ביטים של ברלין 2009: שוק הפשפשים ב – Mauerpark

בפרספקטיבה היסטורית, השמות שהוזכרו פה הכי הרבה בבלוג בלי שהוקדש להם פוסט ייעודי הם כנראה הריף ראף, הנורמן, ההודנא והמייט (הפרוזדור בטח היה מצטרף לרשימה לו הייתי חי בארץ בשנה האחרונה). אבל אם נקטין את הרזולוציה קצת, ונתמקד בחצי השנה האחרונה, נמצא כנראה שלא פעם הזכרתי, בלי לספר על מה מדובר, את מאואר פארק: פארק החומה*.


[קשה לתפוס את אווירת השוק סתם ככה בתמונה פשוטה של צלם חובב ועצלן שכמותי. אז נסתפק בתמונה של האמפי שליד השוק. בימים נאים ובשעות הנכונות, מלא שם עד אפס מקום]

אף אחד לא מאשים את פארק החומה בהיותו יפה מדי**. נכון, יש בו אמפי מגניב כזה שנחמד לשזוף בו את העין, אבל חוץ מזה יש שם המון המון דשא וזהו בערך. אממה – בימי א’ מתקיים בו שוק הפשפשים החביב עלי בברלין. ובעיר בה יש, בהערכה מאד פסימית, יותר מעשרים כאלה – הרי שזה ממש לא מה בכך.

אז מה כה מוצלח בשוק הפשפשים של מאואר פארק? ואיך אני יכול לשכנע אותכם בפיסקה אחת שזו – זו הדרך בטובה ביותר לבלות בה בוקר מאוחר או צהריים מוקדמים בימי א’ בברלין? ראשית – הוא ענק. אפשר ללכת לאיבוד בסתלבט שעתיים-שלוש בסמטאות שלו בין הדוכנים – וזו כבר התחלה טובה. שנית? הוא מגניב לאללה. כלומר, שוק פשפשים זה בכלליות קונספט מגניב, אבל לזה המדובר נשפכת ברלינאיות מהאוזניים: כל מיני דוכני בגדים מגניבים, אמנות מוזרה – או פיצ’פקס חובבניים – לצד המון דוכני תקליטים, ספרים ותרבות משומשים.

כמובן שגם האוכל פה מגניב: לא מדובר בשילוב הנקניקיה-קבאב הרגיל של שווקי פשפשים בברלין, אלא במיטב המאכלים הטבעוניים\צמחוניים של העיר, יחד עם אופציות לא רעות בכלל לקרניבורים. החביב עלי מאופציה א’ הוא דוכן התבשילים הצמחוניים האוריינטלי, שמציע כל מיני דברים ב – 3.5 יורו. מהאופציה הבשרית, תלכו על שטרודל הבשר שמוכרים ב… דוכן השטרודלים. למרות ששטרודל הנוגט שלהם הרבה יותר טעים. ויש גם המון דוכני שוק פשפשים קלאסיים. עם שטויות על גבי שטויות של אוצרות קטנים וזולים שאפשר לקנות הבייתה. רוב הזמן אני מצליח לעמוד בפיתוי. רוב הזמן.

כשמתעייפים ניתן ללכת לפארק עצמו, ולהנות שם – לפחות במזג אוויר טוב, מהקריוקי המסורתי שמתרחש באמפי. פה גם נכנסים לעניין הטיפוסים המוזרים של ברלין, שאם ישחק מזלכם יתנו שם הופעות הזויות כמו שרק טיפוסים מוזרים יודעים לתת.

עכשיו רק נותר לי לחכות ולראות מה החורף מביא לשם. אני, את הביקור הראשון שלי עשיתי באביב.

———–
* איני מתחייב על הנכונות העובדתית של הפיסקה הזאת. אבל היא יצאה נחמדה, וחבל לשנות אותה סתם כך כי היא לא מתאימה לעובדות :]
** או שיש כאלה שכן מאשימים. לא שאלתי אף אחד בעצם, ובעולם בו מאשימים את כולם בהכל כל הזמן, אי אפשר לדעת אף פעם שום דבר על כלום (משפט מסתבך עם עצמו בכוונה תחילה).

11 תגובות

  1. שוקי הגיב:

    בזה דווקא לא היינו, אבל שווקי הפשפשים של ברלין הם באמת חוויה אחרת. למרות העליבות שמאפיינת חלק מהדוכנים, לפעמים הם נותנים הזדמנות להצצה לתוך העבר המזרח גרמני. מוזיאון הנוסטלגיה מול הדום עדיין קיים? היית?

  2. ניימן הגיב:

    בכל מדינה הם חוויה אחרת. אבל נדמה לי איכשהו שבגרמניה הם יותר…עשירים.

    וכן – הייתי במוזיאון הזה. בתור תייר לפני שנתיים כחלק מחגיגות ליל המוזיאונים הארוך. מאד מרשים ומאד מגניב :]

  3. ארז הגיב:

    הפארק נחמד = אפילו שמזכירים בו שמות מהעבר כמו מתן נאור:)

  4. ניימן הגיב:

    זה לא הפארק שהיינו בו. זה הפארק שליד שוק הפשפשים. זה שאתה אוהב..

  5. חדשה פה הגיב:

    הייתי בברלין רק פעם אחת למרות שזה 6 שעות מפה ברכבת זולה… התמזל מזלנו וקיבלנו יום ראשון חמים ושמשי אז הלכנו לפארק, איזה מקום משעשע 🙂
    חוץ מהקריוקי המטורף והעמוס (באמת כל האמפי היה מלא), היו עוד לא מעט להקות והופעות מפוזרות בדשא לפני השוק ובתוך מתחם האוכל של השוק, אינסוף אנשים מכל העולם, ואווירה מדהימה.
    קניתי כלי ממש יפה לסוכר ושברתי אותו בטעות אחרי שעה, הכרנו איזה מוזיקאי ספרדי המתגורר בת’כלס שהופיע שם וכשהוא שמע שאחד מאיתנו מוזיקאי ישר סידר לו גיג ספונטני במקום, בכלל היה תענוג. אחד המקומות האלה שאני בטוח אחזור אליהם…

  6. ניימן הגיב:

    5:52 דקות למעשה אם זכור לי נכון :p

    זו נשמע חוויה ברלינאית קלאסית (וכיפית בטירוף). איפה היה הגיג? בפארק? בסקאווט? אחר?

  7. חדשה פה הגיב:

    בפארק, הייתה שם במת הופעות

  8. ניימן הגיב:

    אה. אחרי הקריוקי. כיף לטייל עם אמנים :]

  9. ארז הגיב:

    עכשיו אני נזכר

    התמונה שלי בפייסבוק היא משם

  10. ניימן הגיב:

    ואללה? יש כבוד..

  1. 4 במרץ 2012

    […] שוק הפשפשים המפורסם ביותר בעיר, Mauerpark, כבר כתבתי בעבר. כיום הוא יותר אטרקציה תיירותית מאשר […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting