ווס קרייבן RIP

ווס קרייבן הלך לעולמו.

אולי גדול במאי האימה של ארבעים השנים האחרונות. איש שהפך את הז’אנר שלוש פעמים: עם הבית האחרון משמאל (1972), צעקה (1996) וסיוט ברחוב אלם (1984).

ציור מונפש של פרדי קרוגר
[מקור]

סיוט ברחוב אלם הוא השד הפרטי שלי. סרט שעדיין רודף אותי בחלומות, 24 שנים אחרי שראיתי אותו כילד.

אחרי הצפייה הראשונה לא ישנתי (כמעט) שלוש לילות. סבלתי מחרדות וראיתי בלופ את גבעת חלפון אינה עונה ו – you’re a good boy charlie brown. שום דבר חוץ מזה לא הרגיע אותי.

לכל חובב סרטי אימה יש את השד שלו. פרדי קרוגר, השד האישי שלי, הוא שד קלישאתי לילדי שנות השמונים.

וכל אותם הילדים כואבים עכשיו את כאב הליכתו של יוצרו מהעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting