גיקדום 13.9.2009

וואו-הווו! בשלישי אני נוסע לכמעט-שבוע בפולין. קצת תרבות, הרבה כדורסל, הרבה רכבות והמון כיף. צפו לחוויות והתרשמויות בחזרה. ובינתיים:

1. סיפור אמיתי: ב – 1946 התחברו להם לזמן קצר שניים, וולט דיסני וסלוואדור דאלי, וניסו ליצור סרט אנימציה בשם Destino. הסרט מעולם לא יצא לפועל, ולמעשה – רק 18 שניות ממנו צולמו. קצת יותר מאוחר, ב – 1999, רוי דיסני – אחיינו של וולט – יצר סרט קצר בהתבסס על אותן 18 שניות, לוח-הסיפור שנותר וסקיצות אחרות. התוצאה? חמודה ונמצאת פה. למה אתם שומעים על זה? כדי שאוכל לשים בראש הפוסט את 'Five O'clock Shadows In Disney-Dali Land' של Todd Schorr. אמן פופ מקסים.

2. האובססיות השבועיות שלי הן דבר משתנה, והשבוע הן עסקו בבירה. אז קצת חדשות בירה: מסתבר שלאורך השנים, כמו בכל העולם בערך, גם בשוויצריה קנו מבשלות בינלאומיות גדולות את אלו הקטנות המסורתיות והעלימו אותן אט אט (מבשלות בוטיק זה סיפור אחר). לפני שנה, למשל, רכשה הייניקן את חברת Eichhof השוויצרית מלוצרן. כמה חובבי בירה לא ממש אהבו את הצעד, והגיבו עליו בדרך היחידה שחובבי בירה יודעים להגיב בה: ע"י הכנת בירה. הם הקימו את הארגון Keiniken, שזה משחק מילים על 'הייניקן' ו 'קיין הייניקן' (לא הייניקן בגרמנית) – יצרו לוגו מצחיק, והתחילו לייצר בירה מקומית בכמויות קטנות.

מה עשתה הייניקן בתורה? הגיבה כמו שקונצרנים מגיבים: בחוסר הומור וחוסר חוכמה. השבוע הוחרמו, בצו בית משפט, 1200 בקבוקי קייניקן שעשו דרכם ל – 120 חובבים נלהבים, בצעד שחסך לרובם האנגאובר עצבני (10 בקבוקים לבן אדם?!). הסיפור הגיע כמובן לעיתונות, מה שנותן לקייניקן את יחסי הציבור שהם נורא צריכים, ועושה אותם בכלליות נורא מרוצים. עכשיו מסקרן לחכות להחלטת בית המשפט בעניין. קיין הייניקן גו!

3. אובססיות באות עם תכנונים, והשבוע קפצו לי שניים לראש בהקשרי בירה. הראשון, הצנוע מביניהם, מדבר על  פסטיבל הבירה של Brouwerij de Molen. אירוע קטן ביותר בן יום אחד, עם שבע מבשלות וקצת יותר מעשרים בירות. אבל כל כל כל הבירות נראות מעניינות מוות, ולטעום עשרים ומשהו מהן ביום אחד זה עניין לא פשוט. הפסטיבל גם ממוקם בעיר קטנה יחסית, שעה מאמסטרדם, ומציעים שם מקום לינה בקמפינג בלילה שאחרי. זה אמנם לא סוף שבוע הבירות הבלגיות בבריסל, אך עדיין נראה כמו טיול סופ"ש נאה. הבעיה הגדולה היא שהוא בעצם לא בסופ"ש, אלא ביום שישי (יום חול באירופה). מה שאומר שאצטרך לקבל אישור מהבוס כדי להגיע אליו – אבל נראה.

הרבה יותר מלהיב הוא טיול הבירה האירופאי השנתי של Ratebeer. טיול שאומר עשרות גברים מחוייכים חובבי בירה ובעלי כרס (אני מניח), רובם קשורים לתעשייה, שמתכנסים לכמה ימים אינטנסיביים של טיולים ושתיה בארץ כלשהי. השנה זה היה באנגליה, ושמעתי על זה מאוחר מדי. אבל שנה הבאה אין לי שום כוונה להפסיד. התכנונים מדברים כרגע על איטליה, אבל שום דבר, לא הארץ ולא התאריך, סגורים עדיין. תשארו מעודכנים. אשמח לחברה שם :]

4.
בוינג בוינג מספרים על האחים Quay, יוצרים אנימצית Stop-Motion סוריאליסטית, מקאברית, מפחידה, אווירתית ומה לא. הם מושפעים מתאטרון בובות, אנימציה פולנית וצ'כית, קפקא ועוד שאר השפעות נהדרות. עכשיו מוצגת תערוכה שלהם, שהיא בגדר 'מאסט סי' , בניו יורק. הנה תמונה משם:


5. יש קטע כזה שאף פעם לא הבנתי. כזה של חובבי קולנוע, וסתם אנשים שרואים סרטים, שיוצאים בקריאות אבל כל פעם שמתכננים המשך או רימייק ליצירה האהובה עליהם (זה חוזר ביומיות של עין הדג בממוצע פעם בשבוע). כאילו שערך היצירה המקורית יורד כי יש לה המשך, או שמישהו ניסה לפרש אותה מחדש. אני, מבחינתי, שיעשו אינדיאנה ג'ונס 12 עם הריסון פורד בן 127. העיקר שלא ישנו את שלושת הסרטים הראשונים.

בכל מקרה, אחרי פיסקת קיטור מגוחכת זו, אפשר לבשר לכל אותם האנשים שלהרימייק שאמ.טי.וי תכננו למופע הקולנוע של רוקי, נכנס כרגע להקפאה. המשפט האהוב עלי מהפוסט: Rocky Horror needs no remake because it never becomes dated. גאוני!

6. יש! מגזין +H פרסמו את גליון הסתיו שלהם! וכמו תמיד, הוא זמין בצורה חינמית כמו טיים אאוט אונליין בפורמט דפדפן וגם כ – PDF. זוהי תרבות גיקית במיטבה, עם כתבות נרחבות על רפואת קוד פתוח, מדע ונפש – וכמובן: סיקור נרחב על דולהאוס.

7. *ה*סיפור הגיקי של השבוע היה תערוכת PAX2009. תערוכת משחקים עצומה שיזמו והקימו צמד כותבי Penny Arcade. השימוש פה הוא במילה 'משחקים' ולא 'משחקי מחשב', היות והחבר'ה כיוונו לתערוכה שמקיפה את כל סוגי וגווני המשחקים בעולם: מחשב, שולחן, תפקידים, קלפים ושאר ירקות. קצרה היריעה מכדי לתאר מה הלך שם, ובשביל זה בעצם יש את ג'ויסטיק, שמכסים מספיק טוב בעצמם. אנחנו נסתפק בתמונה מתוך Dust, זוכה תחרות XNA Dream-Build-Play של מיקרוסופט. משחק עם אנימציה קלאסית שמתואר כמו קסטלווניה עם פרווה חמודה.

8. מסיפורי סלאשדוט: אי פעם תהיתם איך מגיעים ארגונים, נגיד – הממשלה הבריטית, למסקנות וטענות שיש בבריטניה 7 מליון משתפי קבצים? אז המספר מבוסס על דו"ח, אובייקטיבי לחלוטין מן הסתם, שמומן ע"י איגוד המוזיקה הבריטי (לא משנה שמו המדויק). המספר עוגל, בצורה תמימה, מ – 6.7 מליון (כי 7 זה עגול, טופולוגי וראשוני. 6.7 סתם מפריע לעיניים). גם למספר הזה הגיעו אחרי סקר אצל 1,176 משקי בית, ש- 11.6 מתוכם הודו בשיתוף קבצים. 136 אנשים (נקודה 4). את ה – 136 עיגלו ל – 191, תוך כדי הנחה שאנשים משקרים בסקרים – ומשם, ע"י השוואת סך גודל האוכלוסיה והמחשבים וכו' – החליטו שיש 6.7 מליון משתתפי קבצים. מ – 136 אנשים ל – 7 מליון. קוריוז.

9. אני מודע, טעיתי. לא חשבתי שהצצה לספרייה של ניל גיימן תהיה מסעירה כל כך. רק תסתכלו בתמונות שגיימן שלח ל – Shelfari ותקנאו עד תקרה. [דרך בוינגבוינג]

10. דני אנטונטצ'י, אנימטור ידוע וכלל לא שגרתי (אד אד ואדי) פרסם את רשימת ארבעת ה – C שלו לנושא שהבלוג מעריץ: יצירתיות. היות ואלו טובים לא רק לאנימטורים, אלא לכל יוצר היכן שהוא (כולל מתמטיקאיים), הריני לפרסם אותם פה:
א. Create – כי בסופו של דבר, זה הקטע של יצירתיות.
ב. Contibute – לאמנות. אל תמכור נשמך לשטן בשביל כסף ותספק מוצרים זולים חסרי נשמה!
ג. Challange – את כל מה שעושים כרגע.
ד. Change – אל תעתיק, תשחזר ותשעמם את עצמך עד מוות.

ניו-אייג'י? מסכים. מנטורי ברוחו? לגמרי. אך עם זאת חביב.

11. מוטב מאוחר מאשר אף פעם. אלן טיורינג, מגדולי המתמטיקאיים של בריטניה, אבי הקריפטוגרפיה (בערך) ומגדולי מדעני המחשב של העולם – קיבל התנצלות, יותר מחצי מאה לאחר מותו, מראש ממשלת בריטניה. וכי למה? כי ב – 1952 תבעה אותו ממשלת בריטניה על היותו…גיי. הומו. מה שגרם לו להתאבד ע"י אכילת תפוח מועשר בציאניד שנתיים מאוחר יותר. בוא'נה, העולם בכל זאת התקדם בחמישים שנה האחרונות, לא?

12. אנחנו חיים תחת התקפת ביטלס. גם פירסום הסטריאו רימסטרס, גם משחק ה- Rock Band ועכשיו: גירסת ה – 8 ביט לשירי הלהקה שמתקדמת אט אט לכיווננו. ובינתיים? השבוע שוחררו דגימות ראשונות למייספייס הפרוייקט. תאזינו, זה נשמע פשוט נהדר. בעיקר When I'm 64.

13. פינת הלגו מעולם לא מאכזבת. והשבוע? מטרואיד בלגו.

ביטים של תרבות:
14. המפיק של צ'אק מפתח מערבון מד"ב! רגע – זה לא כמו פיירפליי, לא סדרת מד"ב שנראית כמו מערבון – אלא מערבון אמיתי ששזורים בו אלמנטים של מד"ב. מה ההבדל? אין לי מושג. אבל לאור כמה שצ'אק סדרה מוצלחת, איני יכול לחכות ולראות.

15. כולם יודעים שדיסני רכשה את מארוול קומיקס ברכישה שאני בכל תוקף נגדה כי כשחברת ענק א' רוכשת חברת ענק ב' זה פשוט מפחיד אותי. בכל מקרה, התגובה הקצת פחות מתוקשרת של די.סי. קומיקס, היא שינוי שם החברה ל – DC Entertainment. צעד מחלחל כמעט כמו שינוי שמו של 'יד אליהו' ל'היכל נוקיה' (או כמו שאלי סהר אוהב לאמר: יד נוקיהו).

16. התערוכה הגדולה הבאה: Tokyo Game Show 2009. עוד שבועיים. נחשו איפה :]

17. בוינגבוינג מדווחים על קיומו של פסטיבל הכרוב החמוץ.

18. ירים את ידו האיש שחושב שליקרי הלוני-טונס האלו הם לא הדבר החמוד ביותר בעולם. אם כי אני, אישית, עדיין מעדיף ויסקי סינגל-מאלט איכותי עליהם..

5 תגובות

  1. ליידי קילדר הגיב:

    עוד פוסט חמוד להפליא:-)

    תהנה בפולין. אני כבר מצפה לדיווחים.

    האחים Quay מצאו חן בעיניי: מורבידיות וסטופ-מושן זה שווה.

    לגבי אלן טיורינג – באמת הגיע הזמן. אבל ראוי להזכיר במשפט שלא רק שממשלת בריטניה תבעה אותו היא גם הכריחה אותו ליטול טיפול הורמונלי שהיה מעיין סירוס כימי (במקום עונש מאסר), ונראה לי שלהשפעותיו הלא נעימות והמביכות בוודאי היה קשר להחלטתו של טיורינג להתאבד…
    http://www.hayadan.org.il/wp/the-man-that-knew-too-much-0208090/

    לא אהבתי את פיירפליי כל כך (לא מתה על מערבונים) אבל אני אופטימית גם לגבי הפרוייקט העתידי של היוצר של צ'אק (למרות ששם ניתן לומר שפשוט התמזל מזלו והליהוק הסופר מוצלח והכימיה בין השחקנים עושים חלק גדול מהעבודה…)

  2. ניימן הגיב:

    ניל ניימן! ניל ניימן! :]

    ליידי – עוד תודה :] נכון. שכחתי לגבי הטיפול הזה. את הפרשה עצמה, אגב, אני מכיר, אם זכור לי נכון, מספרו של סימון סינג על קריפטוגרפיה. שזה אחלה ספר בעולם..

    האמת היא שאת מפתיעה אותי בקשר לפיירפליי. זו סידרה כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך טובה. לטעמי המוצר הכי טוב שוידון הוציא מתחת לידיו. גם אני לא מחובבי המערבונים, אבל במקרה של וידון, אחרי חמישה פרקים מתחברים לדמויות, ואז העלילה היא באמת תירוץ קלוש לפילוסופיה ולדינמיקה שהולכת שם.

    מצד שני, טעם וריח..

  3. zikit הגיב:

    enjoy the eurobasket – i envy you 🙂

    I'm in uzbekistan in an orgenized trip (long story don't ask)
    one of the participants told in the introduction that he was a maccbi Haifa basketball player and played in 1963 eurobasket in moscow (cold war and all) and israel team finished it on place 6

    of course we are fallowing the games ever since

  4. ניימן הגיב:

    טוב, רק עכשיו אני מגיע למחשב שאפשר לענות בו בעברית (וגם כזה שיש לי עליו יותר מעשר דקות פנויות).

    היה תענוג. ממש תענוג. ממליץ לך לבוא שנה הבאה לאליפות העולם בטורקיה. יהיה שם אפילו יותר אקזוטי בפולין.

    גם מגניב הסיפור שלך על השחקן שפגשת. מה לכל הרוחות את עושה באוזבקיסטן??

  1. 13 בספטמבר 2009

    […] של ניל גיימן ב-The Daily Awwwww, אבל הוא נראה קצת סמרטוטי… (מקור). (ומי שלא יודע מי זה ניל גיימן, […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting