קפה ברנש

כשהתחלתי להרהר מה לכתוב על קפה ברנש, לפני שלושים שניות בערך, עלתה בי תהייה קיומית חשובה: האם יש בת”א בית קפה עם ליין מוזיקלי… מוצלח? מעניין? מסקרן? חדשני? או סתם קונספט שהוא לא מוזיקה-ישראלית חביבה גלגל”צית משודרגת כזו? ייתכן שהתפנקתי בברלין, אבל בא לי מקום סטייל הלאונג’ של הוברטוס שמשפיע על מה שמתנגן בביתי ימים לאחר הביקור. אבל זו לא העיר הנכונה למקומות בסגנון. אולי בעתיד.


[בוי או בוי! כמה שהטריילר לסידרת האנימציה Doomed נאה. הוא מציג שלל יצורים מוזרים, ודן בכשלונות של האבולוציה: יצורים מוזרים שבמקום להתעקש על תכונות מעודדות שרידה, הלכו דווקא על אלא שמעודדות מוזרות. מככבת: גירסא מצויירת לציפור גן עדן. היוצרים מגדירים את זה, אגב, כאנימציה ביולוגית. תת-ז’אנר חדש נולד? לקוראים חדשים: אין פה ומעולם לא היה קשר בין התמונות לתוכן הפוסט]

חסל סדר תלונות. קפה ברנש הוא מקום מוצלח מאד, ואפילו המוזיקה בו לא גרועה כל כך. יש בקרים בו היא על טהרת מוזיקה ישראלית מלפני עשרים שנה ואז זה מעצבן קצת. ויש בקרים, מבורכים, בהם מתנגנת שם מוזיקה לועזית קצת עתיקה. לא משהו שיהפוך את עולמכם המוזיקלי, אבל גם לא הפלייליסט של רשת ג’ בשבת בבוקר. נחמד לעבוד עם זה.

המקום עצמו, וזה חשוב, נמצא במרפסת שבפינת הרחובות בוגרשוב ובוקי בן יגלי. פינה שהוכתרה זה מכבר במיתולוגיה האורבנית הת”א המחודשת כ’פינה מקוללת’. כזו שמקומות לא מחזיקים בה יותר מיומיים. בינתיים ברנש נמצא שם כבר חצי שנה. הוא לא מלא באנשים, אבל גם לא ריק מאדם. קשה לדעת איך ימשיך. לזכותם ייאמר שראשית יש להם סוג של “גב” – היות והבעלים גם אחראיים על הפאב 70 פילים ליד*, וגם נראה שהם מעלים בו אטרקציות (האפי האוור, ערב המבורגרים) בלי הרף. בסופו של דבר, עם קצת מזל, זה יתפוס.

העיצוב סטנדרטי יחסית, עם כמה כובעים שנמצאים על אדני החלונות כדי להצדיק את השם ‘ברנש’. המרפסת חמודה, שמשית ומושכת רוח והרבה קהל. אבל אני יושב בפנים, בפינה הימנית, איפה שיש תקע חשמל ואפשר לשרוץ עם האינטרנט. היות ואני שותה אך ורק קפה (ולפעמים מיץ גזר), אוכל לאמר שהנ”ל סביר מאד (תהיה לפוסט הבא: איפה יש קפה איכותי, לא ערבי, בת”א?). המקום מושך קהל גם בעקבות המטבח הפעיל שלו – ובשעות הצהריים גדלה פה האוכלוסיה פלאים. השניצל שלהם יפה בצורתו, מגיע עם הום פרייז, ולמרות שלא טעמתי כן טרחתי לשאול אחרים שטענו שהוא מצויין.

בסופו של דבר אני נמצא פה הרבה בשבוע האחרון. למרות שהוא לא מגניב כמו הנסיך הקטן או הבאצ’ו – ולא מאיר פנים לבעלי הלפטופ כמו The streets או חצי נחמה – הרי שמדובר בלוקיישן כלל לא רע לעבודה. בעיקר בגלל שהוא רק חצי עמוס (ולכן יחסית שקט. מצרך נדיר בעירנו), ושהם מניחים לי לשבת כמה שרק ארצה על כוס אחת או שתיים בלי לנג’ס. מה רע?

כרטיס ביקור:
קפה ברנש
כתובת: בוגרשוב 87
שעות: 7:30-24:00, מלבד שישי בו הוא נסגר ב – 18:00, ושבת, אז פותחים אותו ב – 10:00 כי רק רוכבי אופניים מתעוררים מוקדם מזה.
שורה תחתונה: ביקורת מפורטת וכתובה היטב על האוכל במקום יש פה.

—————–
* מעולם לא ביקרתי בו. הבנתי שהוא יחסית מצליח, ויחסית לא מיועד לאנשים שכמותי.

13 תגובות

  1. לירון הגיב:

    עוד לוקיישן מצוין לעבודה ששימש אותי בעיקר בסוף הסמסטר האחרון הוא The City, בית קפה שסניף המקור שלו נמצא בפלורנטין פינת הרצל. הרבה שקעים חשמליים, גישה חופשית לאינטרנט והרבה שקט מצד עובדי המקום, שמכירים בכך שאנשים באים לשבת על כוס קפה אחת במשך שעתיים-שלוש כדי ללמוד / לעבוד.
    לפני כמה חודשים נפתחו שני סניפים נוספים, אחד בקינג ג’ורג’ לכיוון אלנבי ועוד אחד בנחלת בנימין פינת יהודה הלוי. לא הייתי שם, אבל אני מקווה שהם שומרים על האווירה של הסניף המקורי.

  2. ניימן הגיב:

    ואללה? מעניין. בדיוק אתמול חיפשתי בית קפה בפלורנטין כדי לשבת שם עם חבר (שבסוף הבריז). אנסה זאת. יש לי עוד כמה ימי עבודה מאומצים ומרובי קפה.

  3. הרב השובב הגיב:

    אכן, בברנש נותנים לשבת בכיף המון זמן בלי לנדנד.
    ויותר מזה, יום אחד נכנסתי, ובתמימות מעושה אמרתי למלצרית שניגשה אלי: “לא תודה, אני לא רוצה כלום, רק אשב לי ואשתמש באינטרנט שלכם”.
    היא עשתה פרצוף מופתע, אבל לא גירשה אותי…
    אח”כ הזמנתי משהו, בטח שהזמנתי, אבל הם היו בסדר גמור

  4. ניימן הגיב:

    lol
    במצב הנוכחי שלהם נראה לי שכמה לקוחות לפטופ יעשו להם רק טוב. לא שריק שם, אבל בטח שאין בעית מקום (חוץ מאשר בשב בצהריים, אז היה די מפוצץ) – ולקוחות יושבים ועובדים זה מה שעלול לפתות אחרים להיכנס.

  5. melquiadess הגיב:

    אם כבר מקומות בפלורנטין, ואם כבר תהית לגבי קפה איכותי…
    לא יודע אם איכותי או לא, אבל הקפה האהוב עלי בתל אביב מוגש ממש מתחת לדירה שלי במקום קטנטן שכונתי וחביב ברחוב החלוצים (קרוב לפינה עם פרנקל) בשם דייבוצ’קה.
    הקפה בדיוק בחוזק שאני אוהב, בדיוק עם יחס הקפה\חלב האהוב עלי.
    וגולת הכותר של המקום היא בכלל הסנדוויצ’ים שלו, אבל אני לרוב עוצר שם לקפה וקרואסון של בוקר לפני העבודה.
    ואם כבר קרואסונים, אז זהו המקום היחיד שראיתי בו מוגשים קרואסונים בגודל נורמאלי של מאפה קטן שמוגש עם הקפה ולא הר של בצק שגורם לך להתחרט שהזמנת אותו בערך באמצע.

  6. ניימן הגיב:

    אתה צודק לגמרי לגבי גודל הקרואסונים. ובכלל לגבי גודל הנשנושים בהרבה מהמקומות (והמחיר), ששווים בגודלם לשלושת-רבעי ארוחה מלאה. שיכנעת אותי – אבדוק את המקום. יש שם אינטרנט? או שאצטרך להמשיך אחרי זה למקום אחר ללמוד?

  7. נועה הגיב:

    אני חייבת להעלות בעיה טכנית שיש לי עם הבלוג. הלינקים נפתחים באותו חלון של הפוסט, אני מקליקה, קוראת , סוגרת את הטאב (בניגוד למה שכתבת בגיקדום, אני סוגרת טאבים מושבעת) ואז, אבוי, אני מגלה שבעצם סגרתי את הטאב של הבלוג. נוצר מצב שאני נכנסת מחדש לבלוג בערך 10 פעמים…האם יש אפשרות לעבור לפתיחת לינקים בטאב חדש? טנקס.

  8. ניימן הגיב:

    זה לא באג, זה פיצ’ר 🙂 ואני רציני: אותי ספציפית תמיד מעצבן שלינקים של בלוגים נפתחים לי אוטומטית בטאב חדש, ולכן סידרתי פה שזה לא יקרה. עניין של העדפה..

  9. נועה הגיב:

    גוט איט. נתמודד 🙂

  10. melquiadess הגיב:

    נדמה לי שאין אינטרנט אצל דייבוצ’קה.
    אבל מי יודע, אולי עם ההרחבה שהיא פתחה לאחרונה היא תוסיף גם ראוטר…
    אבל אם תבקש יפה אני אתן לך את הסיסמא לראוטר שלי ונקווה שיש קליטה שלוש קומות למטה

  11. דורי הגיב:

    אכלתי שם את ההמבורגר הכי טעים שאכלתי
    לא מוזס
    לא אגאדיר
    לא וולפגנג
    עם זאת, ההום-פרייז היו חריפים מאוד…
    ויש שם עוד איזה מנה עם אגס ממולא… בסהכ מטבח טוב
    וגם יש שם מלצרית יפיפיה.. שזה גם חשוב

  12. ניימן הגיב:

    בצירוף מקרים משעשע – זה בדיוק מה שסיפרו לי אתמול! אוקי, המלצרית היא המקור מאתמול, אבל היא נראתה לי אמינה למדי. הסכמנו שאנסה אותה כשאגיע מתישהו ממש רעב.

  1. 14 באוקטובר 2010

    […] דיווח לי על המקום. למרות שדי התישבנתי טוב לאחרונה בקפה ברנש, החלטתי שאך זה מן הראוי למכור-לפטופים ובתי קפה כמוני […]

להגיב על ניימן לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting