השנה שהייתה: 2012. סיכום עשרת הפוסטים המשמעותיים בבלוג

קצת מוזר לסכם את 2012 עם פוסט לינקים זמן קצר לאחר פוסט האלף-פוסטים. אבל מסורת זו מסורת. כמו ב – 2010, כמו ב – 2011: עשרת הפוסטים המשמעותיים ביותר בבלוג השנה.

הפוסטים הבאים כבשו פינה חמה בליבי. חלקם בגלל איכות, חלקם בגלל שהם מזכירים ימים יפים. כמו תמיד, כל התמונות בפוסט זה ממוחזרות מפוסטים ישנים.

1. ספיישל הגרגרן (ינואר 2012)


2012 החלה כשנה גרגרנית ביותר; קוראי הבלוג, בהנהגתה חסרת החת של לא סוגרת ת’פה, מתו על זה.

האוכל הקוריאני, עם המסעדה Ixthys בתמונה, זכה לעדנה בחיפושי הבלוג (עוד על כך בהמשך). קבלו חיזוי עתידות: בקרוב תתמלא ת”א במסעדות קוריאניות. ניחוש.

2. סדרת הפוסטים על אתונה ומנזרי מטאורה (מרץ 2012)
 

בדרך מברלין לישראל עצרתי לשבוע באתונה. בדיעבד, אחת ההחלטות הטובות שעשיתי.

אקדמאית התקדמתי המון בשבוע בלי הסחות, וגם צברתי לא מעט חוויות אקלקטיות. השיא היה הביקור במטאורה. הגשמת חלום ישן.

3. תמונות אוכל ממסיבה פיליפינית (מאי 2012)
 

אלו בסה”כ תמונות אוכל, מבסה”כ מסיבת יומולדת סטנדרטית על גג בדרום ת”א. אבל המסיבה הייתה של עובדים זרים, האוכל היה פיליפיני והקריוקי היה מלא זיופים.

4. הטרקטור השחור ומרכז הצלילה (מאי 2012)
 

“פטריציה לא זיהתה אותי כשהגעתי”.

כך נפתח אחד מהסופ”שים המוזרים שלי השנה. מרכז צלילה חצי-נטוש באמצע שום מקום, בחורה גרמניה עם פני קרח, טרקטור שחור – ורוכב אחד נבוך מאד.

5. כנס במיורקה וטיול אופנים בפרנקוניה (יוני 2012)
 

אני לא מוציא הכל לבלוג. כל שנה יש אירועים וטיולים משמעותיים שלא מצאו דרכם לפוסט.

לפעמים כי קשה להעביר את החוויה למילים (מיורקה), לעיתים כי מישהו אחר היה אמור לכתוב, אבל זה לא יצא (פרנקוניה) – ולעיתים סתם מחוסר זמן (ברבקיו נאצי שנקלעתי אליו באפריל).

6. סידרת הפוסטים על ליכטנשטיין (יולי 2012)
 

ממש, אבל ממש, נהניתי בביקור השנתי בשוויץ בואכה ליכטנשטיין. מה שהתבטא בסידרת פוסטים חצי-הומוריסטית, חצי-תרבותית וחצי ליכטנשטיינית (מה שזה לא אומר) בבלוג.

7. המבורג (ספטמבר 2012)
 

מהאירועים הספונטניים שתופסים אותך לא מוכן. בעודי מתכונן לסופ”ש סטנדרטי מלא אפצ’י, קיבלתי הזמנה להגיע להמבורג. לפני שהבנתי מה קורה הייתי מוקף בשלוש גרמניות בלונדיניות במועדון רוק גרמני עם המון אלכוהול וגם – כאמור – לא מעט אפצ’י.

אני מת על המבורג.

8. משוויץ לורשה וההרים הסודאטים (אוקטובר 2012)
 

שנה שלישית, מסע אופניים שלישי. הפעם היה פחות הרפתקני משנים קודמות. ככה זה כשנוסעים לארצות “קלות” כמו אוסטריה, צ’כיה ופולין.  בשנה הבאה אני מתלבט, כרגיל, בין הודו, סיביר וגיאורגיה. נראה.

9. החתולה ארוכת הגפיים (נובמבר 2012)
 

לפני הרבה שנים התאהבתי בפולניה בשם זושה. כיום אני כבר לא מאוהב בה ואנחנו ידידים טובים. אבל עדיין, כל ביקור אצל זושה מעורר רגשות רדומים, שנוטפים לפוסטים בבלוג.

10. שווקי חג המולד בפרנקוניה וכפר זעיר מוקף הרים ושלג (דצמבר 2012)
 

אני לא מאחל לאף אחד לעשות טיול עם כאב שיניים. אבל אם כבר עושים טיול עם כאב שיניים, עדיף שזה יהיה טיול שווקי חג מולד ושלג בדרום גרמניה.

כיום כבר אין לי כאב שיניים, יש לי שן אחת פחות וגם המון זכרונות טובים ותמונות יפות מטיול חג מולד נהדר.

פיקנטריה סטטיסטית
היום הפופולרי בבלוג היה יום שבת, השלישי בנובמבר. אז התרחשו שלושה דברים בו זמנית. ראשית, הסתיימה סידרת הפוסטים על טיול האופניים השנתית. שנית, קיבלתי קישור בתגובות(!) של ולווט אנדרגראונד – מה שמלמד אתכם כמה הבלוג שלה פופולרי. ושלישית, עלה הפוסט האחרון בסידרת הפוסטים על זושה: החתולה ארוכת הגפיים. מסתבר שמשתלם לדווח על סיפור בהמשכים במשך שנים.  אגב, זה היום עם הכי הרבה כניסות בבלוג מאז שהגעתי לגרמניה(!).

היום השני  הכי פופולרי היה ה – 22 ליולי. לא בגלל שכתבתי אז משהו מיוחד, אלא בגלל שכתבו על הבלוג ב – feeder.

השלישי הכי פופולרי? השמיני באפריל. הסיבה קצת מצחיקה: עלה פוסט משעמם ביותר על קמפיין של חבר טוב בשם מתאוש. אני מניח שמלנתלפים אנשים הגיעו מהפייסבוק שלו ושל חבריו.

ב – 13 לפברואר קישרה אלי, שוב, ולווט אנדרגראונד. מה שגרם למגה פופולריות של פוסט הסיכומספירה שעלה באותו היום.

במקום החמישי והאחרון: הפוסט על תמונות של אוכל פיליפיני ממסיבה באיזור התחנה המרכזית ב – 22 למאי. אני לא יודע מאיפה הגיעו כולם, אבל זה בבירור מראה על סקרנות כלפי הקהילה הפיליפינית. אגב, זה סוג של בושה מקומית שעוד אין מסעדות פיליפיניות בת”א. יש איפושהו בכלל בארץ?

חמשת הפוסטים הפופולריים ביותר בבלוג ב – 2012 (לא כולל פוסטים ישנים פופולריים בגוגל):
במקום הראשון, ללא תחרות, הפוסט על היהלום שבכתר. המסעדה הקוריאנית בירושלים. כל יום מגיעים עשרות אנשים חדשים לפוסט עקב חיפוש בגוגל. גל של מסעדות קוריאניות ייפול עלינו מתישהו, כבר אמרתי?

במקום השני, בטח גם בגלל גוגל – הפוסט על שוק הפשפשים בארנה בברלין.

במקום השלישי: פוסט שנראה לי שעבר ממקלדת לאוזן. סיכום שווקי חג מולד בברלין 2012. שווה לשחק אותה מדריך תיירים.

במקום הרביעי, הפוסט המדובר על תמונות של אוכל פיליפיני.

ובמקום החמישי, הפוסט היפייפיה על מטאורה. כיף לראות שחלק מהפוסטים האהובים עלי היו גם אהובים על קוראי הבלוג.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting