אונילי במיוזיק רום

ממש נהניתי אתמול בערב. אונילי היא אחלה להקה, והמיוזיק רום, אליו הגעתי פעם ראשונה, הוא מקום מצוין. והכל תודות לנדב, שפגישה מקרית איתו סידרה לי הגעה לחצי השני של ההופעה החינמית הזאת*.


[כבר הבנתם שבחצי מהמקרים אין קשר בין התמונות לתוכן הפוסט? זו תמונה של בליזארד שגנבתי מג’ויסטיק]

ממה להתחיל, מהלהקה או המקום? אהמ, אהמ, אהמ, התלבטות. טוב, מהמקום. אז המיוזיק רום, ששוכן במרתפי בית ציוני אמריקה (דניאל פריש 1, הכניסה מהרחוב), מתחבא מאחורי שלושה וילונות עבים, דלת פלדלת אחת ומרתף אימתני. אפרופו מרתפים, יחד עם לבונטין 7, הלנדן ז”ל ופרינד אנדרגראונד, נראה לי שאפשר להתחיל להכריז על מרתפים כעל השלאגר הבא בעיר. זה פשוט תפור היטב על עיריה שנותנת דו”חות רעש לכל מי שזז (או יושב. או נושם) והיזמים גם מתחילים להבין זאת.

יש במיוזיק רום אווירה חו”לית כלשהי – ולא רק בשם**. השקיעו שם המון בעבודה כדי לתת למקום את האיזון המושלם בין זרוק ומחתרתי לבין מעודכן ומגניב. למשל: בין הגרפיטים הספונטניים על הקירות שזורות כל מיני תמונות סופר-מודרניות (מוצלחות למדי). האווירה אפלולית, אבל מתבקשת מאד במאורת מוזיקה כזו. הסאונד? לעילא. באמת, היה פנטסטי. הביטים של אונילי נשמעו נהדר.

אונילי היא בעצם נטלי אוחיון. ישראלית שגדלה בצרפת, וחזרה אלינו לפני לא הרבה זמן. יש להקה די נרחבת שמלווה אותה, אבל בלי לדעת אם חבריה קבועים או לא, ברור שהפוקוס לא עליהם. הסטייל של אונילי מוגדר במילה אחת כ’אלקטרוני’, אבל כשמרחיבים צריך לספר על גיטרות, תופים וקלידים שמשתתפים בהופעה, ונותנים למוזיקה חיים מעבר להגדרת הז’אנר היבשה. חיים מאד מקפיצים וכיפים שהולכים עם מלודיה טובה.

הופעות אלקטרוניות עם כלים חיים זה משהו שלא רואים פה כל יום. זה לא שאין עוד להקות בסגנון בארץ, אבל הן מעטות יחסית לאמני הגיטרות. מאלו שיצא לי לראות, ולא נזכיר שמות, אף אחת לא הייתה טובה כמו אונילי. לשירים יש קצב מצוין, לראות את המיקסים בזמן ההופעה ואיך עוברים ומשנים אלף ואחד הגדרות, הקלטות וצלילים במהלך שיר זו פשוט חוויה עצומה. להוריד את הכובע בפני הבחור על הסינתיסייזר. חוץ מזה, זו מוזיקה קופצנית שממש מתאימה לקיץ. מאז שעלו המעלות אני מוצא עצמי מאזין הרבה יותר לביטים מלאכותיים מאשר בחורף.

אונילי יהיו בבלוק (דוד חכמי 35) ביום חמישי הקרוב כחימום להופעה\מסיבה של אורגזמיק וקוויזיניר (אירוע מרשים בפני עצמו). רוצים ללכת? לא רוצים? תאזינו לחומרים שיש במייספייס ותחליטו בעצמכם. הם די משקפים, אבל קחו לתשומת ליבכם שבהופעה חיה זה הרבה יותר טוב.

—————–
* לא הייתה הודעה על ההופעה בבלוג, כי אין לי מושג איך מקבלים הודעות על אירועים במיוזיק רום. אתמול ניסיתי להירשם לרשימת התפוצה שלהם. נקווה שזה יעבוד.
** השם לא משהו לטעמי. למה לא בעברית? ואם כבר לא בעברית, אז למה לא משהו מעניין? מה רע ב’המרתף’? ‘התקליטור הכחול’? ‘מרמלדה’ או כל שם לא משעמם אחר? סקר קצר הראה ששמות הפאבים בת”א הם המשעממים ביותר בארץ! בערך כמו כותרת הפוסט הזה. יאללה, שיתחילו להתאים את שמות המקומות לקידמה התרבותית בעיר.

[נסגר לתגובות מחמת ספאם. שלחו מייל אם יש לכם משהו חשוב להוסיף]

פורסם בקטגוריה ביקורת - פאבים, מוזיקה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

20 Responses to אונילי במיוזיק רום

  1. שתי הערות:
    1. לגבי המיוזיק רום, בהתחלה היה באמת למקום ניחוח של חו”ל, אנדרגראונד עם הופעות, אחרי 2-3 ביקורים הניחוח היחידי שיש למקום הוא של סיגריות ויותר מדי מזה. יותר מדי אנשים שבאים לראות ובעיקר להראות (כמו בלנדן ודומיו), תפריט אין כמובן וגם לא חצי מהחבית אם רוצים. חבל כי היה יכול להיות נחמד שם (ביקורת מלאה על המקום בבלוג של עכברוש העיר – http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1230994)

    2. לגבי המרתפים, כבר לפני חצי שנה אופנת המרתפים היתה בשיאה (המקומות שציינת ונוספים), עם בוא עונת הקיץ יש דווקא קצת ירידה. השמועות אומרות (לא בדקתי באופן אישי) הלנדן שנסגר לעונת הקיץ כדי לעשות קופה באפטאון בנמל, נפתח דווקא מחדש עם מפעילים אחרים.

  2. מאת ניימן‏:

    1. אל תספר לאף אחד, אז לא הזמנתי כלום ככה שגם לא הסתכלתי אם יש או אין תפריט. החברים שאיתי לקחו בקבוקי בירה, מה שבאמת נראה מוזר. עכשיו אני גם יודע למה (לא שאלתי אותם..). אניווי, סיגריות לא הרחתי אתמול, אבל אולי זה סתם מזלי הטוב (וזה גם לא מפריע לי. למעשה, אני נגד חוק העישון למרות היותר לא מעשן). וגם לא הייתה הרגשה של לראות ולהיראות – אפילו עשירית לא דומה לאווירה שאני לא סובל בלנדן.

    אבל, לא הייתי שם מספיק זמן, אז אולי פיספסתי את הכל. ואולי זו ההופעה שהשרתה אווירה מסוג מסוים.

    2. כן. צודק. זו אכן לא אופנה חדשה, סתם במקרה שמתי לב אליה אתמול :]

    3. היעדר חצי מהחבית זה אכן שערוריה.

  3. יכול להיות שבהופעה אתמול באמת היה קהל שונה מהפעמים שהייתי שם. אגב היה מלא?
    מילה לגבי העישון במקום, גם אם אתה נגד החוק או בעדו, כשמעשנים שם במרתף יותר מדי אנשים עם כל הדלתות והוילונות ומה לא העשן נשאר בפנים וממש ממש אי אפשר לנשום או לראות (וגם לא לשמוע – אבל זה בגלל המוסיקה…)

  4. מאת ניימן‏:

    היה מלא למדי, אבל לא צפוף. הגעתי באמצע ההופעה ותוך חצי שניה עמדתי בשורה הראשונה אפס מטר מההופעה. זו תפוסה טובה במילון שלי :]

    ואתה צודק בקשר לעישון במרתף. יש ערבים שבהם הייתי עוזב מקום בגלל עישון, אבל אתמול פשוט לא הרגשתי בו (זה לא אומר שלא היה, אני פשוט מאד לא רגיש לעישון..).

    אגב, רציתי לציין קודם שקצת מצחיק שהגבת פה בערך חמש דקות אחרי שנתקלתי בבלוג שלך לראשונה. יופי של בלוג, הוא נכנס אוטומטית למועדפים שלי.

  5. מאת candy‏:

    דווקא רציתי ללכת.שמעתי על זה באותו היום בבוקר, אבל בוא נגיד שלא ממש יכולתי להחזיק את העיניים להופעה שמתחילה בחצות:)

  6. מאת ניימן‏:

    שעות השינה שלי חזרו לאחרונה לימי הפוסט-שחרור. אני הולך לישון בערך כשהשמש זורחת. אווירת סוף תואר שכזאת..

  7. איך נתקלת בבלוג? אני מקווה שתוסיף אותו לבלוגים המועדפים שלך בצד שמאל, אתה מוזמן כמובן גם להרשם לרשימת התפוצה במייל.
    אני דווקא עוקב אחרי אירועי השבוע בד”כ, עד היום לא יצא לי אך אני מקווה לסקר מדי פעם משהו מההמלצות בעכברוש העיר.

  8. מאת ניימן‏:

    הגעתי דרך הבלוג של MyTaste, שאליו הגעתי דרך חיפוש תמים בגוגל.

    אני עוקב אחרי אתרים עם רסס. זה עובד לא רע עבורי :]

  9. אני מתפלא שלא הגעת אליי גם דרך גוגל, בגלל האכסניה של תפוז אני מדורג גבוה בכל מה שקשור למקומות בילוי. תנסה גם את האתר של MyTaste, למרות שאני מקורב מדובר ברעיון טוב שעדיף בהרבה על כל אתרי המסעדות וכו’ שקיימים היום.

  10. מאת ניימן‏:

    לא אמרתי שחיפשתי מקום בילוי :] בכל מקרה, גם לא נכנסתי לתוצאה הראשונה, ואפילו לא לדף הראשון. סתם מקריות כזאת.

  11. מאת Islay‏:

    לצערך הרב, מרגע שנרשמת לרשימת התפוצה שלהם (והרשימה כנראה מאוחדת עם מקומות אחרים שלהם, אחרת אני לא יכולה להסביר למה לעזאזל אני מקבלת את ההודעות, בחיים לא הייתי שם), תקבל כמות בלתי סבירה בעליל של SMSים מיותרים בשעות הזויות. ולא, אין דרך לצאת מרשימת התפוצה הזו.

    למרות שההודעות הבלתי פוסקות לא עושות לי יותר מדי חשק, תכננתי לקפוץ לשם מתישהו אבל סיפורי הסיגריות פה מספיקים לי כדי לוותר – מעשנים ועוד במרתף סגור?? הגזמה פראית, קשה לי לתאר כמה מרגיז ומבאס אותי לשמוע את זה.

    אבל אונילי מעולים. (:

  12. מאת ניימן‏:

    זה בסדר. את הסלולרי שלי לא הבאתי :] ומיילים? שישלחו כמה שבא להם. אני אתמודד.

    ידוע שלי ולך יש גישה מאד שונה לסיגריות.. :] אבל לשמחתי אפשר לתפוס את אונילי בעוד מקומות.

  13. מאת ניקו‏:

    ואף מילה על יהוא ירון, או שרחמנא ליצלן זאת היתה הבחירה שלך לאותו יום?

  14. מאת דוידסון‏:

    יש תוכניה שבועית באתר של הזאפה
    http://www.zappa-club.co.il/content.php?id=8

    אגב, כשמדובר במקום ששוכן במרכז העיר, שעת ההתחלה המאוחרת של ההופעות מהווה יתרון, לפחות מבחינתי – אפשר להגיע בלי פקקים ולמצוא חניה יחסית בקלות.
    אהבתי גם את המבנה המיוחד של הבמה (עיגול באמצע הרחבה). באופן כללי המקום נותן הרגשה די אינטימית.

    מצד שני, בפעמים שאני הייתי, הסאונד היה קצת בעייתי. (אבל אני מבין קטן מאוד בסאונד, אז אולי מדובר במשהו ספציפי.)

    נקווה שיהיה המשך טוב להייניקן הבימה ז”ל.

  15. מאת ניימן‏:

    ניקו – רחמנא ליצלן, הבחירה שלי לאותו היום הייתה ללמוד עד 23:00 (איום ונורא..). אז הלכתי למה שנשאר פנוי אז :] איך היה אצל יהוא ירון? שפוך רשמים!

    דוידסון – איך לא חשבתי להסתכל שם? תודה. לא חשבתי על הנקודה הזאת של שעות התחלת הופעות (אני תמיד מגיע עם אופניים. אין פקקים, אין בעיות חניה, יש המון זיהום אוויר). באיזה הופעה הייתה הבעיה עם הסאונד?

  16. מאת דוידסון‏:

    זה היה מורגש בעיקר בהופעה של העוגיות (שבקושי הצליחו להידחס כולם לתוך הבמה) – לא שמעו טוב את הסקסופון, וגם השירה לא היתה ברורה.
    (יכול להיות שזה קשור לבלאנס, ולא לסאונד של המקום, אבל בשורה התחתונה זה לא היה נשמע לי משהו)

    הייתי שם גם בהופעה/ת-סטנד-אפ של טל פרידמן והקריות (“אנחנו כאן במעגל של דן שילון, מוקפים בקוקסינלים…”), אבל למי באמת אכפת מהסאונד כשכל המרתף קופץ לצלילי Killing in the Name Of?

    שוב, אני לא מבין כלום בסאונד, אבל נשמע לי הגיוני* שתהיה בעייה מסוימת עם הסאונד כשמדובר בבמה שעומדים מסביבה ב-360 מעלות.

    * http://www.thebestpageintheuniverse.net/c.cgi?u=puns

  17. מאת ניימן‏:

    אני גם לא מוזיקאי (דיון נורא מקצועי, אה?), אבל מה זה משנה איך ממוקמת הבמה? בכל מקרה רוב הסאונד בא מרמקולים ולא מהכלים עצמם, כך שמה שחשוב זה המיקום שלהם. לא?

  18. מאת דוידסון‏:

    אם הרמקולים “מאחורי” הקהל – מאחר ועומדים צמוד לבמה, הסאונד שמגיע מהבמה (בעיקר בכלים “חזקים”, כמו תופים) עלול להתערבב עם הסאונד מהמערכת הגברה שמגיע מהכיוון השני, וזה אולי גורם למשהו (מצד שני, סראונד נחשב טוב, לא?) . בהקשר הזה כלי מתכת מוגבהים באמצע החדר נשמע כמו משהו בלתי אקוסטי בעליל.

    אם הרמקולים “לפני” הקהל (כמו שנראה לי קורה במיוזיק רום) – צריך לכוון כמה רמקולים על פני ה-360 מעלות, ופה זה כבר נראה לי מתכון בטוח להפרעות בין הרמקולים.

  19. מאת ניימן‏:

    ואללה, לא זוכר איך מסודרים הרמקולים שם.

    יכול להיות שזה לא התבטא בהופעה שאני ראיתי (כי כאמור, הסאונד היה מצוין), משתי סיבות:
    א. בחרתי מקום עמידה מצוין בטעות.
    או ש –
    ב. ההופעה הייתה כמעט כולה אלקטרונית (חוץ מתופים), כך שלא היה יותר מדי דברים שיפריעו לסאונד שיצא מהרמקולים.

  20. מאת מורנה‏:

    pomrock@yahoo.com
    שלח לפה בקשה לקבל את התוכנייה של המיוזיק

סגור לתגובות.