ממלכת החלבה

הבטחתי קינוח אחרי חומוס נזמי.

דייב דנ התלונן בתגובות השבוע על עודף יצירתיות של מבשלות בירות הבוטיק בארץ. בין שלל זרעי האניס ומקלות הוניל נעלם הכישות ומשאיר את הצרכן כה-מבולבל. עניתי לו שהערב-רב המבולגן הזה של יצירתיות הוא – הוא מה שעושה אותנו כל כך ישראליים. בחומוס, בגלידה, בבירות או בדברים שאפשר לדחוף לפיתה. אין, פשוט אין את זה בגרמניה. לא בהיקף העממי בו זה נעשה אצלנו לפחות.

ממלכת החלבה בשוק מחנה יהודה בירושלים מציעה כמה עשרות(!) סוגי חלבה. עם דובדבן, קפה, פיסטוק או אפילו פסיפלורה! פסיפלורה כבר מספיק 2006 כדי שזה יהיה רטרו, לא? המחירים בשמיים: 79 ש”ח לקילו לפשוטות, 99 לשוות – ומספרים כמו 129 לממש יקרות. לקחתי פרוסה מחלוות המלכה – מעורבבת עם שוקולד שוויצרי. היה מעולה: תיכננתי לקחת אותה איתי לברלין וסיימתי הרבה לפני שהמריא המטוס.

דיסקליימר: ברור לי שממלכת החלבה היא ידע שכיח אצל ירושלמים אמיתיים. אז בואו נעמיד פנים שהפוסט הזה נכתב עבור תל אביביים ונעבור הלאה?
דיסקליימר2: מבטיח להפסיק להיות בלוג אוכל בקרוב.

20 תגובות

  1. טליה הגיב:

    לא…בבקשה,אל תידל לכתוב על אוכל.אתה עושה זאת כל כך בחן וטעים…באמת ביאסת אותי.מקווה שתחזור בך.
    רשמתי לפני לבקשש ממי שיגיע לירושלים,בקרוב,לקנות לי מעט חלוות המלכה-נקרא מלהיב ואני מתה על המעדן הזה,למרות שממעטת בצריכתו מסיבות מובנות.למה כל מה שטעים משמין???!!!

    אז,תודה ניימן,אני קוראת בהנאה את הבלוג ומייחלת שלא תשנה את המתכונת באופן כה דראסטי.

    טליה

  2. אני חושבת שיש שם שגיאת דפוס בדיסקליימר הראשון. כתוב “בואו נעמיד פנים שהפוסט הזה נכתב עבור תל אביביים”, ואני בטוחה שהתכוונת לכתוב “תל אביבית” :]
    והדיסקליימר השני הוא כולו טעות דפוס, כך לפחות אני מקווה. להפסיק להיות בלוג אוכל??? למה??? לא, אל תעשה את זה. טעות דפוס, כמו שאמרתי.

  3. ניימן הגיב:

    טליה – תודה. חיממת ליבי :] חזרתי לברלין לכמה חודשים עכשיו, אז יהיה קשה לכתוב על אוכל “ישראלי”. ואוכל ברלינאי, כידוע, פחות מעניין כי הקוראים לא יכולים לטעום אותו בעצמם.

    לא סוגרת ת’פה: פשוט אשלח לך דיווחים במייל יחד עם תמונות תקריב מכל מעדני ברלין! (מה שמזכיר לי: אכלתי אתמול שוב במסעדה הסנגלית האהובה עלי. באמת חייבים ללכת לשם אם אי פעם תבואי לבקר. זה לא אוכל טעים כמו שהוא מעניין: הם פשוט לא התפשרו על הטעם המקורי שלהם. התוצאה היא שכמעט כל ביקור אני הלבן היחיד בין שלל שחורים..)

  4. טליה הגיב:

    הי, למה מקפח אותי?? למה תשלח רק ללא סוגרת ת’פה??? גם אני לא אסגור את הפה… מטורפת על ברלין למרום שביקרתי בה רק פעם אחת בחיי,לפני כשנתיים.איזה אוכל! איזה אנשים! איזו עיר! מהממת. לפני כמה חודשים קבלתי אזרחות גרמנית בזכות אמי שעלתה ארצה מברלין והלוואי והייתי יכולה להיות שם קצת יותר: מתאים לי הסדר,הניקיון,התרבות…מה לעשות,בודאי יימצאו מי שיתנפלו עלי בשל כך אבל זו האמת שלי.ולא,לא שכחתי…חייתי עם הסיפורים את כל חיי (56).
    אהיה יותר ממאושרת לשמוע עוד ועוד על ברלין.כיף לך!

  5. דייב דנ הגיב:

    למה להפסיק להיות בלוג אוכל? הרי זה משהו שכולנו עושים לפחות שלוש פעמים ביום.

  6. אני אומרת – למה להפסיק להיות בלוג אוכל – אם אתה יכול להפסיק את כל השאר מלבד האוכל?
    אולי תפתח ניימן 4.0 – בלוג אוכל.

  7. ניימן הגיב:

    טליה: תודה. כתבתי לך יותר במייל.

    דייב דנ: כי זה בלוג תרבות אלטרנטיבית. ברור שאופי הבלוג השתנה לפחות עשר פעמים מאז שהתחלתי אותו, אבל מה שנשאר תמיד משותף – לכל הנושאים – זה הקטע של תרבות אלטרנטיבית. אפילו על אוכל אני כותב בקונטקסט תרבותי ולא זללני. או לפחות משתדל..

    לא סוגרת ת’פה: עם הקצב שאני אוכל יהיה שם פוסט אחד בחודש. כפי שאת יודעת היטב…

  8. ניימן, אני חושבת שבחודשיים האחרונים אתה העלית הרבה יותר פוסטי אוכל ממני, ולי אין פוסטים אחרים מלבד פוסטי אוכל.
    מי ישמע, יחשוב שאתה צם בין ביקורת לביקורת 🙂

  9. ניימן הגיב:

    מי ישמע – כאילו את לא מכירה אותי ולא יודעת שאני באמת צם בין ביקורת לביקורת! 😀

    (האמת היא שהיום הכינה לי אורחת מיוחדת ארוחה דנית. דווקא הפתיע אותי לטובה – לא ציפיתי ליותר מדי עניין מהמטבח הדני..)

  10. ירושלים של חלבה הגיב:

    וואלה היית בירושלים:)
    אני מתעלמת ברשותך מהדיסקליימר הראשון, (והשני, כי אתה באמת כותב נפלא על אוכל), ואתייחס לעניין החלבה מהצד הירושלמי… אני לא מתקרבת לאנשי החלבה במחנה יהודה, משום מה תמיד הייתה לי תחושה שהם שם בשביל התיירים (ע”ע מחירים), עד כמה שאני זוכרת הם יחסית תופעה חדשה בשוק, הופיעו שם עם בתי הקפה והבוטיקים. אם אני צריכה להמליץ על משהו מתוק במחנה יהודה שאסור לפספס זה יהיה ללא ספק הרוגלך של מאפיית מרציפן. נכון רוגלך, מה כבר יכול להיות מיוחד אבל תאמין לי הם יודעים מה הם עושים.
    בקשר לאלטרנטיביות וסנגליות, אז אחד מבתי הקפה האהובים עלי ביותר בוורשה היה בית קפה סנגלי, ממליצה בחום אם אתה מגיע לשם. נמצא ברחוב פרנצוזקה, בססקה קמפה (בצד השני של הנהר), השם של המקום – Baobab (כמו העץ)…

  11. ניימן הגיב:

    בתודעה שלי את מעיר אחרת, את יודעת..

    אחזיק את ההבטחה בראש לקראת ביקור חג המולד. אצטרך לוודא עם זושה מה דעתה על בית קפה סנגלי. היא האסמכתא הסופית בענייני מה אני עושה בורשה :]

  12. פשוט יעל הגיב:

    אני חושבת שהחבר’ה של ממלכת החלבה התחילו להתרחב (שני סניפים בשוק, המון סוגי חלבה) ולהתבלט (עם האנשים שמציעים דוגמיות) בשנים האחרונות, כשהשוק התחיל להתברגן – אבל על כרטיס הביקור שלהם כתוב ‘נוסד ב-1947′, ואין לי סיבה לחשוב שהם משקרים.
    והחלבה טעימה. לא ניסיתי את המפונפנות יותר, אבל החלבה-קפה שלהם (לא בטעם קפה, פשוט עם גרגרי קפה גרוסים בפנים) ממכרת לגמרי. אחרי שיצא לי לטעום אותה בדוגמיות כמה פעמים, בסוף נשברתי וקניתי חתיכה, והייתי צריכה ממש להתאפק שלא לגמור את הכל באותו היום. ואני בד”כ לא כזו פריקית של חלבה.
    והרוגלך של מרציפן הם אכן ליגה אחרת. אבל לא כ”כ היה מזג אוויר לרוגלך כשעברנו שם, ונו, צריך להשאיר משהו גם לפעם הבאה, לא? 🙂

    אה, ורציתי להוסיף – למרות שאולי אין צורך – שאני ירושלמית אסלית, ואין לי שום דבר נגד בתי הקפה והבוטיקים שהתחילו להופיע בשוק בשנים האחרונות. אני מסרבת לבכות את מות ה’אותנטיות’. אני בעדם. קודם כל, כי הם מגניבים, ברובם. יש שם מקומות שנחמד לשבת בהם, עם אוכל מצוין, ואני בהחלט בעד זה. הם גם מושכים לשם קהל, במידת מה לפחות, ועוזרים לסוחרים הרגילים. והכי חשוב: למרות ההתברגנות הזו, השוק הוא עדיין מאוד שוק. כן, אפשר לשבת על בריוש וקפוצ’ינו באמצע השוק, אבל את עדיין *באמצע השוק*, וברגע שאת יוצאת את מוקפת בפירות והירקות והבשרים והזיתים והריחות והצעקות. בעיניי זה מאוד כיף, ובשנים האחרונות אני ממש נהנית סתם להסתובב שם.

  13. קפה עם חלבה הגיב:

    אני כ”כ מתגעגע לירושלים 🙁

  14. תמימה הגיב:

    גנבו אותנו בממלכת החלבה 🙁
    חייבו את הויזה שלנו ב 95₪ על 200 גרם חלבה שעולה 50 ₪ לקילו.
    אין לי מושג איך לא ראינו את הקבלה, אולי זה בגלל שהמוכר מיהר וגם אנחנו מיהרנו והיינו בטוחים שהוא הכניס את הקבלה לשקית.
    את הקבלה לא מצאנו. את ההפתעה בפירוט הויזה דווקא כן.

  15. Tmima הגיב:

    רימו אותנו ב’ממלכת החלבה’
    בעלי קנה 200 גרם חלבה שמחירה 99 ש”ח לקילו.
    נאמר לו סכום והוא שילם בויזה.
    הם עבדו שם בצורה מאוד מהירה ובעלי לא בדק את הקבלה כי גם הוא מיהר והוא גם קצת תמים, מה גם שהם אמרו לו שהקבלה בשקית כשהיא לא היתה שם.
    מסתבר שהם חייבו את הויזה שלנו ב 95 ש”ח.
    שיטת מצליח עבדה להם.
    עכשיו לך תוכיח.

    • Tmima הגיב:

      טוב, אחרי בירור הסתבר שהם כן שמו לב לטעות והחזירו לו 50 ש”ח במזומן.
      החלבה הזו היא הכי טעימה שטעמתי בחיים שלי ולא חשבתי קודם שחלבה יכולה להיות כ”כ טעימה.
      אז מי שרוצה להתפנק ולהשקיע, זה בהחלט שווה.
      אח”כ לכו לגלידת מוסלין ואז בכלל הפינוק יהיה מושלם.

      • ניימן הגיב:

        שמח לשמוע לגבי החיוב. מסכים לגבי החלבה – לפחות בישראל (בחו”ל כבר יצא לי לאכול חלבה טובה מזו, אם כי לא יצירתית מזו)

  16. אריה הגיב:

    חלבה אלקלעי יש לה טעם מדהים שלא חויתי באף חלבה אחרת

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הרגע הגעתי מהשוק..קניתי חלבה אצל צרפתי, מחנה יהודה 7
    איני יודעת אם הוא קשור לממלכת החלבה.
    אני כן יודעת ששלמתי 72 שח על 400 גר חלבה ועוד מעדן תמרים .
    מראה לי הזוי!
    שמישהו ישים סוף לגזל הזה!

  1. 19 באוקטובר 2011

    […] ביקורת פאב: דאנסינג קאמל ממלכת החלבה […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting