גיקדום 28.3.2013: איפה שגלמים צבעוניים ומפלצות מידע משחקים בצוותא במשחקי מציאות מדומה לצלילי מוזיקה יידית ישנה

מסוכן לפרסם גיקדום בפסח? וודאי. כולם בכנסים השונים ואף אחד לא פה לקרוא אותו.

הגיקדום הזה נדחה כבר חודשיים, ונמאסה עלי הדחיינות.


[ילדה, חתול וגשם]

1.  למה אין מכונות מציאות מדומה? רוצה לאמר: המכונות האלה בהם שמים מסך ממש על העיניים – קוראים לזה Head Mounted Display – ומרגישים כאילו "אתם" במקום אחר? בשנות התשעים הגיחו מכונות כאלו לרגע למשחקיות ת"א, וגוועו כהרף עין.

למה? לפי הכתבה הזאת הבעיה היא delay. כלומר: פער זמן. כלומר, הזמן שלוקח מהרגע שמזיזים את הראש, עד שהתצוגה על המשך מתעדכנת. גם במחשבים רגילים יש פער זמן, אבל הוא לא ממש חשוב שם. במכונות מציאות וירטואלית? זה די הורס את החוויה.

מי שמנסים להתמודד עם הבעיה הם Oculus Rift. אחת החברות המעניינות בעולם אם לא ה – . הם פרצו לחיינו ב – 2012 עם פרוייקט במימון הציבור שגרף 2.5 מליון דולר. כיום, גירסת המפתחים של קסדת הפיתוח שלהם אמורה להיות מוכנה במאי, וכבר אפשר להזמין אותה מראש ב – 300 דולר בלבד(!).

יחד עם ערכת הפיתוח היו "המפתחים" אמורים לקבל לידיהם גירסה מוכנה להרצה של דום 3. לפני שבועיים הודיעו שהגירסא תתעכב (ופיצתה את הרוכשים ב – 1001 דרכים שונות). מי שאולי יחליף אותה הוא המשחק Team Fortress 2. מתי יגיע הקאמבק של אולמות הארקייד עם מכונות Oculus Rift?

2. כבוד לרשות העתיקות הישראלית שהעלתה את הגירסא המוקדמת ביותר של התנ"ך לרשת.

כמו יהודי טוב, ניגשתי ישירות לקרוא את החלק של עשרת הדיברות. הכתב חצי-מובן, מזכיר את הרופא שלי, אבל אפשר די בקלות לפענח משפטים. הצלחתי למצוא את 'לא תחמוד', אבל 'לא תרצח' עדיין נעדר. סתם, שתדעו.

3. האם יגיע היום בו נקבל את החדשות בצורת משחקי מחשב? אני לא מדבר על אייטמים כמו 'ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התעטש היום', אלא דברים יותר רציניים: סיקור הקונפליקט בסוריה, למשל.

מצד אחד הרבה יותר קל למשתמש להבין את הפרטים הסבוכים בפורמט של משחק מחשב. מצד שני, הזמן שלוקח ליצור משחק כזה, שלא לדבר על לשחק בו, עצום.

יש דרכים לפתור את זמן הפיתוח. Auroch Digital, למשל, משתמשים במנוע יצירת משחקי מחשב כדי להעביר את כל הניואנסים של האירועים הגדולים בעולם. במשחק Endgame::Syria, אתם תובילו את כוחות המורדים במאבקם נגד אסאד. ניתן לשחק בשני אופציות: צבאית או פוליטית. גרסאות יש ל – HTML5, iOS ואנדוראיד. לא שיחקתי.


[הייאו מיאזאקי מחימר]

4. תחנת רדיו קטנה בארה"ב ערכה תוכנית, אחת, עם אוסף מוזיקה יידית ישנה.

לא הכרתי אף אחד מהשירים – באמת, למה שאכיר? – אבל לא ניתן לבקש מוזיקת רקע יותר מושלמת לבוקר של עבודה. התוכנית נמצאת פה (קישור ישיר).

5. חג המולד על מאדים זה כבר לא רק שם מצוין לסיפור מד"ב, אלא כמעט סוג של מציאות לאנשים מסוימים. למי למשל? לחברי תחנת מחקר המדבר של מאדים, מקום אמיתי לחלוטין שנמצא ב, אהמ, יוטה.

חברי התחנה נמצאים שם עכשיו שישה חודשים, בהם הם עוברים סימולציית חיים על מאדים: מקלחות שדה, מנות קרב – והכי גרוע: עשרים דקות דחייה בתקשורת אינטרנט עם שאר העולם!

דיאן טורנשק, אסטרונומית וסופרת מד"ב, מספרת איך זה לחגוג את חג המולד (כמעט) על כוכב אחר. אם זה לא מספיק לכם, אז יש גם הדיווחים היומיים של הצוות. מעכשיו ועד מאי.

6. הרשימות המוזרות של 2012. הוירוסים הכי ייחודיים. קומיקסי-הרשת המוצלחים ביותר. הפודקאסטים. פרוייקטי בניה.


[מי יקנה בובות של נשיאי ארה"ב בתור מפלצות?! אה, רגע, חכו. אנשים כמוני יקנו]

7. מומחי רעלים (Poisoners). פסיכופתים או אנשים שהחברה עוד לא מספיק מתקדמת כדי לקבל? דבורה בלום, מומחית רעלים ואשה שבעלה מפחד לקבל ממנה סנדוויץ', מסכמת את סיפורי ההרעלה של השנה החולפת.

8.  לכאורה, הלונה פארק בפלאנטרוואלד (Planterwald) היה צריך להיות להיט ענק: הוא ממוקם, באמצע יער(!), מרחק יריקה ממרכז בברלין. אחת הערים התיירותיות בעולם.

מעשית יש פה סיפור של תכנון לקוי, בלי מספיק מקומות חניה, ויזם שלומיאל שכנראה לא ידע מה יש לו ביד. הפארק, שנפתח ב – 1969 תחת השם Kulturpark Planterwald, עומד נטוש מאז 2001.

כמובן שבברלין הוא לא נשאר מוזנח לגמרי. בשנים האחרונות יש שם סיורי סופ"ש, כמו שכתבה עמיתתי הברלינאית. זוגות מקומיים צעירים נוהגים לטפס באמצע הלילה על הגדר, ולשבת בכוסות הענק המתות.

את הסיפור כולו, כולל גלריית תמונות מהממת תמצאו פה.

9. כתבה, שלמה(!) על הציטוט 'צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות'.

הויכוח הוא האם יש 'a' בציטוט, או שמא הוא הושמט משם בטעות או בכוונה – וכמובן: מתי כתב ניל ארמסטרונג את המשפט האלמותי?

ארמסטרונג, שנפטר באוגוסט האחרון, טען שהמציא את המשפט ממש ברגע הנחיתה. עכשיו, כמה חודשים לאחר מותו וכשהוא כבר לא יכול להתווכח עם כך, מגיעות עדויות משפחתיות שהמשפט נהגה חודשים קודם.

10. מכל הסיפורים שקראתי, האחרון שחשבתי שיהפך למציאות זה האקס-מן. כן, אפילו פחות מהקטקטים. אבל אנו נמצאים בעידן מוזר, בו מומחים צבאיים מזהירים מפני מהפיכת המוטאנטים.

11. תסתכלו על הגולם של העש החום השעיר.

מה לכל הרוחות? זוהי הוכחה ניצחת לכך שאבולוציה שגויה; איך תהליך הגיוני יכול להניב דבר כזה? זוהי גם הוכחה אולי לכך שאין אלוהים, או שאם יש אלוהים אז הוא משוגע.

עוד הוכחות יש בטאמבלר האדיר, מה לכל הרוחות, אבולוציה?

12. גיליתי שני מושגים חדשים: Participatory democracy ו – Participatory budgeting. בואו נקרא לזה בעברית: 'דמוקרטיה שיתופית' ו'תקצוב שיתופי'.

זוהי אחת מאלפי השיטות שנהגות ע"י אנשים טובי לב שרוצים להחזיר את הדמוקרטיה לעם. הרעיון פה הוא פשוט: שיותר אזרחים יקבלו החלטות – ופחות פקידים.

למה? קחו את השכונה שלי בת"א למשל. התקינו בה בשנים האחרונות מערכת רמזורים. כמעט כולם הותקנו במקום בו לא צריך רמזור, בעוד שהצומת שבה הכי צריך נשארה חשופה. כי זה מה שאומרת התיאוריה של הנדסה אזרחית או משהו כזה, וזה מה שרואה על הנייר מהנדס שלא חי בשכונה.

עכשיו – זה טוב ויפה – למה באמת שאזרחים לא ישתתפו יותר בקבלת החלטות? זה נשמע מסוג הדברים שהיה נהדר אם היו קורים, אבל המימוש בלתי אפשרי. כמו מסע בזמן או כיבוש החלל.

אז זהו, שלא. העיר פורטו אלגרו בברזיל מממשת, בהצלחה(!), תקצוב שיתופי כבר כמעט חמש עשרה שנה. וזה בברזיל! לא בגרמניה או שוויץ שם אנשים חרוצים עם הרבה זמן פנוי רוצים להשפיע. נגנבתי והוספתי כיעד לטיול.


[תכירו את Gigshot. חנות עיצוב עם נגיעות חזקות בעולם הצעצועים]

13. אני סובל מבעיות שינה. די בטוח שהזכרתי זאת יותר מפעם אחת בהיסטוריה של הבלוג. מצב מאד שכיח כיום.

גם הגדולים ביותר סובלים מבעיות שינה. מייקל ג'ורדן אמר לא מזמן שאת הבירה הראשונה שלו הוא שתה בגיל 27. הרופא המליץ על זה אחרי שמייק התלונן שאינו יכול לישון בלילה. כדי להתמודד עם הלילות הוא יצא החוצה לפאב, למועדון. השתיה? ההימורים? זו לא הייתה הבעיה. זה היה הפתרון.

מחקר חדש מבארקלי מאשש את הקשר בין שינה לבין זכרון לטווח ארוך. בעסה לניימנים.

14. תנועה קטנה שתופסת בשנים האחרונות היא מרידת המדענים במגזינים הגדולים. אני מכיר את זה מהצד המתמטי כמובן.

המצב הוא שכיום אקדמאי נותן למגזין, חינם, את המאמרים שלו וזכויות היוצרים עליהם. המגזין, בתמורה, מוכר אותם בסכום די גבוה לאוניברסיטאות השונות. המצב כל כך אבסורדי עד כדי כך שאפילו עבודת העריכה נעשית בחינם ע"י אקדמאיים.

לאחרונה החלה קמברידג' להוציא מגזין בשם פורום המתמטיקה בקונספט חדש: המאמרים יהיו פתוחים לציבור – כל מי שרוצה יוכל להוריד אותם. אבל האנשים שמפרסמים, המתמטיקאיים, יצטרכו לשלם למגזין בעבור כל מאמר! זה לא נשמע הרבה יותר טוב מהקונספט הישן.

אז קרה דבר מפתיע: שניים מהמתטיקאיים הידועים בעולם, טים גאורס וטרנס טאו האליל, הצטרפו למגזין החדש! ישר הורמו גבות והיו אנשים שתקפו אותם. מה שגרם לטים גאורס לצאת בפוסט 'למה הצטרפתי לחבר'ה הרעים?'. חכו לעדכונים.


[האוונג'רס מאד סטייל]

15. כבר כילד עמדתי פעור פה מול דום 3. אני מדבר על הבחינה הטכנית: המשחק מעולם לא נתקע, זחל, חשב או נעצר.

היה ברור שזה בגלל שהמשחק כתוב לעילא – וזה בלי לראות את הקוד שלו. בעיקר כי העניין חזר עם משחקים נוספים של החברה Id software.

לא מזמן שיחררו Id software את קוד המקור של דום 3 לרשת. והרשת מלאה בהילולים לקוד. על פוסט אחד צריך להצביע מעל לכולם: היופי יוצא הדופן של קוד המקור של דום 3. חווית קריאה לכל מי שכתב יותר משורת קוד אחת בחייו.

4 תגובות

  1. טליה הגיב:

    קראתי בשקיקה וצחקתי. וואלה,אתה איש מעניין ורחב אופקים שאין כאלה.
    יופי של קישורים שבחיים לא הייתי מגיעה אליהם אילולא אתה.
    אביב כל הזמן.

  2. קפה הגיב:

    יופי של גיקדום. לגבי האייטם האחרון (על הקוד של Doom 3) אני חושב שפספת את החלק הכי חשוב – ג'ון קרמק בכבודו ובעצמו, האיש שהקים את ID Software (החברה שפיתחה את דום, הטירה הנאצית, קוויק ועוד המון משחקים מעולים אחרים), אגדה עוד בימי חייו, הגיב על הפוסט (תגובה ראשונה) והוסיף כמה הערות משלו על מתודולוגיית הפיתוח שלו.
    עבור הלא מתכנתים שבקוראים, זה קצת כמו לכתוב ביקורת על תקליט של ג'ימי הנדריקס, ולגלות שג'ימי הנדריקס בכבודו ובעצמו הגיב על מה שכתבתם וניסה להסביר מה גורם לו לנגן בגיטרה כמו שהוא מנגן.
    ועבור המתכנתים/מתמטיקאים שבקוראים, ממליץ בחום על הלינק הזה: http://blog.quenta.org/2012/09/0x5f3759df.html שנותן טעימה קטנה מהקסמים שאפשר למצוא בקוד של ID.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting