יורה שירים: יהוא ירון באוזן-בר

שאלתי את ניקו בתגובות איך הייתה ההופעה של יהוא ירון ונעה גולדנסקי, והוא לא הסתפק בתשובה פשוטה אלא השקיע ושלח ביקורת מצוינת כפוסט אורח (התפתתי לקרוא לו כשניקו תתחיל לדבר..). רגע לפני שתגשו לקריאה, כדאי שתשמעו שאירועי השבוע האמיתיים יעלו רק מחר בערב (אילוצי זמן), ולא יכללו את יום ראשון. אבל למי איכפת מה קורה ביום ראשון, נכון? :]


[רשום לי שהתמונה מפה, אבל אני לא מצליח למצוא אותה עכשיו. פאדיחה!]

“זה לא זמן טוב לכתוב שירים…” *

בעשרה לתשע האוזן-בר היה עדיין שומם לחלוטין. אחרי לא מעט דיונים אם גם במקום החדש תהיינה שעות ההופעה הרשמיות רק בגדר המלצה, החלטנו לא לאתגר את הסוגיה בביקור הראשון. הבטיחו לנו הופעה כפולה, ששיאה ביהוא ירון, ולא היתה לנו שום כוונה לפספס אותה רק בגלל נימוס תל אביבי קלוקל. הבחור הנחמד שתירגל קולות של ברמן במעלה המדרגות של האוזן, הציע לנו להעביר את הזמן באחד מאולמות ההקרנה הסמוכים, כך שאחרי בירה קטנה (17 ש”ח מוגזמים לבקבוק גולדסטאר. הברז לא עבד באותו ערב) זכינו להתענג על הקרנה פרטית של הופעה של טום ווייטס. לא יעבור זמן רב עד שנגלה שהוא צפוי להמשיך וללוות אותנו לתוך הערב…

“וכל שיר נשמע כמו השיר שהיה כאן קודם…” **

אחרי שספגנו קצת אפלוליוּת אמריקנית מעושנת, עברנו לשבת בבר שהתחיל להתמלא לאיטו, לגמנו עוד בירה והתעלמנו כמו כולם מזה שהשעה תשע – אז היתה אמורה להתחיל ההופעה – עברה מזמן. קצת אחרי עשר, התחילה תנועה ספונטנית לכיוון חלל ההופעות הקטן והאינטימי ולבמה עלתה נועה גולנדסקי, מלווה ביהוא ירון על הקונטרה-בס, אביב ברק על התופים, עומר הרשמן על הגיטרה ובוריס (?) על האקורדיון.

מודה ומתוודה שהיתה לנו התלבטות קשה לקראת הערב המדובר – להגיע לאוזן, או לבחור בהופעה של נגה שלו הנהדרת. למרות שהמטבע שהטלנו רגע לפני היציאה מהבית שלח אותנו לצוזאמן, החלטנו להתגרות בגורל ולחנוך את האוזן-בר המסקרן. בערך בשיר השלישי, התחלנו לתהות אם נספיק לעשות מחטף ולהגיע בזמן לפאב הלילינבלומי. אל תבינו לא נכון, גולנדסקי אינה נטולת חן לחלוטין – הסגנון הקברטי שלה (או כמו שהיא מכנה אותו – מוסיקת ברים עברית) מעניין, יש לה קול לא רע והיא מתקשרת בחינניות עם הקהל (לפעמים אפילו קצת יותר מדי). אבל משהו לא עבד שם בשבילנו. למרות שהקהל נראה מרוצה יחסית (יש לציין שנרשמה במקום נוכחות אוהדת של מיני דודות וחברים) וגם היו שניים-שלושה שירים לא רעים, היא לא הצליחה להבקיע את חומות הקלישאתיות באמירה ייחודית או בביצוע מפיל.

“כי לידי כוכב נולד בזמן שכוכבי דועך” ***

ואז זה קרה. אחרי הפסקת התרעננות קצרה, עלה ירון ולצדו טליה אליאב הנהדרת על הקלידים, ובלי יותר מדי גינונים אחז בקונטרה-בס והחל בהופעה. מהרגע הראשון היה ברור שמדובר במשהו אחר ונטול פשרות. “בעוד אני כותב, יושב ביריון ומחשב איך לקנות אתכם ובדיוק בכמה”***, הוא שר-מטיח בקהל ובמהירה אפשר להרגיש באוויר את ההתעלות מגילוי של משהו חדש. שונה.

את ירון ראיתי בפעם הראשונה כשליווה את רות דולורס ווייס בהופעה בלתי נשכחת בלבונטין, כבר אז עשה רושם של מוזיקאי יוצא דופן. כשהחלו לאחרונה השמועות שהוא יוצא עם חומרים משלו, ידעתי שזאת צריכה להיות חוויה שאסור להחמיץ. ואמנם, הציפיות לא התבדו – מדובר בשילוב נדיר של מוזיקאי מוכשר, טקסטים מורכבים ויכולת הגשה בימתית שלא פוגשים בכל יום. בין צלילי הבס העמוקים הוא עומד על הבמה, יורה בקהל שִירה טעונה בחיצים קטנים ומדוייקים, שלא מהססים לפגוע.

“הרחוב מלוכלך, האוויר פה גונח” ***

קצת אחרי חצות יצאנו לקינג ג’ורג’ ההביל והסואן, מנסים לעכל את הרגעים שחווינו. את הערב הזה פתח לנו טום ווייטס, עוד לפני שהבנו שאנחנו צפויים לקבל בהשראתו אגרוף חזק לבטן. וככל שההשפעה שלו על היצירה של ירון ברורה ומובהקת, היא עטופה במקוריות אמיתית, שמתפרצת מגבולותיה ופורחת בצלילים שמתרסקים לכל עבר. אז עזבו את המילים שמתקשות להסביר ומהרו לתפוס את ההופעה הקרובה שלו. אנחנו נהיה שם.

—————-
* מתוך: “לא זמן טוב”, יהוא ירון.
** מתוך: “עייפות, שיר אהבה”, שם.
*** מתוך: “ערפל סמיך”, שם.

9 תגובות

  1. עז רך הגיב:

    אחלה ביקורת!

  2. ניימן הגיב:

    נכון? גם אני חושב :]

  3. לזרבוי הגיב:

    אכן מילים כדורבנות.
    ואם יורשה לי להתנבא: יהוא יהפוך דיי מהר לאחד השמות החמים בברנז’ה, ותוך זמן לא ארוך יתחילו להזמין ממנו שירים. בדיוק כפי שיהודית רביץ הזמינה שירים מאיתמר רוטשילד כשהיא זיהתה קול ייחודי, כך יקרה גם עם יהוא. ואני מאוד מקווה שזה יסלול תוך שנה-שנתיים את דרכו אל מחוץ לביצה התל אביבית. הוא ראוי לכך, והמוזיקה שלו, למרות האיכויות המפילות שלה, דווקא יכולה לתקשר גם עם קהל רחב יותר לדעתי. ואני מחזיק לו אצבעות.
    דעתי על ההופעה שלו – כאן:
    http://blog.hadugmaniot.co.il/yehu-dot-kontra-bas

  4. ניימן הגיב:

    איך אתה מצליח לכתוב ביקורות על *כל* ההופעות בת”א? :]

    ומי יתן שבמקרה שלך יתגלה שיש נביא בעירו.

  5. ניקו הגיב:

    תודה. הבחור בהחלט הרשים אותי.

    לזרבוי – ההערכה שלך לגבי העתיד נשמעת מאוד הגיונית, למרות שמדובר ביוצר קצת יותר קשה לעיכול מרוטשילד. מצד שני, זה עשוי להוביל לחיבורים מאוד מאוד מעניינים. אחלה ביקורת כתבת שם, ובכלל – כבר הפכת לחלק מקריאת החובה אצלנו 🙂

  6. שרון הגיב:

    כמה מוזר!
    אי אפשר להאשים אותי בחוסר חיבה למוזיקה אלטרנטיבית לגוניה, ועדיין – החוויה שלי ושל שלושת החברים שהיו איתי הייתה הפוכה בתכלית מזו של ניקו. את יהוא ירון ממש לא חיבבנו, ודווקא נועה גולדנסקי, שלא הכרנו קודם, לגמרי עשתה לנו את זה. בשיר הראשון עוד הייתי סקפטית, אבל קצת אחרי זה היא קנתה אותי לחלוטין. גם בשירים וגם בשואו. אפילו חשבתי לגשת אליה ולומר לה אישית, אבל התביישתי :-).

  7. יואל הגיב:

    נו, אז מה עושים השבוע?????

  8. ניימן הגיב:

    מחכים בסבלנות שעתיים :p

  1. 12 באוקטובר 2010

    […] ומתלהב של מעריץ] אני מאזין בשניות אלו לסינגל הראשון (יוטיוב), קיים ונעלם, מאלבום הבכורה של יהוא ירון. מאזין – […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting