מועדון הקריאה מפגש 40: Jade City – פונדה לי

כשהתחלתי לקרוא את Jade City חשבתי, “אוי, עוד ספר פנטזיה שמתמקד במסר הסוציאלי ולא במהות?”.

כשסיימתי אותו חשבתי, “וואו. לא זוכר מתי קראתי ספר פנטזיה טוב כל כך”.

Jade City הוא שר הטבעות פוגש את הסנדק, וזה כל מה שאתם צריכים לדעת עליו. מה היה קורה אם גנגסטרים היו קוסמים? הוא ספר נהדר מא’ ועד ת’. משלב הרעיון, פנטזיית גנגסטרים, ועד שלב הביצוע. זה אחד הסיפורים המהודקים שקראתי.

פונדה לי תיכננה את הכל מראש. הדמויות, העולם, העלילה. אין אילתור, ואם העלילה מגיעה לפינה קשה, הסופרת תוציא אותם משם באלגנטיות.זה יוצר מתח וציפיה בקריאה.

אני לא יכול לחכות שיצא ההמשך של הספר, ביולי השנה.

אנחנו חיים בעידן לא יציב, החיים והעולם משתנים כל הזמן. הסוציולוג הפולני-בריטי (יהודי) זיגמונט באומן קרא לזה מודרניות נזילה.

במודרניות נזילה האדם הוא כמו תייר בחייו. משנה ללא הרף מיקום גיאוגרפי, עבודות, בני-זוג, דעות פוליטיות, צבע שיער או זהות מינית. אתם מתיירים במציאות, לא תושבים.

יש את אלו שמגיבים לזה בשמרנות. הם נלחמים במציאות בכוח, בין אם פיזי ובין אם חוקתי. מנסים לשמר את העולם שהיה. יש את אלו שמגיבים באופורטיוניזם. אם העולם משתנה, אז למה שלא נפיק מכך רווח?  הם מנסים לנצל כל שינוי לטובתם האישית.

Jade City יוצר עימות חזיתי ואלים בין שתי הגישות של לשרוד בעולם משתנה.

הספר לוקח אותנו ל-Kekon. אי-מדינה אקזוטי בעל סממנים אסיאתיים. אזרחי האי יושבים על מחצבי ירקן אדירים, ולירקן יש כוחות קסומים. מי שנושא עליו ירקן, מקבל סוג של כוחות על. הוא מהיר כמו סופרמן, ויכול להזיז דברים בעזרת המחשבה. ככל שיש לכם יותר ירקן, ככה הכוחות שלכם חזקים יותר.

הירקן הקסום של האי האקזוטי היה סוד כמוס עד לאחרונה, אבל עם הגלובליזציה החלו מעצמות העולם לגלות בו עניין. הן רוצות ליצור חיילי על ומתחילות להזרים משאבים וללחוץ על מנהיגי האי.

זהו סיפור מלחמתם של שני השבטים ששולטים באי.

האחד הוא שבט No Peak אליו שייכם גיבורינו. הוא שבט שמרן שרק רוצה לשמור על הסטטוס קוו של חציבת הירקן ולהשאיר את הזרים בחוץ. השני הוא שבט “ההר”, שרוצה למנף את מחצבי הירקן כדי לתת לאי משקל פוליטי משמעותי בעולם (כמו ערב הסעודית ונפט).

הגיבורים של הסיפור הם שבט No Peak, וזה נוטע בו נופך עצוב מהשניה הראשונה. כי למרות שהם האנשים הטובים, ולמרות שאנחנו בעדם, הם מחזיקים בעמדה שלא יכולה לנצח.

אני מכיר את העמדה הזאת מכל כך הרבה מקומות. מברלין בה הותיקים נלחמים בכך שהעיר הופכת לעיר סטארטאפים. משוויץ, בה מקומות שהיו כפרים במשך מאות שנים קיבלו מעמד עיר כי עברו אליהם המון זרים והן גדלו בנפח. בישראל, מאלו שנלחמים בשינוי הדמוגרפי של המדינה, ורוצים שנהיה כמו לפני 40 שנה.

אפילו ברחוב בו גדלתי, שהיה רחוב שקט, נפתחו עכשיו פאבים. ואני רוצה להילחם בזה, באמת, אבל מה הטעם? אני אפסיד. זה העולם וזאת הקידמה.

מצד שני, שבט ההר מייצג את כל מה שרע בקידמה. את אלו שרומסים את העבר בלי סנטימנטליות. אלו שלוקחים פעולות בלי לחשוב על ההשפעה ארוכת הטווח שלהן. אלו שהביאו לנו את ההתחממות הגלובלית, ועכשיו ממש בקטע של לתקן אותה, כל עוד זה לא בא על חשבון רווחים שלהם.

כי מי מתכנן קדימה כיום? מה הטעם בלתכנן לעולם שאי אפשר לדעת איך יראה מחר? תפסיקו להיות ומבאסים, תהנו מהקידמה יא כבדים!

שני השבטים הם משפחות גנגסטרים, זה ברור. לא שלטון מלכותי או דמוקרטי. ברגע שהמאבק ביניהם פורץ, הוא הולך בגירסא הכי גנגסטרית שיש. עם התנקשויות ומשחקי כבוד וקרבות רחוב.

בשניה הראשונה נדמה ש-Jade City קצת גנרי. הדמויות מתחילות בתור קלישאות, ויש בעיקר גברים.

אבל זה הולך ומשתנה לאט. ממש לאט. כל התרחשות מוסיפה צלקות לדמויות, הנשים מקבלות יותר תפקיד, ואיפושהו באמצע הספר הבנתי שאני מתאהב בכל אחת ואחת מהדמויות. הן משתנות מאד, והופכות לדמויות עמוקות ועגולות, לא עוד קלישאות.

אותו הדבר אפשר לאמר על רוח הספר. היא מתחילה בתור טסטסטורון מוחלט, כמו סרט אקשן באייטיז. אבל לאט לאט דרמות מתרחשות, והטסטסטורון מקבל עומק ורגש. בסוף זה הופך לגבר המודרני הרגיש.

יש הכל ב-Jade City הוא עצוב, הוא מצחיק, הוא רגוע, הוא מלא אקשן ואנדרנלין. הכתיבה שלו נהדרת, מהקרבות ועד הדיונים בישיבות הממשלה של האי.

הספר זכה בהמון פרסים. פרס הפנטזיה העולמי, פרס נבולה, פרס אורורה והגיע לרשימה הסופית של פרס לוקוס. אם לא שמעתם עליו, זה בגלל שהוא לא ספר פופוליסטי. הוא לא מנסה להתחבב עליכם כמה שיותר מהר ולסחוף עם שנינויות סטייל מרוואל. Jade City הוא ספר יפה ועמוק, שצריך טיפת שאר רוח כדי להיכנס עליו. אבל הוא שווה את זה.

למרות כל הפרסים, Jade City תפס אותי בהפתעה מוחלטת. אולי זה עוד סממן של התקופה המודרנית, פרסים כבר לא מסמלים הרבה. מתוך חמישה מועמדים לפרס הרומן של הוגו שקראתי השנה אהבתי רק אחד (Spinning Silver).

אבל זה דווקא סממן טוב. אני אוהב להיות מופתע. Jade City הפתיע ונכנס לי עמוק ללב. ספר מעולה.

[Jade City – פונדה לי, 560 עמודים, 2018]

פורסם בקטגוריה המדף הז'אנרי, מד"ב ופנטזיה, מועדון הקריאה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על מועדון הקריאה מפגש 40: Jade City – פונדה לי

  1. מאת tmak‏:

    בעקבות ההמלצה שלך גם קראתי ונהניתי מאד: עלילה די סוחפת, דמויות מלאות כתובות היטב ועולם שהושקעה בו הרבה מחשבה – תענוג !

  2. מאת מורן‏:

    ספר מעולה. מזל שהוא היה במועדון הקריאה – זה קידם אותי ברשימה.

    מאוד אהבתי את הדמויות, אבל בחלקן כן חסר לי קצת עומק. בעיקר אצל אנדי ושיי, וכמובן אצל הצד השני.
    מתה שכבר יצא ההמשך כדי לראות עם צדקתי לגבי משהו 😉

  3. מאת ארני‏:

    נהנתי מהספר בשורה הסופית אבל דווקא מצאתי שאין באמת חיבור לאף אחת מהדמויות. כשאמרת שהסיפור תפס תאוצה ב20%, חשבתי שמהקרב הראשון לא יחזור אף אחד מהאחים, האחות תקודם והסיפור באמת ירוץ, אבל זה לא קרה ואין באמת משהו שמוביל את הסיפור.
    הכתיבה והתרבות הם של ניואנסים, איטיים ומינימליסטים.
    המיקום והעלילה דווקא הזכירו לי חיבור של קרטלי דרום אמריקה למיקום חדש, סטייל סינגפור או הונג קונג.
    לא מאמין שאמשיך בטרילוגיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Subscribe without commenting