רשימות הקריאה השנתיות של Sf Site התפרסמו

איזו הרגשת אושר עילאית זו כשרשימת הקריאה השנתית של Sf Site מתפרסמת. למי שלא מבין, מדובר בסיכום 2011. סיכום שנעשה בסבלנות ובמחשבה יוצאי דופן בעולמנו הפזיז. מעולם לא התיימרתי להיות בחזית הז’אנר העכשווית. לקרוא דברים בשנה איחור נראה לי סבבה לגמרי.

הסיכום של sf site מורכב משתי רשימות. המלצות קוראים והמלצות עורכים.

הנה היילייטס עיקריים משתי הרשימות. בעיקר לעצמי. אם יש למישהו אחד מהספרים להשאיל לי ולא איכפת לו לקבל אותם בחזרה ביוני ככה, אשמח עד השמיים.

רשימת הקוראים

[מקור]

מקום עשירי: מערבולת – רוברט צ’ארלס וילסון. הספר שמסיים את הטרילוגיה שהתחילה בסחרור. סחרור היה אדיר, זכה בהוגו, וגם זכה בכבוד להיות הספר הישראלי הראשון שמתפרסם לפני זכייתו בהוגו! לא קראתי גם את הספר השני בטרילוגיה. מתישהו צריך.

מקום שישי: שיר של קרח ואש ספר חמישי. כאילו, דא? מקום שישי זה קצת מאכזב לסדרת הפנטזיה הגדולה של המילניום. מבחינת תהודה היסטורית, היה עושה מרטין בחוכמה לו היה נשאר בטרילוגיה.

מקום חמישי: Naamah’s Blessing: Kushiel’s Legacy – ספר תשיעי בסדרה! שמעתי בזמנו רבות על הספר הראשון בסדרה, חיצו של קושיאל. כל התיאור עם הסקס והמיתולוגיה הדתית לא עשה לי את זה. אבל רבאק, ספר תשיעי. בסדרה מצליחה. אשמח לנסות אם יקפוץ לידי עותק.

מקום רביעי: מאלאזן, ספר עשירי: הספר שמסיים את האמ-אמ-אמא של סדרות הפנטזיה השמנה. הסדרה היחידה שנותנת פייט ראוי לשאוש”ק בלב הקוראים. תעברו על עמוד רנדומלי בפורום מד”ב ופנטזיה של תפוז מהשנה האחרונה. לא תמצאו אחד בלי הודעה על קורא שתקוע בספר זה או אחר בסדרה. הכרך הראשון כבר מחכה לי על המדף.

מקום שלישי: The Wise Man’s Fear: The King killer Chronicles, Book 2. המשך לספר מעולה שקראתי רק בינואר השנה. גם מחכה על המדף.

מקום שני: Embassytown של צ’יינה מיוויל. צרת התינוק יפה מדי: הספרים של מיוויל, כולם, ללא יוצא מהכלל, מגיעים כל שנה לפסגת רשימת הקריאה. להגיד לכם שאני מתרגש? לא. שאקרא? וודאי!

מקום ראשון: Ghost Ship, ספר ארבע עשרה(!) בסדרת Liaden Universe. מעולם לא שמעתי על סדרת מד”ב עתירת ספרים זאת. יש מרחיבים בקהל?

רשימת העורכים

[מקור]

הבעיה העיקרית ברשימה היא שיש בה שני אוספי סיפורים. לא מת על אוספים, לא מת על סיפורים קצרים. מן הסתם אדלג עליהם.

נתחיל מפסגת הרשימה דווקא. היא צפויה להחריד, ועם זאת אני מתכוון לקרוא את כל השלישיה המנצחת ביום מן הימים. במקום הראשון: צ’יינה מיוויל. ראו הערות לגבי מקום שני ברשימת הקוראים. מקומות שלישי ורביעי? החמישי של שיר של קרח ואש, והעשירי והמסיים של מאלאזן. מה אגיד, פה יודעים לתת כבוד לקלאסיקות מתהוות.

תוספות מסקרנות:

מקום שביעי: The Silver Wind של נינה אלן. חמישה סיפורים שמתחברים ביחד לסיפור גדול אחד. ייקומים מגבילים, היסטוריות חילופיות וספר כנראה לא פשוט לקריאה. מודרני ביותר. מסקרן משהו.

מקום שישי: One of Our Thursdays Is Missing – ספר שישי בסדרת תרזדיי נקסט. אולי מקום ראשון ברשימת הסדרות שתמיד רציתי לקרוא, וטרם הספיקותי.

11 תגובות

  1. חובבן הגיב:

    מה יהיה עם שיטת הסדרות במד”ב ופנטזיה?
    איזה ערך סיפרותי יכול להיות לספר השמיני בסידרת “חרבות ומחבתות” או השבע עשרה ב “חלליות וחלילים”?
    קצתי בשיטה, ואני מסרב להתחיל עם כל סידרה עם יותר משלושה ספרים, ועדיף בכלל בלי המשכים.
    שהסופרים יעשו מאמץ, ויחברו עלילה שלמה עם התחלה, אמצע וסוף לתוך 250-300 עמוד.

    • ניימן הגיב:

      אנחנו לא בדעה זהה פה. ראשית – חלק מהסדרות מסתיימות. ראה מאלאזן. חלקן\רובן לא סיפור אחד גדול בן עשרה חלקים, אלא פשוט סדרת סיפורים שונים באותו העולם. סיפורי ענק זה בכלל נהדר: יש מקום למורכבות ועלילה שאי אפשר להכיל בשלוש מאות עמודים.

      לגבי אלו שלא מסתיימות: תמיד חשבתי שסוף זה אוברייטד. כמו שאין לי בעיה עם ספר מעולה עם סוף גרוע, כך אין בעיה עם סיפור ענק מהנה ללא סוף בכלל. הדרך משנה, לא המטרה וגו’.

      • חובבן הגיב:

        בעיני זה מצביע על עצלות אומנותית.
        נכון שיצירת עולם אמין דורשת עבודה רבה, וקל לסופר לקחת את מה שכבר עשה ולנצל אותו הלאה.
        נכון גם שקל לקורא להתחיל כשהוא מכיר את החוקים והדמויות.
        לי זה מרגיש כמו מריחה. הסופר משפריץ עוד ספר, והקורא מעביר עוד שעת קריאה לא מאתגרת בנעימים.
        באמת יש מה לחדש בספר העשירי בסידרה שלא יכולת כבר להגיד ב 9 הקודמים?
        לא עדיף לנסות במקום סופר/ספר אחר?

        (כמובן שאני מקצין, ויש סדרות טובות בנות יותר משלושה ספרים (אבל 5 זה באמת המקסימום))

        • ניימן הגיב:

          יש אחרית דבר בסוף the ghost brigades של ג’ון סקאלזי (בשני בסדרה בסה”כ). זה מתחיל בסגנון הבא: “אנשים רבים אמרו לי שכתיבת הספר השני תהיה קלה ביותר כי מסגרת העולם כבר קיים. אהמממממממממ. לא”.

          מה יש לאמר בספר עשירי של סופר בכלל שלא נאמר בקודמים? או בפרק העשירי של סדרת טלוויזיה? יצירת עולם היא לא הגביע הקדוש של מד”ב\פנטזיה. סתם עוד אתגר.

          קריאה נוספת: רשימת הספרים האין סופית שנכתבה על העולם הממוצה ‘כדור הארץ’.. 😉

          למען האמת, אני מבין את הטרוניה שלך. זה עניין של טעם אישי. אני אוהב לראות איך דמות שאני מכיר כבר אלף עמודים ממשיכה ומתפתחת. כמו בן אדם בחיים האמיתיים.

          (כמובן שגם אני מקצין. יש הרבה, אולי הרוב, של סדרות גרועות ביותר שסתם נמרחו)

    • מרק ק. הגיב:

      הלכתי לאמאזון לקרוא את הביקורות על embessytown, ונראה לי שכל מי שרוצה להסתמך רק על עצם העובדה שהספר נכלל ברשימת מומלצים כדאי שיקרא את הביקורות השליליות. מנסיון הקריאה בתחנת פרדיסו אני בהחלט יכול לראות איך בו זמנית הספר הזה יכול להיות מצוין לאדם אחד ולחלוטין לא קריא לאחר. סביר להניח שאני אקרא אבל יש לי הרגשה שהוא לא יקבל אצלי ציון 10….

    • פשוט יעל הגיב:

      אז אתה מפספס כמה סדרות מוצלחות בהחלט – למשל סדרת Thursday Next שאוזכרה כאן, ושנכנסתי לתגובות כדי להמליץ לניימן לקרוא אותה עכשיו ומייד (לצערי אין לי להשאיל לך, כל הכרכים גרים אצל הבנזוג בארה”ב), וגם את Shades of Grey של אותו סופר (שגם הוא נועד להיות ספר ראשון בתוך סדרה, לשמחתי הרבה). ג’ספר פורד הוא פשוט נהדר, והספרים שלו מלאים הומור ורפרנסים ומתח ועניין וכל מיני דברים טובים. ‘גוונים של אפור’ הוא מד”ב יותר ‘קלאסי’, אגב, כזה שמתרחש באיזשהו עתיד לא ברור ובחברה דיסטופית למדי, ועם פחות משחקי מלים ורפרנסים ספרותיים מאשר סדרת נקסט, שאני לא לגמרי בטוחה אם אפשר להחשיב אותה מד”ב, אבל אני מניחה שכן, זו הגדרה מאוד רחבה.

      (האמת היא שהסדרה הראשונה שרציתי להעלות היא ‘מדריך הטרמפיסט לגלקסיה’, אבל יש כאלה שלא סובלים את שני הספרים האחרונים, אז אולי מהבחינה הזו היא דוגמא פחות טובה מאשר נקסט…)

      לפעמים סופר יוצר עולם, ויש לו הרבה סיפורים שאפשר לספר בתוך העולם הזה. זה לא כ”כ מופרך בעיניי. נכון, צריך כשרון כדי שזה לא יימרח או יחזור על עצמו, אבל כשיש לך סופר עם כשרון כזה, למה לא? למה לזרוק הכל לפח ולהתחיל עולם חדש?

  2. פאזי הגיב:

    תודה על הרשימות האלו – זה מידע חשוב ושימושי :]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting