חומוס נזמי

אחד מריכוזי החומוסיות הטובים בישראל – אם לא הטוב בהם – נמצא בעיר העתיקה בירושלים וממזרחה.

זה סוד כמוס קטן מאד בעולם בו נערכים סיורי חומוס מאורגנים באיזור עליהם כותב כל חובב חומוס בבלוגו. או בוואינט. אני זוכר את הימים הישנים והרומנטים בהם היית צריך לנחש בעצמך, באיזה חור מתחבא חומוס אלוהי ובאיזה הפטיטיס A המצריך אישפוז דחוף. הימים בהם ביקור בחומוסיה מלוכלכת היה שקול למשחק ברולטה רוסית.

אבל חדל רומנטיקה. כיום כל מה שצריך לעשות הוא לפנות לבלוג החומוס של שוקי גלילי ולבדוק ההכוונות לכוך המומלץ. הכנתי רשימה ארוכה בת שש חומוסיות בעיר העתיקה וסביבתה.

לאחר שיטוט בין כמה מהן התקבלה ההחלטה לאכול בחומוס נזמי. למה? כי “הגרגירים בסיר החומוס נראים שם הכי רכים” אם לצטט את שותפי לסעודה. חוץ מזה, המקום הוא כוך-כוך. כזה שאפילו אם תגדילו אותו פי שתיים עדיין תקבלו כוך חנוק. שלא לדבר על זה שהיה תור ענק ולא נחזו מפיות או מזלגות באיזור. אותות של חומוסיה איכותית.

נעמדנו בתור. בחומוס נזמי יש ארבעה שולחנות שהיו כולם מלאים. עמדנו קצת חסרי אונים עד שאחד העובדים אמר שפשוט אפשר לשבת בכוך ליד ולקבל שם את החומוס. הזמנו מסבחה – ומיד נעמדנו על טעותינו: אין מסבחה. יש חומוס עם גרגירים או חומוס עם פול. הלכנו על חומוס וגרגירים. כן, שנינו אותה ההזמנה. הו! כמה משעמם.

המנה שהגיעה דומה מאד למסבחה. היא נדיבה בטחינה ושמן זית. קשה מאד להתייחס לממרח החומוס עצמו היות והוא התחבא בין שאר מרכיבי המנה. אבל אחרי חפירה ובידוד הצלחתי לטעום ממנו לבד. הוא חמצמץ, רך וטחינתי מאד. קשה לאמר שהוא אלוהי, אבל הוא בהחלט טוב.

מה שכן – אנחנו מתייחסים פה למנה של החומוס והגרגירים – והיא אלוהית לגמרי. החומוס והתוספות משתלבים יחד עם פיתות עבות ובשרניות לאחת המנות הטובות שאכלתי מעודי. ממש באותה הליגה עם אבו חסן, אבו אדהם וסוהילה מעכו. הקובלנה היחידה היא לגבי הגודל: רבע שעה לאחר סיום הארוחה הייתי רעב שוב. אבל אולי זה סימן לחומוס משובח: גם מנה ממנו לא מספיקה.

רוב לקוחות המקום בכלל באים כדי לקבל מנה בפיתה או לקחת קופסא איתם הביתה. חלק אחר בא בשביל התבשילים הפשוטים אך מעוררי התאבון (מרק עוף עם שוק עוף, ואורז עם ירקות אסלים מתובלים). הרושם שמקבלים הוא שהלקוחות הם מקומיים אסלים. מרוב תיירות קל לשכוח שבעיר העתיקה בירושלים אשכרה חיים אנשים.

אין לי מושג מה הכתובת של חומוס נזמי, אז פשוט אעתיק את ההוראות מבלוג החומוס: יורדים בשוק שברחוב דוד עד צומת T בסופו. שם לוקחים שמאלה בשוק הצורפים וישר רואים את החומוסיה ואת התור מצד ימין. לא תצליחו לפספס, תאמינו לי.

וקינוח? על כך מחר [הנה!]. בפוסט חדש של “ניימן מגלה את אמריקה ירושלים!”

[ראו שבוע מוצלח: גם ביקורת על הפאב האהוב עלי בת”א כרגע, וגם חומוסיה מעולה. מי צריך יותר מזה?]

פורסם בקטגוריה חומוס. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות על חומוס נזמי

  1. מאת עודד‏:

    איך שפספסתי…
    הביקור המלכותי עבר בשלום, אך הזמן, הו הזמן, רץ מהר.

  2. מאת ניימן‏:

    :] אכלת שם כבר? או שהיינו מצליחים לחדש לך?

  3. מאת עודד‏:

    הייתם מחדשים לגמרי. אני לא מומחה גדול בכלל לחומוסים בעתיקה. למרות שאכלתי פעמיים שלוש ב”מרתף של החמאסניקים” כמו שקורא בחיבה החבר היקר שהביא אותם לשם לראשונה לחומוסיה מעולה שאת שמה מעולם לא ידעתי השוכנת במרתף סמוך לרחוב סלחאדין (לא ממש בעיר העתיקה, אבל קרוב מאוד) ובשתי החומוסיות המפורסמות ביותר של העיר העתיקה 🙂

    בסיבב הבא, בתקווה. או ליתר דיוק- בניגוב הבא…

  4. מאת ניימן‏:

    אתה מדבר על אבו עלי?
    http://humus101.com/?p=2021

    זה היעד שלי לביקור הבא!

  5. מאת עודד‏:

    לפי הכתובת, זה בדיוק זה. אז מתברר שיש למקום גם שם! אני מוכרח לציין שכשהייתי שם לא שמתי לב לשום שלט, אבל אולי זה רק אני. אני מניח שאבו-עלי זה הרבה יותר PC וכנרא גם מדויק מ”המרתף של החמאסניקים”, אבל פחות ציורי 🙂

    אני תמיד שמח לביקור שם (זה קורה אצלי בתדירות של אחת לארבע שנים בינתיים, והקודמת היתה לפני כארבע שנים…). למתי הביקור הבא שלך מתוכנן? אם זה לא קרוב מדי, אולי הפעם דווקא כן אצליח להצטרף.

  6. מאת ניימן‏:

    דווקא השם עלי די אקזוטי עבורי. עלי-באבא וכאלה.

    אני מדבר על איזור חג המולד. אעדכן אותך, ומקווה שתוכל להגיע. אפילו אקח לתשומת הלב על דעתך בזמן שאכתוב ביקורת על המקום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting