חומוס אבו דאבי, קינג ג’ורג’ תל אביב

אלו הם דברי הימים של חומוסיות אבו אדהם בארץ הקודש.

בראשית היה הסניף בכפר יאסיף. ברוב טיפשותי השכלתי לא לאכול בו בביקור היחיד בכפר. משם עשה החומוס עליית רגל לעיר הגדולה, תל אביב, ונחת בקרליבך. מקום בו מנהלים אותו זכיינים.

הסניף בקרליבך הוא הצלחה גדולה – למרות מהמורה בדרך שכללה הגשת תביעה נגד כלבוטק. הוא גרר פתיחת סניף נוסף עם מנות בשריות – במנחם בגין. זה האחרון נסגר לפני זמן מה – ולא בגלל חוסר הצלחה למיטב הבנתי.

ראה אבו אדהם כי טוב והחליט לפתוח סניף נוסף – עם זכיינים אחרים כשהפעם הוא הטבח, בבן יהודה. הדעות היו חלוקות.

ואם זה לא הספיק, פתחו יוצאי סניף קרליבך את חומוס אבו דאבי; חומוסיה בקצב הרגאיי. חומוסיה שהתפתחה בינתיים אל כיוון הבורסה ברמת גן ובאר שבע.

לסיכום: שבעה חומוסיות יצאו לפחות מאותו אבו אדהם האגדי מכפר יאסיף. אבל חוץ מזו המקורית אף אחת מהן לא באמת חומוסיה קטנה שכונתית מהסוג שכולנו אוהבים. ככה זה עם זכיונות, רשתות, סניפים ושאר מילים שצריכות להישאר מחוץ לעולם החומוס.

——————-
הגענו בשבת “מוקדם” בבבוקר, 11:10 ליתר דיוק, לסניף אבו דאבי בקינג ג’ורג’. זה היה עשר דקות אחרי הפתיחה אבל החומוס טרם היה מוכן.

חיכינו בסבלנות ליד שולחן, מאזינים לצליל הרגאיי של המקום. אבו דאבי קינג ג’ורג’ הוא אחד המקומות העמוסים באיזור. וזה לא רק החומוס שעושה זאת – אלא גם אווירת השאנטי של הרגאיי. צבעים, קולות ופילוסופיה.

לקחנו שנינו את אותה המנה: חומוס עם גרגירים וטחינה. מה שנחת על השולחן הפעים אותי; ראו את סילסול משחת הטחינה על המנה! זמר מזרחי לא היה מסלסל זאת יותר טוב.

החומוס הינו העתק כמעט זהה של זה שאני מכיר מאבו אדהם קרליבך. קרם חומוס רך רך רך. הגרגירים קטנים ונימוחים, והמנה כולה פשוט נמסה בפה. הטחינה סמיכה מאד עם טעמים עזים; אני מתתי עליה. שותפי לסעודה? קצת הרבה פחות.

בסוף הארוחה, לפי מסורת צאצאיו של אבו אדהם, מציעים תוספת חומוס חינם למי שעדיין רעב – ובסוף – שוט קפה על חשבון הבית.

מבחינת איכות האוכל אין תלונות לחומוס אבו דאבי. מצד שני, דווקא האלמנט שקוסם להרבה מהלקוחות שלו – האווירה התל אביבית – מפריע לי. אני אוהב את החומוס שלי שכונתי – או כזה בעל אשלייה של שכונתי כמו אבו אדהם קרליבך.

[חומוס אבו דאבי, קינג ג’ורג’ 81 תל אביב. שבת-ה’ 11:00-23:30. שישי 11:00-17:00]

8 תגובות

  1. מרק ק. הגיב:

    הייתי מספר פעמים ולא התלהבתי. האוכל בסדר ולא יותר, המיקום על הרחוב מפריע. מספיק טוב אם רוצים לנגב חומוס במידי, אבל לא מספיק טוב בשביל להגיע במיוחד.

    • ניימן הגיב:

      איך אתה עם שאר האבו-אדהמים? זה הסגנון שלך?

      אגב, זה בא לי טוב אחרי שתי ארוחות נפל – ממש ככה: נפל – באבו חסן. עצוב משהו..

      • מרק ק. הגיב:

        יכול להיות שזה פשוט לא הסגנון שלי. המקומות שאני אוהב יותר זה אגאסי בזבוטינסקי ברמת גן (נדמה לי שבערך מול רחוב הרצל) ושם זה באמת כוך עם הרגשה שכונתית ואת בית החומוס והפול בחשמונאים בואכה דרך פתח תקוה והוא יותר מרק מקום של חומוס.

        אבל כמו שכתבתי קודם אני לא יוצא מגדרי בדרך כלל בשביל לאכול חומוס, אז אני רחוק מלהיות מומחה 🙂

        ובנושא לגמרי שונה…. יש לי חבר שנוסע לברלין והוא יגיע לשם בערך בערב כריסמס ויהיה שם בין יום לשלושה ימים. יש לך המלצות לדברים שלא מוצאים במדריכי טיולים?

        • ניימן הגיב:

          אתה השני שממליץ לי על אגאסי. ולא צריך להיות מומחה – אם זה טעים לך אז ההמלצה מספיקה.

          שלח מייל בקשר לחבר שלך?

          • מרק ק. הגיב:

            עשיתי “וידוא הריגה” עם החבר שסוחב אותי לאבו דאבי וגררתי אותו לבית החומוס והפול וגם הוא הסכים שהחומוס טוב יותר שם.

  2. מרק הגיב:

    ניסית את הקוסם בקינג ג’ורג’ ?

  3. galco הגיב:

    פעם הבאה תנסה משאוושה בתוספת פול, ללקק את האצבעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting