הטרקטור השחור מת – יחי הטרקטור השחור!

זה קרה לפני חודש.

הגעתי לקוטבוסר טור ב – 16:00 אחרי הצהריים לשבת לעבוד בבית קפה שם. זאת כיכר די מפוקפקת בעיר. קשרתי את האופניים (שידועים בשם הטרקטור השחור) צמוד לכיכר במקום בו היו עשרה זוגות אופניים נוספים.

היו שם ילדים ששיחקו כדורגל ואת הקהל הקרויצבורגי הרגיל שבהה בכיכר. יש לי מנעול יקר לאופניים, וחשבתי שהם בטוחים שם לשעה.

כשחזרתי ב – 17:00 הטרקטור השחור כבר לא היה שם. יחד איתו נלקחו *כל* עשרת הזוגות שהיו קשורים במקום.

נכנסתי לדכאון, אכלתי המון שוקולד באותו הערב. במהלך השבוע חיפשתי באתרים של אופניים משומשים, ובסופ”ש הלכתי לבדוק בשווקי הפשפשים. הטרקטור השחור נעלם כלא היה.
————————-

לכל אחד בברלין יש סיפור על גניבת אופניים. מספרים שהגנבים מקצועיים לגמרי. הם מגיעים מחוץ לעיר – ואפילו מחוץ לגרמניה. מצוידים במשאית, ציוד פריצה ומסור חשמלי. הם מעמיסים המוני זוגות על המשאית, ותוך שעה כבר חוצים את הגבול לפולין, הרחק מידיה של משטרת גרמניה.

לפחות בתל אביב המקצוענים מתמקדים במכוניות.
————————-

בלית ברירה ניגשתי לקנות אופניים חדשים.

רציתי בדיוק, אבל בדיוק, את אותם האופניים – רק מודל חמש שנים יותר חדש. הם עלו אז 1300 יורו, אבל החזירו כל גרוש בכסף שחסכתי על כרטיסי רכבת בברלין וחופשות זולות.

מדהים איזה שידרוג עברו האופניים האלה בחמש שנים – והם היו די מושלמים מלכתחילה, כן? את הגלגל החלק, שעלול לגרום תאונות (*אהמ* שיעול) החליפו בגלגל יציב יותר. הכידון התחיל לעשות רעשים אחרי כמה אלפי קילומטרים – וגם את זה תיקנו. ומה שהכי חשוב: האופניים עפים! סוחבים אותך קדימה עם דיווש מינימלי.

רציתי צבע שחור, כמו תמיד. אבל מסתבר שבשביל צבע שחור צריך להוסיף 200 יורו(!) כי זה בהזמנה מיוחדת. כך נפלתי על אופניים צבע בז’ (בתמונה למטה).

למען המסורת והטעם הטוב, נתנהג כמו עיוורי צבעים ונמשיך לקרוא להם הטרקטור השחור.
———————

את הטרקטור השחור קניתי לפני ארבע שנים, רגע לפני טיול האופניים למוסקבה (הוא דגם של לפני חמש שנים כי קניתי אז מודל ישן בהנחה).

רכבתי עם האופניים האלה אלפי קילומטרים. כל יום 30 קילומטר לפחות הלוך-חזור לעבודה, בסופ”ש 100-200, ובטיולי הקיץ אלפים. הם נהפכו כמעט לחלק מההגדרה שלי.

כמה מפוסטי עלילות הטרקטור השחור היו הפופולריים ביותר בבלוג בשנים האחרונות. בתור הספד אני מעלה פה כמה אהובים עלי. הם מוצגים לא בסדר כרונולוגי, אלא בסדר של אהבה אישית.

הטרקטור השחור והפנסיון ביער. סיפור סתיו עגמומי.
הטרקטור השחור ומרכז הצלילה. מזרח גרמניה הריקה.
הטרקטור השחור ומארק ברנדנבורג. סיפורי מסע מהמדינה שמקיפה את ברלין.
הטרקטור השחור בין פולין לאוקראינה. פקיד משועמם וגבול סהרורי.
הטרקטור השחור בהרי פולין. סיפור נדודים טיפוסי.

12 תגובות

  1. רוני הגיב:

    תנחומים וברכות, בהתאמה.
    מאחלת עוד אלפי קילומטרים והרבה פוסטים.

  2. עלה והצלח גם עם החדש

  3. דביבון.... הגיב:

    איך נגנבו אופניים
    איך חשכו חלומות , נעלמו תקוות
    נגוזו עלומות דיווש מעל פני האדמה

    מה שכן צבע הבז’ יותר יפה.

  4. יותם הגיב:

    איך לעזאזל גונבים כ”כ הרבה אופניים ממקום מרכזי לאור יום?!
    תתחדש 🙂

    • ניימן הגיב:

      אין לי מושג למען האמת. באים עם לבוש שנראה רשמי? החבר’ה של קוטבוסר טור הם לא בדיוק האנשים שיתחילו לשאול שאלות.

  5. גלעד הגיב:

    נראים כמו אופני תיור מושלמים.

    תוכל לפרט – מהו הדגם?

    עדיין נקרא T400?

    https://www.neiman.co.il/2011/06/2827

    • ניימן הגיב:

      עכשיו קוראים לו TX-400, אבל אם הבנתי נכון, זה אותם האופניים עם הוספת של X לשם מסיבה כלשהו.

      • גרמת לי לחשוב על זה והגעתי (מיידית) למסקנה. הוספת האות X נועדה להעיד קבל עם ועידה על שלב הבשלות הסופית בחיי הדגם. אחרי ה- X יוצרים את המודל הבא. אין יותר, זה הטופ. ה- cutting edge, דרגת מיצוי הפוטנציאל העילאית. שיא ההשתכללות האפשרי. ממש הפוך לסימן ה- 11 על כפתור הווליום במגבר ההוא שפתח עולם של אפשרויות חדשות.
        לשלוח לך בירה?

להגיב על דביבון.... לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting