מדוע ביצי ציפור הקיוי גדולות כל כך והיא כל כך קטנה?

את תיאורית הענק הפצפון טבע סטיבן ג'יי גולד בספרו המצוין "הידד לברונטוזאורוס". גולד, פלאונטולוג יהודי אמריקאי ואחד מגדולי סופרי המדע הפופולרי של המאה ה-20, ניסה להסביר איך ציפור הקיוי כזאת קטנה אבל יש לה ביצה  גדולה כל כך.

הקיוי היא אחת הציפורים המוזרות בעולם. גולד, סופר מעולה ושנון שבטח יככב ברשימת סיכום 2025 פה באתר, מונה את המוזרויות בפירוט רב. הנוצות של הקיוי קצרות כל כך שהן נראות יותר כמו פרווה מפלומה. היא הציפור היחידה עם נחיריים בקצה המקור. הקיוי לא יכולה לעוף, הרגליים שלה שריריות כמו של יונק, יש לה שפמפם כמו לחתול – אבל הכי חשוב: הביצה שלה ענקית. ענקית!

ביצת הקיוי שוקלת כמעט חצי קילו ומשקלה בערך רבע ממשקל הקיוי עצמה. יש תמונה מפורסמת ברשת של צילום רנטגן של ביצה בתוך קיוי, וזה נראה כמו מישהו שסוחב סלע ענק בצורה לא הגיונית. הקיוי מטילה שתיים-שלוש ביצים ענקיות כאלה בזמן קצר, וכל זה בזמן שהנקבה לא יכולה לאכול בזמן שהביצה מתפתחת, פשוט כי אין מקום בבטן גם לביצה וגם לאוכל!

וזה מוזר. הטבע בנוי, כמו שגולד מדגים עם נתונים מדויקים, מציפורים קטנות עם ביצים קטנות, וציפורים גדולות עם ביצים גדולות. אין אח ורע לציפור קטנה כמו הקיוי עם ביצה כל כך גדולה. מה הסיבה לכך?

[Mantell’s Apteryx של ג'וזף וולף הגרמני, מ-1861 בערך]

כמה מילים על הקיוי
אני תמיד אומר שטוב להיות מוזר וטוב להיות יוצא דופן, זה פותח הזמנויות מיוחדות. ציפורים מוזרות כמו הקיוי הופכות לסמל של מדינות. הקיוי לא רק הסמל של ניו זילנד, אלא גם כינוי נפוץ לניו זילנדים הוא, נכון ניחשתם, קיוי.

יש על הקיוי שיר חג מולד מפורסם, Sticky Beak the Kiwi, שמתאר איך היא סוחבת את המזחלת של סנטה קלאוס. משהו שהרבה יותר הגיוני שהקיוי תעשה בניו זילנד מאשר איילים. יש גם סיפור מפורסם מ-1963, "איך הקיוי איבדה את כנפיה?", שהוא סוג של אגדה מאורית מודרנית.

וכמובן, בעברית יש לנו את מה הקשר בין הקיוי לציפור הפיל שמתייחס למהפיכה בתיאוריה המדעית של התפתחות הקיוי מ-2014.

הנה הקיוי בפעולה. השם "קיוי", כך חושבים, מגיע מכך שהקריאה של הזכר נשמעת כמו קי!-וי! כאילו, נגיד. יש לכם דמיון מפותח ממש מפותח.

 

תיאורית הענק הפצפון
ידידנו גולד  שיער שאין שום סיבה אבולוציונית מיוחדת לביצה הענקית של הקיוי. היא פשוט שארית מהימים בהם הקיוי הייתה ציפור ענקית.

ההגיון הולך ככה. הקיוי היא חלק ממשפחת ה-ratite. משפחת עופות שלא יכולות לעוף שכוללת את היען, הננדו, האמו, והקזואר. את הקזואר לא הכרתי אז הלכתי לבדוק, ומסתבר שזאת ציפור יפייפיה עם כרבולת מכוערת (אחלה שם שיר לשיר ילדים!):

מה שמשותף לכל הציפורים ב-Ratite זה שהן ענקיות, הציפורים הכי גדולות בעולם. היוצאת דופן היא היחידה הקיוי. ציפור קטנטנה במשפחה של ענקים (גם שם מצוין לשיר ילדים).

הציפור הכי קרובה לקיוי ממשפחת ה-Ratite היא ציפור ענקית בשם המואה, ציפור ניו זילנדית שנכחדה מזמן. גולד הגיעה למסקנה שהקיוי היא גירסא גמדית של המואה. שהלכה וקטנה לאורך השנים, אבל נשארה עם ביצה גדולה. למה? כי להקטין ביצה לוקח מאמץ, ואין שום סיבה לאבולוציה להקטין את ביצי הקיוי במקום נעים למחיה כמו ניו זינלנד.

התיאוריה הזאת התאימה לתיאוריה הכללית של איך נוצרו ה-Ratite. על פי התיאוריה, לפני המון שנים, ביבשת העתיקה גונדוונה, הייתה ציפור חסרת שם וחסרת יכולת לעוף (עוד אחלה שם לשיר ילדים!) שהייתה האב הקדמון לכל ה-Ratite. אבל גונדוונה התפרקה לכמה יבשות נפרדות, דרום אמריקה, אפריקה, הודו, אוסטרליה וניו זינלנד. בכל אחת מהן עברה אותה ציפור האב הקדמון שינויים לאורך השנים, וככה נוצרו זנים שונים של Ratite.

לזכותו של גולד ייאמר שהוא העמיד סימן שאלה להאם המואה היא באמת האב הקדמון של הקיוי. אין לנו מספיק מידע לקבוע את זה, אמר, אז עד שנגלה עוד מאובנים, נצא מנקודת ההנחה הזאת. הספר שלו נכתב ב-1991.

התיאוריה האת החזיקה מעמד שלושים שנה, עד שבתחילת העשור הקודם יצאה סדרת מאמרים שהפכה את עולם ה-Ratite על פניו.

הקיוי וציפור הפיל
חקר ה-DNA העתיק הוא אחד מתחומי המחקר המודרניים המגניבים שיש. סוג של ארכיאולוג חיות עתיקות, אידיאנה ג'ונס של עולם החי. DNA יכול להחזיק, בתנאים טובים, בין 0.4 ל-1.5 מליון שנה, מה שמאפשר לנו הצצה לעולם הרבה יותר עתיק מאיתנו.

הנה סרטון של ד"ר קיראן מיטשל שמסביר איך זה עובד. אותו המיטשל יכנס עוד שניה לסיפור מקורות הקיוי.

הטינמו היא ציפור קטנה, מאלו שיכולות לעוף, שמטילה ביצים קטנות וצבעוניות. היא נחשבת, או נחשבה עד 2010 לפחות ל"אחות" של ה-Rarities, בגלל מבנה גולגולת זהה. ב-2010 הקשר חוזר כי פורסם מחקר DNA עתיק שגילה שהציפור שהכי קרובה אבולוציונית למואה, היא לא הקיוי, אלא הטינמו הקטנה, שנמצאת בכלל בדרום אמריקה.

זה טרף לגמרי את הקלפים לגבי תיאוריה הענק הפצפון. הרי התיאוריה אמרה שציפורי ה-Ratite יצאו מאיזה אב קדמו משותף בגונדוונה שלא יכל לעוף. אבל אם המואה קרובה לטינמו יותר מלציפורים אחרות, זה אומר שהיא איבדה את יכולת התעופה שלה בלי קשר אליהן. יותר מזה, זה אומר כבר שהקיוי היא לא הציפור הקטנה היחידה במשפחת ה-Ratite! התיאוריה הגמדית פתאום נראית הרבה יותר חלשה.

ב-2013 פורסם מחקר נוסף עם הכותרת ההולמת ".. הקיוי כנראה לא גירסא גמדית של המואה". הם ניתחו מאובן של אחד מאבות הקיוי, וגילו שהיא צאצא בכלל לציפור הרבה יותר קטנה. כלומר, על פי הממצא הזה, הקיוי גדל מציפור קטנה ולא התגמד מהמואה.

אבל הגילוי הכי מפתיע הגיע שנה מאוחר. ב-2014 התפרסם מחקר של אותו קיראן מיטשל מהסרטון למעלה. הוא חשף שהציפור שהכי קרובה גנטית לקיוי, מאלו שגילינו עד היום, היא לא המואה, ולא הטינמו, אלא ציפור הפיל! אחת הציפורים הגדולות ביותר שהתקיימו אי פעם, 3 מטר גובהה וחצי טון משקלה. גוליית של הציפורים (שם טוב לשיר ילדים? לא בטוח).

ציפור הפיל נמצאת במדגסקר. הקיוי נמצאת בניו זילנד. קשר ישיר ביניהן אין. גם התיאוריה ששתיהן צאצאים של ציפור חסרת מעוף מגונדוונה בעייתי, כי אז איך מסבירים את הקשר לטינמו שיכולה לעוף? או את האבות הקטנים יותר הקיוי? או את זה שציפור הפיל יותר קרובה לקיוי מאשר לשכנתה היען?

סוף דבר
לא מצאתי התפתחויות נוספות במחקר מקורות הקיוי מאז 2015. הניחוש הנוכחי הוא שבשלב מסוים אב קדמון של אחת מהן עפה מיבשת אחת לשניה, ובמשך הרבה שנים התפתחה לשתי הציפורים הללו. אבל למה הביצה של הקיוי כל כך גדולה? ניחושים יש הרבה, אבל ניחושים מלומדים קצת פחות.

אבל מה שיפה בחקר ה-DNA העתיק הוא שזה תחום חדש. יש בו עוד הרבה שלא גילו, והרבה מאובנים עם סודות שמחכים שיחקרו אותם. סביר להניח שזה לא הפרק האחרון בסיפורה של ביצה הקיוי.

לקריאה נוספת: המידע בפוסט הזה מגיע מספרו של גולד, ומהמאמר המצוין הזה. מציע לקרוא אותו למי שרוצים להתעמק יותר.