חומוס הבימה

במי מבין האנשים הבאים הייתם בוטחים בהכנת החומוס שלכם? קשיש מנוסה או סבתא שמאכילה תריסר פיות רעבים כבר שנים? גבר או אישה בגיל העמידה שהפכו את תחביב החומוס לקריירה שנייה – יזם או יזמת צעירים ואידיאולוגיים שמנסים להגשים חלום ילדות – או שמא, קבוצת בעלי עסקים שחולשת על עולם חיי הלילה של ת”א? מה זה? מה אמרתם? כל אחד חוץ מהאחרונים? נכון שעולם האלכוהול והשעות הקטנות לא מתיישב על חומוס טרי של בוקר? אבל למציאות חוקים משלה, וחבורת שמעון משל (ארמדילו, פיקוקס, סרבסה, פינצ’וס וגם: קפה נח) הקימה חומוסיה ברחוב מרמורק 12, מול הבימה. חומוס הבימה שמו. הם טוענים שהמקום נפתח מ’טעמי נשמה’. ואתם יודעים מה? אני מאמין להם. עסקי החומוס פופולריים בארץ, אבל הם לא בדיוק מכרה זהב*.

כדי להשיג את המתכון הם טסו לכל קצוות תבל (במשמעות של תבל = ישראל, ואנחנו מרכז העולם), חרשו כפרים קטנטנים, לא משנה מאיזה עדה, וגמעו טעמים לרוב. בסופו של חיפוש ארוך הם בחרו את המתכון של רמי עמינוב, השף של פינצ’וס – אחד הפאבים של החבורה. מה שאומר שלפעמים עדיף לחפש שקל דווקא מתחת לפנס רחוב, ולא במקום בו הוא אבד. מה שגם אומר שאני לא בוטח בסיפור ה”חרשנו את כל העולם” הזה – אבל למי באמת איכפת?

ואיך התוצאה? תלוי את מי שואלים. אם תבחרו לשאול אותי (ואתם פה, כך שזוהי בחירתכם), אדווח שהחומוס עם טחינה וגרגירים שלקחתי היה לא פחות ממעולה. המרקם שלו הוא מהחלקים שנתקלתי בהם. הגרגרים קטנים וטעימים – והפיתות, אוקי, הן עבות מדי וקצת חסרות טעם. אבל אף אחד לא מושלם. החומוס לא מתובל מספיק לטעמי, אבל כמה השפרצות מלח פתרו את הבעיה הזאת. הוא הגיע עם צלחת נשנושים לידו, שהייתה טובה למדי. יופי של מנה. יצאתי מרוצה.

אממה – אם תשאלו את שותפי לארוחה, א’, חומוסאי מנוסה ורב מעללים שמשאיר אותי מאחור בנסיון חומוסיות, הרי שהתוצאה פושרת לגמרי. הטעם פשוט לא דיבר אליו מספיק והוא לא סיים את המנה. אותו הדבר קרה לידידה שלי, שנסחבה לשם – בלי שום קשר אלי – ע”י חברה שגרה באיזור. הידידה (שלי) לא אהבה את התוצאה כלל וכלל. החברה (שלה), מאד חיבבה והפכה ללקוחה קבועה. טעם וריח זה דבר קשה. אני, באופן עקבי, מעדיף לדבוק באלו שלי.

המקום מעוצב בצורה סטנדרטית. הוא נראה חדש ונקי (כי הוא באמת חדש. ובאמת נקי), והשירות היה סביר לחלוטין. המחיר, 19 ש”ח, ממוצע למה שקורה באיזורים האלה של העיר – ובסוף הארוחה מוצע לכם קפה על חשבון הבית. יש להם עוד כל מיני תוספות בתפריט, סלט גדול, כרובית עם טחינה בתנור וכדומה. אבל אני איש של חומוס, אז שאר התקרובות לא הגיעו אלי.

כרטיס ביקור:
שם: חומוס הבימה.
כתובת: מרמורק 12.
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי, 10:00-20:00, שישי 10:00-16:00. לפחות לפי מה שמדווח פה.
ציון: 8/10 בסולם ניימן. מתאים במיוחד לחובבי מרקמים חלקים וגרגירים נימוחים.

—————–
* לרוב החומוסיות. כן, יש יוצאי דופן בשם אבו חסן, שוקרי, אדהם, בהדונס וחבריהם.

פורסם בקטגוריה חומוס. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על חומוס הבימה

  1. מאת טל לינזן‏:

    תענה לי לאימייל

  2. פינגבאק: 3.8.2010 « מה אני קוראת

  3. מאת ניצן‏:

    החומוס היה בסדר בטעמו, אבל המנה עצמה פשוט פיצפונה. אמנם אני לא תל אביבי, אבל אני מצפה לשבוע ממנה של חומוס ב-19 שקל. יצויין שהמסבחה שהחברה שלי לקחה היתה ממש מוצלחת, וגם יותר משביעה, אבל אני מאמין שחומוסיה נמדדת קודם כל במנת החומוס הבסיסית שלה.

  4. מאת ניימן‏:

    לא שמתי לב לזה – ואותי זה השביע. אגב – אם זה נראה לך קטן, אז שמור נפשך מחומוס לינא בירושלים. אחלה חומוס יש שם – אבל המנות חצי מהגודל הסטנדרטי.

  5. פינגבאק: חומוס הבימה • חומוס להמונים

  6. מאת דני‏:

    חומוס ללא טעם וללא ריח, באמת מקום סתמי שמתבסס על בעלים מוכר בתל אביב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting