יום מחילת הארנב 2014

בשנים 2009-2011 היה מנהג יפה בבלוג: לחגוג את יום הולדתו של המתמטיקאי לואיס קרול (שגם חטא בכתיבה) ע”י סיפור קצר פרי עטו של בעל הבלוג.


[מקור]

הסיפור היה חלק מחגיגות יום מחילת הארנב הבינלאומיות, בהן נדרשים בלוגרים להפוך את בלוגם למשהו קצת… שונה. שהקורא ירגיש כאילו עשה קפיצת ראש למחילת הארנב ויצא בבלוג של ניימן. האמת היא שחוץ ממני, אני לא מכיר אף בלוג שאי פעם חגג את היום. אבל זה מגיע. הטרנד הזה עוד יתפוס!

אחרי שנתיים הפסקה, החלטתי אתמול בבוקר לחדש את המסורת! עוד שעה בערך יעלה פה סיפור קצר שנהגה, נכתב ונערך תוך יום. קוראים לו הדבוראי המבוצר.

הוא מתרחש בעתיד הלא-רחוק. עתיד בו סמארטגלאס (משקפי גוגל) ודבוראים (רובוטי חרקים קטנטנים עם מצלמה) הם דבר שבשגרה. כולם מצולמים ומנותחים כל הזמן והפרטיות פסה מהעולם. חוץ מאצל אדם אחד, שעושה הכל כדי לשמור על עצמו.

זהו סיפורו (הקצר) של האדם הבלתי נראה האחרון בעולם.

סיפורי עבר:
א. מי שלא עורך חישובים בערב שבת, סובל מסערה גלקטית בשבת (2009): סיפור הומוריסטי על ילד גאון.
ב. סיפור ידידות בערבות המימדים האינסופיים (2010): פתרון תיאולוגי של העת החדשה.
ג. הרבי גמזו ומלחמתו בשרי הרפאים: אגדה צפתית-ירושלמית לימים הקרים (2011): סיפור נוראי שאני קצת בוש שכתבתי.

2 תגובות

  1. melquiades הגיב:

    למה להגיד אף בלוג?
    אמנם הבלוג כבר שומם, וכבר קשה לכנות את הכותב בלוגר.
    אך הרשומה והסיפור עומדים בהינם…

    http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1410586&skip=1

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting