הכרזת מועדון קריאה מועד ה – 1 ליוני: 144 קומות (Wool) – יו האווי (+ ספרים למועדים עתידיים)

כמה כיף בוסרי היה במפגש האחרון של מועדון הקריאה! פעמיים כי כיף: גם כי הספר היה כיף וגם כי הדיון היה פורה. פעמיים כי בוסרי; גם ספר ראשון לסופרת וגם כמה משתתפים חדשים. נדבר על זה בסוף הפוסט.

הספרים למועדים הקרובים של מועדון הקריאה.

א. 1 ביוני 2014: 144 קומות (Wool) – יו האווי [בוקנט][אמזון]. 524 עמודים. 2012. פרטים לאחר התמונה.
ב. 1 באוגוסט 2014: Ready Player One – ארנסט קליין [אמזון]  384 עמודים. 2011. מולטי-מליארדר מחביא את הונו בתוך משחק מחשב. כך מתחילה תחרות הגיימרים הגדולה בהיסטוריה, וכך מתחיל ספר שכולו שיר הלל למשחקי המחשב של האייטיז. USA Today אמר שהספר הופך את הסופר ל"גיק הסקסי בעולם". זהו חלק מגל היצירות של דור האייטיז, יחד עם קומיוניטי וראלף ההורס. התחלתי לקרוא, וזה נראה כיייייייייייייף!
ג. 1 באוקטובר 2014: הגולם והג'יני – הלן ווקר [ידיעות ספרים][אמזון]  502 עמודים בעברית. 2013. סיפורם של הגולם חווה והג'יני אחמד. שני מהגרים חדשים בעיר הגדולה, ניו-יורק. ספר פנטזיה שהיה מועמד לנבולה, אך קיבל תשומת לב רבה גם בעולם המוגלגים ואפילו תורגם לעברית תוך כמה חודשים ספורים!

144 קומות (Wool): איך אני משכנע אתכם לקרוא את Wool? רגע, זה צריך להיות הפוך; אתם צריכים להתחנן בפני לקרוא את Wool! כי Wool הוא אולי תופעת המד"ב הגדולה ביותר של השנים האחרונות. תופעת הספרים בהוצאת עצמית.

מעשה שהיה כך היה: ביולי 2011 החל יו האווי, למכור באמאזון סיפור קצר בשם Wool ב – 99 סנט לעותק. הוא לא ציפה לגדולות ונצורות מהסיפור, ואפילו לא קישר אליו באתר שלו. אבל הסיפור נמכר. ונמכר. ונמכר. באוקטובר 2011 הוא נכנס לרשימת רבי המכר של אמאזון. קוראים החלו לבקש מיו האווי לפרסם את המשך הסיפור. אז הוא פירסם.

בינואר 2012 ריכז האווי את כל סיפורי Wool לספר אחד בשם Wool Omnibus (זה שנקרא במועדון הקריאה). בקיץ 2012 נכנס הספר לרשימת רבי המכר של הניו-יורק טיימס. בעידן המודרני כבר כמעט בלתי אפשרי לסופר חדש להוציא ספר בלי השתתפות עצמית, ו – Wool הפך לסיפור הסינדרלה שכל סופר עצמאי נאחז בו.

ב – Wool, שנקרא בעברית 144 קומות, תקראו על עתיד רעיל. בני האדם עברו לחיות בסילו מתחת לפני האדמה, והשמיים הפכו למיתוס.

זהו סיפורו של השריף של הסילו, הולסטון, שמבצע את הפשע החמור ביותר בעת החדשה; מבקש לעלות למעלה. בדרך יש גם סיפור בלשי על חקירת רצח אשתו של הולסטון, כי תעלומת רצח היא כלי המד"ב הכמעט הכי פופולרי להציג עולם חדש בלי לשעמם את הקוראים.

אני אישית מצפה בכליון עיניים לקרוא את Wool. ואתם?

סיכום המפגש הקודם: The shumbling to New York city קיבל מספיק יח"צ כדי לשכנע המון אנשים לקרוא אותו. כנראה כי היו כבר לא מעט ביקורות בעברית עוד לפני המפגש של מועדון הקריאה.

לא נרשם ממש קונצנזוס בנושא. היו כאלו שלא הצליחו לחצות את החלק הראשון של הספר וזנחו אותו לאנחות. היו כאלה, כמוני, שחשבו שהוא ספר לא אחיד ברמתו – והיו כאלה שחשבו שהוא ספר חמוד וכיפי להפליא.

מבחינתי, The shumbling to New York city פחות מוצלח מהספר הקודם במועדון הקריאה, כס סהר-הלבנה – אבל הרבה יותר רלוונטי בתור יצירה מודרנית של ז'אנר הפנטזיה. אקרא את ההמשך בהמשך השנה, ונראה לאיפה הולכת הסופרת.

14 תגובות

  1. גלי הגיב:

    "144 קומות" בתכנון. תזכיר לי לפני כשבועיים לפני המועדון…

    קראתי את שני הספרים המתוכננים ועל אחד מהם "הגולם והג'יני" העלתי סקירה בבלוג שלי.

    חג שמח!

  2. kenny הגיב:

    קראתי את "144 קומות" והבעתי את דעתי עליו במקום אחר. אקשר כשיהיה רלוונטי.

    האווי זכה פרסום גם כאשר הוא התנג כמו שמוק שונא נשים, ניסה למחוק את הפוסט שהוא פרסם, שכח שהרשת זוכרת הכול, והעלה התנצלות-לא-התנצלות שנראתה יותר גרוע מהמקור.
    אפשר לקרוא על זה כאן:
    http://www.salon.com/2013/04/15/self_publishing_star_faces_backlash_for_misogynist_rant_partner/

  3. אכן היה מאוד כיף במועדון קריאה הקודם. לצערי הרב הכיוון שאליו הולכת הסופרת לא נראה טוב. היא משחזרת את אותה בעיה שהייתה בספר הקודם – חצי ראשון של ספר: נחמד ומגניב, חצי שני: עסוק ביצירת קליימקס וקרב גדול. רק שבספר השני החצי הראשון של הספר הרבה פחות טוב ומעניין ובעיקר מהווה תקציר לאירועי הספר הקודם עם טיפ טיפ התרחשויות חדשות.

    אני צריכה לסיים לקרוא את אנבל סקים של רובין סלואן (הנהדר) ואת התסריט של הרועה האחרון (הנהדר), ואז אתחיל עם 144 קומות. מבדיקה ראשונית הוא נראה מסקרן אבל לא בדיוק חדשני. נראה. ההערות בתגובות הקודמות על מיזוגניות היו מטרידות. הלכתי לקרוא ברשת…

    • עכשיו כשקראתי…דאמיט, איזה יצור דוחה 🙁 לא ממש מעודד לקרוא את הספר, אבל נו שויין…עוד הזדמנות להתמודד עם הדילמה עתיקת היומין של – האם ניתן להפריד את היצירה מהיוצר (המכונה גם בשם: דילמת אורסון סקוט קארד)

      • ניימן הגיב:

        לא הלכתי וקראתי, והאמת היא שגם אין לי ממש חשק לעשות את זה. למה לי להיכנס עכשיו לראש של מישהו שאומרים שהוא דוחה? אבל זה גם לא ממש משנה לי. אני די בטוח שקראתי ספרים נהדרים של די הרבה אנשים עם אופי נורא בחיי. על אחת כמה וכמה כשזה בא למוזיקה.

      • ניימן הגיב:

        טוב, עכשיו גם אני קראתי (רק את הפוסט המקורי שלו למען האמת). את באמת משווה אותו לקארד? (בלי להעליב).

        גם אם לא הייתי משתמש בשפה שלו בפוסט, אני לא חושב שהוא כתב משהו קיצוני נגד נשים. רק נגד מישהי שהוא פגש (ובאותה המידה יכלה להיות גבר)

  4. פאזי הגיב:

    הוול הזה נראה מעולה. תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Subscribe without commenting