יומיות 02.08.2018: הקונגרס למתמטיקה 2018 התחיל, וכבר הוענקו מדליות פילדס

הבלוג מחזל”ש.

1. מדליית פילדס, שיש הרואים בה פרס נובל למתמטיקה (לא אני, אגב), הוענקה אתמול. זה פרס שמוענק לארבעה זוכים פעם ב-4 שנים בקונגרס העולמי למתמטיקה.

Quanta ספרים בפירוט נהדר על הזוכים ועבודתם.

במקרה יצא לי להכיר שניים מהזוכים, משהו שלא בטוח שיקרה בעתיד, כי אני כבר לא עוסק במחקר מתמטי.

אני מדבר על אלסיו פיגלי האיטלקי, שהוא אחד המרצים המדהימים למתמטיקה שראיתי אי פעם, ועל פטר שולצה הגרמני, שעבד עם כמה מחברי הטובים. כבר שנים שכל הקהילה המתמטית בגרמניה יודעת ששולצה עומד לזכות במדליית פילדס, זאת הפתעה קטנה מאד.

זאת פעם ראשונה מאז 1998(!) שאף צרפתי לא זוכה. מצחיק, גם אז הם לקחו את המונדיאל.

2. כיפה אדמוה בסן פרנסיסקו אפוקליפטית. איור מרהיב של אדיגי.

https://twitter.com/adigi/status/1022529089813471232

3. הויכוח המתמטי הגדול של השנים האחרונות הוא לגבי סדרת מאמרים מ-2012 של מתמטיקאי יפני בשם מוחיזוקי. התיאוריה שפיתח מוחיזוקי, קוראים לה תיאורית IUT, מוכיחה בין השאר השערות מיתולוגית כמו השערת ABC.

רק שהרבה מתמטיקאיים מהוללים, כמו פטר שולצה שהרגע זכה במדליית פילדס, מפקפקים בנכונות ההוכחה. שולצה אפילו נסע לטוקיו במיוחד לעבוד עם מוחיזוקי ולנסות ללבן את הפערים. בינתיים מתסתמן שהפשרה שהם הגיעו אליה היא שכל אחד מתבצר בעמדתו.

לאחרונה פירסם מתמטיקאי בשם איוון פסנקו מסמך שנקרא Remarks on Aspects of Modern Pioneering Mathematical Research. שם, במסווה של דיון פילוסופי על חובותיו המוסריות של מתמטיקאי מודרני, הוא משמיץ את כל מי שמפקפק בתיאורית ה-IUT.

סיכום העלילה ותגובות יש בבלוג המצוין Not Even Wrong. הימור שלי? בסופו של דבר תתגלה טעות בהוכחה. אבל נחיה ונראה.

4. נסיים את ספיישל המתמטיקאי בפינה מבדחת. טרנס טאו, אולי המתמטיקאי הגדול של זמננו, הכין משחק מחשב כיפי שאמור ללמד לוגיקה.

אם כי כשאני אומר כיפי, אני מתכוון מלא מלל, הסברים ארוכים, אפס גראפיקה וממשק משתמש שנכתב ע”י מישהו שעדיין כנראה לא ממש הבין מה עושים עם הדברים האלה שקוראים להם ידיים.

ככה נראה השלב הראשון. שימו לב איך קורא, בכיפיות, לשלבים “תרגיל”, ולמשחק עצמו “הוכחה”:

אם אתה גאון בתחום אחד, זה ממש לא אומר שאתה לא גרוע בתחום אחר.

5. ועכשיו, סרט. מתוך The Amazing World of Gumball  של קרטון נטוורקס.

6. תקציר עלילות Magic Leap.

הם התחילו בתור סטארטאפ מסתורי שקיבל מליארד דולר תקציב כדי לשנות את העולם. אחרי זה הסתבר שהם מוציאים קסדת מציאות מדומה\מועצמת. יש להם כבר ערכות פיתוח למפתחים – ועכשיו גם יש דמו של איך תראה מערכת ההפעלה שלהם.

מערכת הפעלה מג'יק ליפ

זה נראה נהדר, מאד מהוקצע ואסתטי.

שלוש שאלות חשובות לגבי ההצלחה של זה.
– האם ככה זה נראה באמת גם במציאות?
– האם נוח לחבוש את הקסדה לאורך זמן?
– מי ישתמש בזה ולאיזה צרכים, חוץ ממשחקי מחשב?

בונוס: סרטון של טיסן וירטואלי במג’יק ליפ:

7 תגובות

  1. hilabar הגיב:

    איזה כיף שאפשר למצוא מידע, ולו מועט, על זוכי פילדס בעברית.

  2. D! פה ועכשיו הגיב:

    אז הלכתי לקרוא על תיאוריית ABC

    אין לי מושג מה היה כתוב שם
    ופחות מושג איך דבר כזה יהיה שימושי למשהו בחיי מישהו

    אני מאד מעריך את זה (בלי ציניות). זה מדהים בעיני.

    • ניימן הגיב:

      יש שתי תשובות לגבי השימושיות של זה.

      אחת היא שימושיות ישירה מחוץ למתמטיקה. ופה אני מנחש שאפשר לעשות עם זה משהו בקריפטוגרפיה – למרות שלא בטוח.

      השניה היא שימושיות עקיפה. כלומר, אם אתה מניח שמתמטיקה שימושית בעולם האמיתי (ואני מניח שאתה מניח את זה), אז יש תיאוריות מתמטיות שיש להם שימושים ישירים בעולם האמיתי. השערת ה-abc נראית כמו כלי שאפשר להוכיח איתו המון תיאוריות מתמטיות אחרות, ואז יש פה שימוש עקיף בעולם האמיתי.

      אני לא באמת יודע אגב מה עושים עם ההשערה הזאת. התשובה שלי כללית מאד.

      • D! פה ועכשיו הגיב:

        תודה.
        קריפטוגרפיה היא משהו שבצער רב כנראה נחוץ. וחבל

        אני אכן מניח זאת. אם כי לא בטוח מה זה באמת אומר מלבד כמה דוגמאות קלאסיות.
        אם אני מבין נכון והשימושית השנייה היא להוכחת תיאוריות אחרות אז זה סתם איזשהו לופ של לופ של לופ – תיאוריה להוכחת תיאוריה להוכחת תיאוריה.

        לי אישית יותר קל עם מקומות שבהם החיים מוכיחים את התיאוריה ומייתרים אותה (או משאירים אותה כשעשוע פילוסופי נהדר)

        • ניימן הגיב:

          לא לופ של לופ. השערת abc יעילה להוכיח תיאוריות שיעילות ליישומים בחיים האמיתיים.

          כלומר, יישום עקיף, אבל יישום.

          התקשורת שלנו עכשיו, באתר הזה, באינטרנט, הרי בנויה על תיאוריה מתמטית. כל החיים המודרניים בנויים על זה, כולל שיטות בחירות דמוקרטיות. שלא לדבר על הנדסה, עיצוב מוצרים, בניינים, גשרים, מטוסים וכו’ וגו’. אפילו משחקים בנויים על מתמטיקה, או יצירות ספרותיות מסוימות כמו עליסה בארץ הפלאות.

          בראיה שלי, אם תוריד מהעולם את כל הדברים שבנויים על תיאוריות מתמטיות, תקבל הרבה אמנות ושעשועים פילוסופיים. שזה לא דבר רע, אני מת על אמנות ופילוסופיה – אבל הנקודה העיקרית היא שמתמטיקה היא דבר מאד מעשי, גם אם לפעמים המעשיות שלו נסתרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting