבים וטובים). בג’ז, נראה כרגע שיש מי שעוזר לי 🙂

    יוחאי, הם באמת התעקשו להרוס את זוברובקה עם מיץ תפוחים. אני העדפתי אותה נקיה – עד שיש וודקה עם טעם סביר, למה להרוס אותה?
    בינתיים אני שומע דברים מדהימים בעיקר על וארשה. העלו את הציפיות שלי שם לשמיים..

  13. פינגבאק: ניימן 3.0 » ארכיון » לילה כולו גמל, שבשמים ובארץ

  14. מאת ג'ים‏:

    עד לא מזמן הייתי אומר “אבו אדהם” ללא כל ספק, אבל היום, לאור המעבר של גל (מי שהביא לת”א את חומוס אבו אדהם) ופתיחת “אבו דאבי” – אין כל ויכוח!

    אבו דאבי!

  15. מאת ניימן‏:

    אתה לא יכול לבחור בזה שעוד לא טעמתי. יתוקן בהקדם האפשרי :]

  16. מאת ניצן‏:

    אם זה לא מאוחר מדי, עצה ידידותית:
    אתמול שברתי אתם צום החמץ באבו דאבי. עשיתי טעות והזמנתי את החומוס פול: מדובר בקערה עם עיטור של חומוס על שוליה, ובמרכז אגם שמן זית עם פול. הפול עצמו היה טעים מאוד, אבל כמי שבא בשביל החומוס התברר שזו לא מנה מוצלחת. למרות האמור לעיל, המקום נחמד והשירות סבבה ואין סיבה שלא לתת למנות אחרות צ’אנס הוגן.

  17. מאת ניימן‏:

    מאוחר? לא, עוד לא הספקתי להיות שם. כנראה רק שבוע הבא.

    תודה על העצה :]

  18. מאת מוטי‏:

    אם אתה מגיע לנצרת בחודש מאי, יש מצב שהולכים לאכול חומוס יחד.

  19. מאת ניימן‏:

    ואללה? אעדכן אותך :]

  20. מאת מוטי‏:

    וואללה וואלה.
    אז אל תאכל חומוס בפולין שיהיה לך תיאבון כשאתה חוזר:)

  21. מאת עמית‏:

    אבו אדהם? תעשו לי טובה.
    ההשוואה מביכה כמעט כמו ההמלצה שקיבלתי מעובדת האוזן על אבו אדהם במלרע.
    מכירים את זה שכאילו את רוצה להגעד אבו אדם אבל נתקעת לי הה’ הגרונית הזאת באמצע?

  22. פינגבאק: ניימן 3.0 » ארכיון » הכינו את היומנים: שני אירועי בירה - וקצת על החזרה מפולין

  23. פינגבאק: ניימן 3.0 » ארכיון » נצרת א‘: חומוס בשרביני, כנאפה במוכתר.

  24. פינגבאק: חומוס להמונים » חומוס שרביני, נצרת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting