המועמדים לפרס ה-Goodreads, 2018
קרנו של פרס ההוגו ירדה בעיני מאז שהוא הפך לתחרות פוליטית. זה לא שהזוכים של לא ראויים, אני פשוט כבר לא בטוח שהם הכי ראויים ספרותית.
למזלי בערך באותו הזמן פרס הקוראים של Goodreads החל לקבל תנופה, ומאז הפך לפרס האהוב עלי. האתר גודרידס מספיק גדול, כדי שכו-לם יקבלו בו ייצוג. אם אתם מסתכלים בכותבי הביקורות על ספרים, תמצאו עירוב מופלא של אנשים.
גודרידס העלו היום את רשימת המועמדים הסופיים לפרס הספר הטוב ביותר של 2018 (איך זה? יש עוד חודשיים לשנה, לא? אל תהיו כבדים). File770 מרכז עבורנו את כל הקטגוריות הנחשבות: מד"ב, פנטזיה, קומיקס, אימה וספרי נוער. תעברו על המועמדים שם.
לא היה השנה פייבוריט כבד במד"ב או פנטזיה, אז קשה לי לדעת מי יזכה. אני כמובן בעד The Poppy War [ביקורת] או Wrath of Empire [ביקורת] בפנטזיה, ובלי מועמד מועדף למד"ב, הספר היחיד שאהבתי משם הוא Persepolis Rising [ביקורת]. אבל יש ברשימות יותר מדי ספרים שטרם קראתי, אז קשה לי לשפוט.
קטגוריית הקומיקס מעניינת אותי במיוחד, כי מזמן איבדתי קשר למה קורה בעולם הקומיקס. אבל הבוקר קראתי את Be Prepared, רק כי הוא הופיע ברשימה ויש לו עטיפה מקסימה. אחלה ספר, אולי הפרס הזה יגרום לי לחזור קצת לעולם הקומיקס.
על מי מהמרים הקוראים פה בתור הספרים הזוכים של השנה?
הבעיה הגדולה שלי עם הפרס הזה, זה שהוא פרס של פופולריות. רוב האנשים לא קראו יותר משלושה ארבעה ספרים בכל קטגוריה, ואני מניח שחלק גדול קראו אפילו אחד או שניים.
מצב זה יוצר תעדוף מוחלט לספרים פופולריים לזכייה בפרס. כי אנשים מצבעים לספר רק כי הם קראו אותו. בתחום הפנטזיה האורבנית בכלל נוצר טירוף, כי ספר מספר 8 בסדרה זוכה להצבעות ממעריצי הסדרה, ללא קשר לטיבו, ומלא ספרים נדחקים הצידה
לזכותם אני יכול להגיד, שבלי קשר לזוכים, לרוב מעבר על המועמדים כן מגלה לי ספרים נחמדים שאחרת לא הייתי שומע עליהם
אתה צודק, אבל זה ההבדל בין בעיה תיאורטית (פרס פופולרי מביא לזוכים סתמיים) לבין זה שאין בעיה מעשית (יש שם אחלה בחלה של זוכים).
הוגו הוא גם פרס פופולריות, והוא דווקא מתפקד מעולה במשך עשרות שנים. פרס גפן, לעומת זאת, הוא פרס פופולרי שסובל מהבעיות שתיארת (הזוכה במד"ב השנה היה "מסע אל בטן האדמה", מאת ז'ול וורן, נובמת. זה 2018, לא 1818).
ההבדל הוא שב-goodreads המצביעים עם משתתפים באתר, שקוראים הרבה – אז אתה בתכל'ס מקבל מלאי גדול של שופטים איכותיים. בהוגו זה דומה, כי מי שכבר מגיע להשתתף בוורלדקון, הם אנשים שקראו יותר מספר אחד בשנה.
אני מסכים לגבי הרשימות הטובות. אבל ההטיה בGOODREADS היא כמו זו של גפן. אם קוראים לך קינג, גיימן, רונלינג וכדומה, סביר להניח שתיקח את המקום הראשון בלי בעיה. זה לא אומר שהספרים שלהם לא טובים, אבל לרוב יש ספרים טובים או ראויים יותר שלא זוכים. דוגמא מובהקת היא "הארי פוטר והילד המקולל" שעצם היותו מתחרה היא בעייתית.לפני שדיברנו על טיבו
בתחום המסתורין זה סביר להניח שרב המכר השנתי יקח את המקום הראשון למרות שהוא ספר לא משהו (נערה על הרכבת אני מסתכל עליך)
הנערה על הרכבת באמת לא משהו (לא הצלחתי לסיים).
יש הטייה בכל פרס – כולל פרסי שופטים, מומחים או פרס הניימן. הרי יש פרסים כיום שהנטייה המינית שלך או של הדמויות שלך משפיעות על הסיכוי לזכות.
אז אני מבין את הבעיתיות בזכיות של רולינגס, אבל נדמה לי שהיא הרוויחה את תואר אהובת הקהל בצדק (כמו סקאלזי או גיימן). זה יותר כמו כוכב NBA מזדקן שזוכה ב-MVP של האולסטאר בגלל חסד נעוריו. בפרס הגודרידס, בגלל שזה "דירוג הזוכים" ולא סתם הכרזת הזוכים, אפשר גם לראות את המקום השני, השלישי וכו', ולקחת משם המלצות קריאה להמשך.
לא איכפת לי מיוקרה של פרסים, ולכן לא איכפת לי נורא מי זוכה במקום הראשון. כן איכפת לי מפרסים בתור המלצות קריאה (או צפייה). ואיזה פרס יותר טוב בלתת המלצות כיום מהגודרידס?
אני מסכים לחלוטין. זה באמת יתרון גדול שהוא נותן.
לגבי איזה פרס, כולם נותנים המלצות טובות, ואת כולם צריך לקחת בערבון מוגבל. גם עם כל הפוליטיקה של הפרסים, באחוז גבוה מהמקרים הספרים שמועמדים שם שווים קריאה.
גם ההוגו הוא פרס בחירת הקהל ולכן פרס פופולריות. גם פרס גפן הוא כזה. זה בסדר. רק צריך לא לעשות מפרסים כאלה מה שהם לא (״זה הספר הכי טוב של 2018!!!!!1״) והכל מעולה.